מלכים ב’‏ 5‏:1‏-27

  • אלישע מרפא את נעמן מצרעתו ‏(‏1–19‏)‏

  • גיחזי החמדן מוכה בצרעת ‏(‏20–27‏)‏

ה  וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ חָשׁוּב,‏ וְהוּא הָיָה נִכְבָּד בְּעֵינֵי אֲדוֹנוֹ,‏ כִּי דַּרְכּוֹ נָתַן יְהֹוָה נִצָּחוֹן* לַאֲרָם.‏ וְהוּא הָיָה גִּבּוֹר חַיִל,‏ אַף שֶׁהָיָה מְצֹרָע.‏*  בְּאַחַת הַפְּשִׁיטוֹת שֶׁלָּהֶם לָקְחוּ הָאֲרַמִּים בַּשֶּׁבִי נַעֲרָה קְטַנָּה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,‏ וְהִיא הָיְתָה לִמְשָׁרֶתֶת שֶׁל אֵשֶׁת נַעֲמָן.‏  הִיא אָמְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ:‏ ”לוּ רַק יֵלֵךְ אֲדוֹנִי אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשׁוֹמְרוֹן!‏ אָז יְרַפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ”.‏  לָכֵן הוּא* הָלַךְ וְדִוֵּחַ לַאֲדוֹנוֹ וְסִפֵּר לוֹ מָה אָמְרָה הַנַּעֲרָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.‏  אָמַר מֶלֶךְ אֲרָם:‏ ”לֵךְ כָּעֵת!‏ וַאֲנִי אֶשְׁלַח אִגֶּרֶת אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”.‏ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח עִמּוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי* כֶּסֶף,‏ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים יְחִידוֹת זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.‏  הוּא הֵבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאִגֶּרֶת,‏ אֲשֶׁר בָּהּ נֶאֱמַר:‏ ”עִם הָאִגֶּרֶת הַזּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעָה אֵלֶיךָ,‏ הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי כְּדֵי שֶׁתְּרַפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ”.‏  מִיָּד כַּאֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאִגֶּרֶת,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר:‏ ”הַאִם אֱלֹהִים אֲנִי,‏ לְהָמִית וּלְהַשְׁאִיר בַּחַיִּים?‏ כִּי הוּא שׁוֹלֵחַ אֵלַי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְאוֹמֵר לִי לְרַפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ!‏ אַתֶּם רוֹאִים בְּעַצְמְכֶם כִּי מְחַפֵּשׂ הוּא תּוֹאֲנָה לְהִלָּחֵם בִּי”.‏  אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים שֶׁקָּרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו,‏ מִיָּד שָׁלַח לוֹמַר לַמֶּלֶךְ:‏ ”לָמָּה קָרַעְתָּ אֶת בְּגָדֶיךָ?‏ יָבוֹא נָא אֵלַי לְמַעַן יֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל”.‏  עַל כֵּן נַעֲמָן בָּא עִם סוּסָיו וְעִם מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וְעָמַד בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע.‏ 10  אַךְ אֱלִישָׁע שָׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ לוֹמַר לוֹ:‏ ”לֵךְ,‏ רְחַץ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן,‏ וּבְשָׂרְךָ יִתְרַפֵּא וְתִהְיֶה טָהוֹר”.‏ 11  בִּתְגוּבָה זָעַם נַעֲמָן וְהֵחֵל לָלֶכֶת מִשָּׁם,‏ בְּאָמְרוֹ:‏ ”הִנֵּה אָמַרְתִּי לְעַצְמִי,‏ ’‏הוּא יֵצֵא אֵלַי וְיַעֲמֹד כָּאן וְיִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָיו וִינוֹפֵף בְּיָדוֹ עַל הַצָּרַעַת כְּדֵי לְרַפְּאָהּ’‏.‏ 12  הֲלֹא אֲבָנָה וּפַרְפַּר,‏ נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק,‏ טוֹבִים מִכָּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל?‏ הַאִם לֹא אוּכַל לִרְחֹץ בָּהֶם וּלְהִטַּהֵר?‏” וְהוּא פָּנָה לְאָחוֹר וְהָלַךְ בַּחֲמַת זַעַם.‏ 13  נִגְּשׁוּ אֵלָיו עֲבָדָיו וְאָמְרוּ:‏ ”אָבִי,‏ אִלּוּ אָמַר לְךָ הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת דָּבָר יוֹצֵא דֹּפֶן,‏ הַאִם לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ?‏ כָּל שֶׁכֵּן אִם רַק אָמַר לְךָ,‏ ’‏רְחַץ וְהִטַּהֵר’‏!‏” 14  לְפִיכָךְ הוּא יָרַד וְטָבַל* בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים,‏ לְפִי דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים.‏ וּבְשָׂרוֹ נִרְפָּא וְהָיָה כִּבְשַׂר נַעַר קָטָן,‏ וְהוּא נִטְהַר.‏ 15  אַחֲרֵי כֵן חָזַר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים,‏ הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ,‏* וְעָמַד לְפָנָיו וְאָמַר:‏ ”עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ מִלְּבַד בְּיִשְׂרָאֵל.‏ כָּעֵת קַבֵּל נָא מַתָּנָה* מֵאֵת עַבְדְּךָ”.‏ 16  אוּלָם אֱלִישָׁע אָמַר:‏ ”חַי יְהֹוָה אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת* אִם אֲקַבֵּל אוֹתָהּ”.‏ הוּא הִפְצִיר בּוֹ לְקַבְּלָהּ,‏ אַךְ אֱלִישָׁע עָמַד בְּסֵרוּבוֹ.‏ 17  לְבַסּוֹף אָמַר נַעֲמָן:‏ ”אִם לֹא,‏ תִּנָּתֵן נָא לְעַבְדְּךָ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת כַּמּוּת אֲדָמָה שֶׁשְּׁנֵי פְּרָדִים יְכוֹלִים לָשֵׂאת,‏ כִּי עַבְדְּךָ לֹא יַקְרִיב עוֹד עוֹלָה וְזֶבַח לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים מִלְּבַד לִיהֹוָה.‏ 18  אַךְ יִסְלַח יְהֹוָה לְעַבְדְּךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה:‏ בְּהִכָּנֵס אֲדוֹנִי אֶל בֵּית* רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲווֹת שָׁם,‏ הוּא נִשְׁעָן עַל זְרוֹעִי,‏ וַאֲנִי נֶאֱלָץ לְהִשְׁתַּחֲווֹת בְּבֵית רִמּוֹן.‏ כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה בְּבֵית רִמּוֹן,‏ יִסְלַח נָא יְהֹוָה לְעַבְדְּךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה”.‏ 19  אָמַר לוֹ:‏ ”לֵךְ לְשָׁלוֹם”.‏ לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מִמֶּנּוּ וְעָבַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ,‏ 20  אָמַר לְעַצְמוֹ גֵּיחֲזִי,‏ מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים:‏ ’‏הִנֵּה חָס אֲדוֹנִי עַל נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה וְלֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת מָה שֶׁהֵבִיא.‏ חַי יְהֹוָה,‏ אָרוּץ אַחֲרָיו וְאֶקַּח מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ’‏.‏ 21  לָכֵן גֵּיחֲזִי רָדַף אַחֲרֵי נַעֲמָן,‏ וְכַאֲשֶׁר רָאָה נַעֲמָן מִישֶׁהוּ רָץ אַחֲרָיו,‏ יָרַד מִמֶּרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ וְשָׁאַל:‏ ”הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר?‏” 22  הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”הַכֹּל בְּסֵדֶר.‏ אֲדוֹנִי שָׁלַח אוֹתִי בְּאָמְרוֹ,‏ ’‏הִנֵּה זֶה עַתָּה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי בַּחוּרִים צְעִירִים מִן הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם,‏ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים.‏ תֵּן נָא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִיפוֹת בְּגָדִים’‏”.‏ 23  אָמַר נַעֲמָן:‏ ”בְּבַקָּשָׁה,‏ קַח שְׁתֵּי כִּכָּרִים”.‏ הוּא הִפְצִיר בּוֹ,‏ וְהוּא צָרַר שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת כֶּסֶף בְּתוֹךְ שְׁנֵי שַׂקִּים,‏ עִם שְׁתֵּי חֲלִיפוֹת בְּגָדִים,‏ וְנָתַן אוֹתָם לִשְׁנֵי מְשָׁרְתָיו וְהֵם נָשְׂאוּ אוֹתָם לְפָנָיו.‏ 24  בְּהַגִּיעוֹ אֶל עֹפֶל,‏* לָקַח אוֹתָם מִיָּדָם וְשָׂם אוֹתָם בַּבַּיִת וְשָׁלַח אֶת הָאֲנָשִׁים.‏ אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ,‏ 25  נִכְנַס וְעָמַד לְיַד אֲדוֹנוֹ.‏ אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע:‏ ”מֵאַיִן בָּאתָ,‏ גֵּיחֲזִי?‏” וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ לְשׁוּם מָקוֹם”.‏ 26  אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע:‏ ”הַאִם לִבִּי לֹא הָיָה שָׁם אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יָרַד הָאִישׁ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ?‏ הַאִם זוֹ הָעֵת לְקַבֵּל כֶּסֶף אוֹ לְקַבֵּל בְּגָדִים אוֹ מַטָּעֵי זֵיתִים אוֹ כְּרָמִים אוֹ צֹאן אוֹ בָּקָר אוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת?‏ 27  כָּעֵת תִּדְבַּק צָרַעַת נַעֲמָן בְּךָ וּבְצֶאֱצָאֶיךָ לְעוֹלָם”.‏ וְהוּא מִיָּד יָצָא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע,‏ לָבָן כַּשֶּׁלֶג.‏

הערות שוליים

או ”ישועה”.‏
או ”נגוע במחלת עור”.‏
ככל הנראה הכוונה לנעמן.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏
או ”שיקע עצמו”.‏
או ”פמלייתו”.‏
נה״מ,‏ ”ברכה”.‏
נה״מ,‏ ”אשר עמדתי לפניו”.‏
או ”מקדש”.‏
מקום בשומרון,‏ אולי גבעה או מבצר.‏