פטרוס א׳‏ 3‏:1‏-22

ג  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן,‏ אַתֶּן הַנָּשִׁים,‏ הִכָּנְעוּ לְבַעֲלֵיכֶן,‏ וְכָךְ אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לַדָּבָר,‏ יִקָּנֶה לִבָּם לְלֹא מִלִּים עַל־יְדֵי הִתְנַהֲגוּת נְשֵׁיהֶם,‏  שֶׁכֵּן הֵם יִרְאוּ אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶן הַטְּהוֹרָה הַמְּלֻוָּה בְּכָבוֹד עָמֹק.‏  אַל תִּהְיֶה הִתְקַשְּׁטוּתְכֶן הִתְקַשְּׁטוּת חִיצוֹנִית — בְּמִקְלְעוֹת שֵׂעָר,‏ בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב אוֹ בִּבְגָדִים —  אֶלָּא תִּהְיֶה הִיא בָּאָדָם הַפְּנִימִי אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הַלֵּב,‏ הִתְקַשְּׁטוּת בִּלְתִּי מִתְכַּלָּה שֶׁל רוּחַ שְׁקֵטָה וַעֲנָוָה,‏* אֲשֶׁר יְקָרָה הִיא מְאוֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.‏  הֵן כָּךְ הִתְקַשְּׁטוּ בֶּעָבָר הַנָּשִׁים הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר תָּלוּ אֶת תִּקְוָתָן בֶּאֱלֹהִים,‏ בְּהִכָּנְעָן לְבַעֲלֵיהֶן,‏  כְּפִי שֶׁשָּׁמְעָה שָׂרָה בְּקוֹל אַבְרָהָם וְקָרְאָה לוֹ ”אָדוֹן”.‏ וְאַתֶּן נִהְיֵיתֶן לִבְנוֹתֶיהָ,‏ בִּתְנַאי שֶׁתּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְלֹא תִּכָּנְעוּ לַפַּחַד.‏*  אַתֶּם הַבְּעָלִים,‏ הַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת עִמָּן בְּאוֹתוֹ אֹפֶן עַל־פִּי יֶדַע.‏* תְּנוּ לַנָּשִׁים כָּבוֹד כִּכְלִי חַלָּשׁ יוֹתֵר,‏ שֶׁכֵּן אַתֶּם גַּם יוֹרְשִׁים עִמָּן אֶת חֶסֶד הַחַיִּים,‏ וְזֹאת לְמַעַן לֹא יְעֻכְּבוּ תְּפִלּוֹתֵיכֶם.‏  וּבְכֵן,‏ הֱיוּ כֻּלְּכֶם בְּדֵעָה אַחַת,‏ גַּלּוּ הִזְדַּהוּת וְאַהֲבַת אַחִים וֶהֱיוּ מְלֵאֵי רַחֲמִים וְשִׁפְלֵי רוּחַ.‏  אַל תְּשַׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת רָעָה אוֹ עֶלְבּוֹן תַּחַת עֶלְבּוֹן.‏ אַדְרַבָּה,‏ בָּרְכוּ,‏ כִּי לְהִתְנַהֲגוּת זוֹ נִקְרֵאתֶם,‏ לְמַעַן תִּירְשׁוּ בְּרָכָה.‏ 10  הֲרֵי ”הֶחָפֵץ לֶאֱהֹב אֶת הַחַיִּים וְלִרְאוֹת יָמִים טוֹבִים,‏ יְרַסֵּן אֶת לְשׁוֹנוֹ מֵרַע וְאֶת שְׂפָתָיו מִדַּבֵּר מִרְמָה;‏ 11  יָסוּר מֵרַע וְיַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב;‏ יְחַפֵּשׂ שָׁלוֹם וְיִרְדְּפֵהוּ.‏ 12  כִּי עֵינֵי יְהֹוָה עַל צַדִּיקִים,‏ וְאָזְנָיו אֶל תְּחִנָּתָם;‏ אַךְ פְּנֵי יְהֹוָה הֵן נֶגֶד עוֹשֵׂי הָרַע”.‏* 13  וְאָכֵן,‏ מִי יַזִּיק לָכֶם אִם תִּהְיוּ קַנָּאִים לַטּוֹב?‏ 14  אַךְ גַּם אִם תִּסְבְּלוּ לְמַעַן הַצְּדָקָה,‏ אַשְׁרֵיכֶם.‏ וְאוּלָם,‏ אַל תִּפְחֲדוּ מִמָּה שֶׁהֵם מְפַחֲדִים וְאַל תִּהְיוּ מֻטְרָדִים.‏ 15  קַדְּשׁוּ בִּלְבַבְכֶם אֶת הַמָּשִׁיחַ כְּאָדוֹן,‏ וֶהֱיוּ תָּמִיד מוּכָנִים לְדַבֵּר לַהֲגָנַתְכֶם לִפְנֵי כָּל אָדָם הַדּוֹרֵשׁ מִכֶּם הֶסְבֵּר עַל הַתִּקְוָה שֶׁבְּקִרְבְּכֶם.‏ אַךְ עֲשׂוּ זֹאת בַּעֲנָוָה* וּבְכָבוֹד עָמֹק.‏ 16  שִׁמְרוּ עַל מַצְפּוּן נָקִי,‏ וְכָךְ לַמְרוֹת כָּל מָה שֶׁיֹּאמְרוּ נֶגְדְּכֶם,‏ יֵבוֹשׁוּ הַמְּדַבְּרִים נֶגְדְּכֶם בְּשֶׁל הִתְנַהֲגוּתְכֶם הַטּוֹבָה כְּתַלְמִידֵי הַמָּשִׁיחַ.‏ 17  הֵן מוּטָב שֶׁתִּסְבְּלוּ בְּשֶׁל עֲשׂוֹתְכֵם אֶת הַטּוֹב,‏ אִם אֱלֹהִים יַרְשֶׁה זֹאת,‏ מִשֶּׁתִּסְבְּלוּ בִּגְלַל עֲשׂוֹתְכֵם אֶת הָרַע.‏ 18  הֲרֵי אֲפִלּוּ הַמָּשִׁיחַ מֵת פַּעַם אַחַת לְכַפָּרַת חֲטָאִים,‏ צַדִּיק בְּעַד רְשָׁעִים,‏ כְּדֵי לְהוֹבִיל אֶתְכֶם לֶאֱלֹהִים.‏ הוּא הוּמַת בַּבָּשָׂר אַךְ הֻחְיָה בָּרוּחַ.‏ 19  בִּהְיוֹתוֹ כָּךְ גַּם הָלַךְ וּבִשֵּׂר לָרוּחוֹת הַכְּלוּאוֹת בְּמַאֲסָר,‏ 20  אֲשֶׁר לֹא צִיְּתוּ בֶּעָבָר כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים בְּסַבְלָנוּת בִּימֵי נֹחַ.‏ בְּאוֹתָם יָמִים נִבְנְתָה הַתֵּבָה,‏ אֲשֶׁר מְעַטִּים — שְׁמוֹנֶה נְפָשׁוֹת — נִשְּׂאוּ בָּהּ בְּבִטְחָה דֶּרֶךְ הַמַּיִם.‏ 21  הַטְּבִילָה,‏ הַמַּקְבִּילָה לְכָךְ,‏ מוֹשִׁיעָה כָּעֵת גַּם אֶתְכֶם (‏לֹא עַל־יְדֵי הֲסָרַת זֻהֲמַת הַבָּשָׂר אֶלָּא עַל־יְדֵי בַּקָּשַׁת מַצְפּוּן נָקִי מֵאֱלֹהִים)‏,‏ בְּאֶמְצָעוּת תְּחִיָּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏ 22  הוּא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה וְנִמְצָא כָּעֵת לִימִין אֱלֹהִים;‏ וּמַלְאָכִים וְסַמְכֻיּוֹת וְכוֹחוֹת הֻכְנְעוּ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏
או,‏ ”ולא תפחדו מדבר”.‏
או,‏ ”נהגו בהן בהתחשבות;‏ בהבנה”.‏
ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏