פטרוס ב׳‏ 1‏:1‏-21

א  מֵאֵת שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס,‏ עַבְדּוֹ וּשְׁלִיחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר רָכְשׁוּ אֱמוּנָה יְקָרָה כְּשֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצָעוּת צִדְקָתָם שֶׁל אֱלֹהֵינוּ וְשֶׁל הַמּוֹשִׁיעַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:‏  חֶסֶד וְשָׁלוֹם יֻרְעֲפוּ נָא עֲלֵיכֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּאֶמְצָעוּת יֶדַע מְדֻיָּק עַל אֱלֹהִים וְעָל יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ,‏  שֶׁכֵּן עַל־יְדֵי גְּבוּרַת אֱלֹהִים הָעָנְקוּ לָנוּ* כָּל הַדְּבָרִים הַתּוֹרְמִים לַחַיִּים וְלִמְסִירוּת לֶאֱלֹהִים,‏ בִּזְכוּת הַיֶּדַע הַמְּדֻיָּק עַל אוֹדוֹת זֶה אֲשֶׁר קָרָא אוֹתָנוּ בְּאֶמְצָעוּת כְּבוֹדוֹ וּמַעֲלָתוֹ הַמּוּסָרִית.‏  עַל־יְדֵי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֶעֱנִיק לָנוּ אֶת הַהַבְטָחוֹת הַיְּקָרוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת מְאוֹד,‏ לְמַעַן תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים עַל־יְדֵיהֶן בַּטֶּבַע הָאֱלֹהִי,‏ וְזֹאת לְאַחַר שֶׁנִּמְלַטְתֶּם מִשְּׁחִיתוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַנּוֹבַעַת מִתְּשׁוּקוֹת מְשֻׁלְּחוֹת רֶסֶן.‏  מִסִּבָּה זוֹ הִתְאַמְּצוּ בְּכָל מְאוֹדְכֶם לְהוֹסִיף עַל אֱמוּנַתְכֶם אֶת הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית,‏ וְעַל הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית יֶדַע,‏  וְעַל הַיֶּדַע שְׁלִיטָה עַצְמִית,‏ וְעַל הַשְּׁלִיטָה הָעַצְמִית כּוֹחַ עֲמִידָה,‏ וְעַל כּוֹחַ הָעֲמִידָה מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים,‏  וְעַל הַמְּסִירוּת לֶאֱלֹהִים אַהֲבַת אַחִים,‏ וְעַל אַהֲבַת הָאַחִים אַהֲבָה לַכֹּל.‏  הֲרֵי אִם אֵלֶּה יִהְיוּ בָּכֶם וּבְשֶׁפַע,‏ הֵם יִמְנְעוּ בַּעַדְכֶם מִלִּהְיוֹת לֹא־פְּעִילִים אוֹ לֹא־פּוֹרִיִּים בַּאֲשֶׁר לַיֶּדַע הַמְּדֻיָּק עַל אוֹדוֹת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏  אַךְ מִי שֶׁאֵין בּוֹ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עִוֵּר הוּא וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו מִלִּרְאוֹת אֶת הָאוֹר,‏* וְהוּא שָׁכַח שֶׁטֹּהַר מֵהַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה לִפְנֵי זְמַן רַב.‏ 10  מִשּׁוּם כָּךְ,‏ אַחִים,‏ עֲשׂוּ כְּמֵיטַב יְכָלְתְּכֶם לְהַבְטִיחַ אֶת קְרִיאַתְכֶם וְאֶת בְּחִירַתְכֶם,‏ שֶׁהֲרֵי אִם תַּמְשִׁיכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְעוֹלָם לֹא תִּכָּשְׁלוּ.‏ 11  לְמַעֲשֶׂה,‏ כָּךְ תָּעֳנַק לָכֶם כְּנִיסָה מְפֹאֶרֶת אֶל מַלְכוּתוֹ הַנִּצְחִית שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏ 12  עַל כֵּן תָּמִיד אֶהְיֶה עָרוּךְ וּמוּכָן לְהַזְכִּיר לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ אַף שֶׁהֵם יְדוּעִים לָכֶם וְאַתֶּם יַצִּיבִים בָּאֱמֶת הַשּׁוֹכֶנֶת בָּכֶם.‏ 13  אַךְ אֲנִי רוֹאֶה לְנָכוֹן,‏ כָּל עוֹד אֲנִי נִמְצָא בַּמִּשְׁכָּן* הַזֶּה,‏ לְעוֹרֵר אֶתְכֶם בְּעֶזְרַת תִּזְכּוֹרוֹת,‏ 14  בְּיָדְעִי שֶׁבְּקָרוֹב יֻסַּר מִשְׁכָּנִי,‏ כְּפִי שֶׁגַּם הִבְהִיר לִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏ 15  לָכֵן תָּמִיד אֶעֱשֶׂה כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי תּוּכְלוּ לְהַזְכִּיר לְעַצְמְכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 16  לֹא הִתְבַּסַּסְנוּ עַל סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְחֻכָּמִים כַּאֲשֶׁר לִמַּדְנוּ אֶתְכֶם עַל גְּבוּרָתוֹ וְנוֹכְחוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏ אֶלָּא הָיִינוּ עֵדֵי רְאִיָּה לִגְדֻלָּתוֹ;‏ 17  שֶׁכֵּן הוּא קִבֵּל מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת כַּאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ לוֹ מִלִּים* אֵלּוּ מִפִּי רַב הַהוֹד:‏ ”זֶה בְּנִי אֲהוּבִי וְרָצוּי הוּא בְּעֵינַי”.‏ 18  כֵּן,‏ אֶת הַמִּילִים הַלָּלוּ שָׁמַעְנוּ יוֹצְאוֹת מִן הַשָּׁמַיִם בִּהְיוֹתֵנוּ עִמּוֹ בָּהָר הַקָּדוֹשׁ.‏ 19  בְּעִקְבוֹת זֹאת הִתְאַשֵּׁר לָנוּ בְּיֶתֶר תֹּקֶף דְּבַר הַנְּבוּאָה;‏ וְטוֹב אַתֶּם עוֹשִׂים בְּשִׂימְכֶם לֵב אֵלָיו כְּאֶל מְנוֹרָה הַמְּאִירָה בְּמָקוֹם חָשׁוּךְ (‏עַד כִּי יָאִיר הַיּוֹם וְיִזְרַח כּוֹכַב הַשַּׁחַר)‏,‏ בִּלְבַבְכֶם.‏ 20  הֵן רֵאשִׁית כֹּל יָדוּעַ לָכֶם שֶׁשּׁוּם נְבוּאָה בַּכָּתוּב אֵינָהּ נוֹבַעַת מִפַּרְשָׁנוּת אִישִׁית.‏ 21  כִּי מֵעוֹלָם לֹא נֻבְּאָה נְבוּאָה עַל־פִּי רְצוֹן הָאָדָם,‏ אֶלָּא בְּנֵי אָדָם דִּבְּרוּ מִטַּעַם אֱלֹהִים כְּפִי שֶׁהִנְחֲתָה אוֹתָם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.‏

הערות שוליים

או,‏ ”ניתנו לנו בחינם”.‏
או,‏ ”קצר ראות”.‏
כלומר,‏ בגוף הארצי.‏
מילולית,‏ ”קול”.‏