מלכים ב’‏ 19‏:1‏-37

  • חזקיהו מבקש את עזרת אלוהים דרך ישעיהו ‏(‏1–7‏)‏

  • סנחריב מאיים על ירושלים ‏(‏8–13‏)‏

  • תפילת חזקיהו ‏(‏14–19‏)‏

  • ישעיהו מוסר את תשובת אלוהים ‏(‏20–34‏)‏

  • מלאך הורג 000,‏185 אשורים ‏(‏35–37‏)‏

יט  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְהִתְכַּסָּה בְּשַׂק וְנִכְנַס אֶל בֵּית יְהֹוָה.‏  אָז שָׁלַח אֶת אֶלְיָקִים,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,‏* אֶת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְאֶת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מְכֻסֵּי שַׂקִּים אֶל הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ.‏  הֵם אָמְרוּ לוֹ:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר חִזְקִיָּהוּ,‏ ’‏זֶהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכָחָה* וּנְאָצָה;‏ כִּי הַיְּלָדִים מוּכָנִים לְהִוָּלֵד,‏* אַךְ אֵין כּוֹחַ לָלֶדֶת.‏  אוּלַי יִשְׁמַע יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת כָּל דִּבְרֵי הָרַב־שָׁקֵה,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ שָׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדוֹנוֹ לְחָרֵף אֶת הָאֱלֹהִים הַחַי,‏ וְיִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.‏ לָכֵן שָׂא תְּפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית אֲשֶׁר שָׂרְדָה’‏”.‏  וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בָּאוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ,‏  וִישַׁעְיָהוּ אָמַר לָהֶם:‏ ”כָּךְ תֹּאמְרוּ אֶל אֲדוֹנְכֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ,‏ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמְרוּ מְשָׁרְתֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּדֵי לְגַדֵּף אוֹתִי.‏  הִנְנִי שָׂם מַחְשָׁבָה בְּשִׂכְלוֹ,‏* וְיִשְׁמַע דִּוּוּחַ וְיָשׁוּב לְאַרְצוֹ;‏ וְאַפִּיל אוֹתוֹ בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ שֶׁלּוֹ”’‏”.‏  לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הָרַב־שָׁקֵה שֶׁמֶּלֶךְ אַשּׁוּר נָסַע מִלָּכִישׁ,‏ הוּא שָׁב אֵלָיו וּמָצָא אוֹתוֹ נִלְחָם נֶגֶד לִבְנָה.‏  וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע כִּי נֶאֱמַר עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ:‏* ”הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם בְּךָ”.‏ לָכֵן הוּא שָׁלַח שׁוּב שְׁלִיחִים אֶל חִזְקִיָּהוּ בְּאָמְרוֹ:‏ 10  ‏”כָּךְ תֹּאמְרוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ ’‏אַל יַתְעֶה אוֹתְךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ,‏ בְּאָמְרוֹ:‏ ”לֹא תִּנָּתֵן יְרוּשָׁלַיִם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר”.‏ 11  הִנֵּה שָׁמַעְתָּ מָה עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת בְּהַקְדִּישָׁם אוֹתָן לְהַשְׁמָדָה.‏ הַאִם אַתָּה לְבַדְּךָ תִּנָּצֵל?‏ 12  הַאִם אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי הִצִּילוּ אוֹתָן?‏ הֵיכָן גּוֹזָן,‏ חָרָן,‏ רֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר הָיוּ בִּתְלַאשָּׂר?‏ 13  הֵיכָן מֶלֶךְ חֲמָת,‏ מֶלֶךְ אַרְפָּד וּמַלְכֵי הֶעָרִים סְפַרְוַיִם,‏ הֵנַע וְעִוָּה?‏’‏”‏ 14  לָקַח חִזְקִיָּהוּ אֶת הָאִגְּרוֹת מִיַּד הַשְּׁלִיחִים וְקָרָא אוֹתָן.‏ וְאָז עָלָה חִזְקִיָּהוּ אֶל בֵּית יְהֹוָה וּפָרַשׂ אוֹתָן* לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ 15  וְחִזְקִיָּהוּ הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהֹוָה וְלוֹמַר:‏ ”יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ מֵעַל* הַכְּרוּבִים,‏ אַתָּה לְבַדְּךָ הָאֵל הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.‏ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.‏ 16  הַטֵּה,‏ יְהֹוָה,‏ אָזְנְךָ וּשְׁמַע!‏ פְּקַח,‏ יְהֹוָה,‏ עֵינֶיךָ וּרְאֵה!‏ שְׁמַע אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח סַנְחֵרִיב לְחָרֵף אֶת הָאֱלֹהִים הַחַי.‏ 17  אָמְנָם,‏ יְהֹוָה,‏ הֶחְרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הָאֻמּוֹת וְאֶת אַרְצוֹתֵיהֶן.‏ 18  וְהֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם לָאֵשׁ,‏ כִּי לֹא הָיוּ הֵם אֱלֹהִים אֶלָּא מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם,‏ עֵץ וָאֶבֶן.‏ מִשּׁוּם כָּךְ יָכְלוּ הֵם לְהַשְׁמִידָם.‏ 19  וְעַתָּה,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ,‏ וְכָךְ יֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה,‏ יְהֹוָה,‏ אֱלֹהִים לְבַדְּךָ”.‏ 20  וִישַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ שָׁלַח הוֹדָעָה זוֹ אֶל חִזְקִיָּהוּ:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ אֵלַי בַּאֲשֶׁר לְסַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר.‏ 21  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה נֶגְדּוֹ:‏ ‏”בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן בָּזָה לְךָ,‏ לוֹעֶגֶת הִיא לְךָ.‏ בַּת יְרוּשָׁלַיִם מְנִידָה אֵלֶיךָ אֶת רֹאשָׁהּ.‏ 22  אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ?‏ עַל מִי הֵרַמְתָּ קוֹלְךָוְנָשָׂאתָ אֶת עֵינֶיךָ הַיְּהִירוֹת?‏ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל!‏ 23  בְּיַד שְׁלִיחֶיךָ חֵרַפְתָּ אֶת יְהֹוָה וְאָמַרְתָּ,‏‏’‏עִם הֲמוֹנֵי מֶרְכְּבוֹת מִלְחַמְתִּיאֶעֱלֶה אֶל מְרוֹמֵי הָרִים,‏אֶל קְצוֹת לְבָנוֹן.‏ אֶכְרֹת אֶת אֲרָזָיו הַגְּבוֹהִים,‏ אֶת עֲצֵי הָעַרְעָר הַמֻּבְחָרִים שֶׁלּוֹ.‏ אֶכָּנֵס אֶל מְקוֹמוֹת הַמִּפְלָט הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר שֶׁבּוֹ,‏ אֶל יַעֲרוֹתָיו הָעֲבֻתִּים בְּיוֹתֵר.‏ 24  אֶחְפֹּר בְּאֵרוֹת וְאֶשְׁתֶּה מַיִם זָרִים;‏אֲיַבֵּשׁ בְּכַפּוֹת רַגְלַי אֶת כָּל נַחֲלֵי* מִצְרַיִם’‏.‏ 25  הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ?‏ מִלִּפְנֵי זְמַן רַב נִקְבַּע הַדָּבָר.‏* מִיְּמֵי קֶדֶם הֵכַנְתִּי* זֹאת.‏ כָּעֵת אָבִיא זֹאת.‏ אַתָּה תַּהֲפֹךְ עָרִים מְבֻצָּרוֹת לְעִיֵּי חֳרָבוֹת שׁוֹמֵמִים.‏ 26  תּוֹשָׁבֵיהֶן יִהְיוּ קִצְרֵי יָד;‏הֵם יִתָּקְפוּ אֵימָה וִיבֻיְּשׁוּ.‏ יִהְיוּ הֵם כְּצִמְחִיַּת הַשָּׂדֶה וּכְדֶשֶׁא יָרֹק,‏כְּעֵשֶׂב הַגַּגּוֹת הַנִּצְרָב בָּרוּחַ הַמִּזְרָחִית.‏ 27  אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב מָתַי הִנְּךָ יוֹשֵׁב וְיוֹצֵא וּבָא,‏וּמָתַי הִנְּךָ זוֹעֵם עָלַי,‏ 28  כִּי זַעַמְךָ עָלַי וְשַׁאֲגָתְךָ הִגִּיעוּ לְאָזְנַי.‏ עַל כֵּן אָשִׂים אֶת קַרְסִי בְּאַפְּךָ וְאֶת מִתְגִּי בֵּין שְׂפָתֶיךָ,‏וְאוֹבִילְךָ בַּחֲזָרָה בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ”.‏ 29  ‏”’‏וְזֶה יִהְיֶה לְךָ* הָאוֹת:‏ הַשָּׁנָה תֹּאכְלוּ אֶת אֲשֶׁר גָּדֵל מֵאֵלָיו,‏* וּבַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה תֹּאכְלוּ דָּגָן שֶׁיִּצְמַח מִמֶּנּוּ,‏ אַךְ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית תִּזְרְעוּ וְתִקְצְרוּ וְתִטְּעוּ כְּרָמִים וְתֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם.‏ 30  וְהַנִּמְלָטִים מִקֶּרֶב בֵּית יְהוּדָה,‏ הַנִּשְׁאָרִים,‏ יַכּוּ שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה וְיַעֲשׂוּ פְּרִי לְמַעְלָה.‏ 31  כִּי שְׁאֵרִית תֵּצֵא מִיְּרוּשָׁלַיִם,‏ וְנִצּוֹלִים מֵהַר צִיּוֹן.‏ קִנְאַת יְהֹוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹאת.‏ 32  ‏”’‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ ‏”לֹא יִכָּנֵס אֶל הָעִיר הַזֹּאתוְלֹא יִירֶה שָׁם חֵץוְלֹא יֵלֵךְ לִקְרָאתָהּ עִם מָגֵןוְלֹא יִשְׁפֹּךְ נֶגְדָּהּ סוֹלְלַת מָצוֹר.‏ 33  בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִגִּיעַ,‏ בָּהּ יָשׁוּב;‏וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יִכָּנֵס”,‏ מַצְהִיר יְהֹוָה.‏ 34  ‏”אָגֵן עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאוֹשִׁיעַ אוֹתָהּ לְמַעֲנִיוּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי”’‏”.‏ 35  בַּלַּיְלָה הַהוּא יָצָא מַלְאַךְ יְהֹוָה וְהִכָּה בְּמַחֲנֵה הָאַשּׁוּרִים מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ.‏ כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּימוּ הָאֲנָשִׁים בַּבֹּקֶר,‏ רָאוּ אֶת כָּל פִּגְרֵי הַמֵּתִים.‏ 36  וְסַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר נָסַע וְשָׁב אֶל נִינְוֵה וְנִשְׁאַר שָׁם.‏ 37  וּבְעוֹדוֹ מִשְׁתַּחֲוֶה בְּבֵית* נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו,‏ הִכּוּהוּ בָּנָיו אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בַּחֶרֶב וְאָז נִמְלְטוּ אֶל אֶרֶץ אֲרָרַט.‏ וְאֵסַר־חַדֹּן בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

או ”הארמון”.‏
או ”עלבון”.‏
נה״מ,‏ ”באו בנים עד משבר”,‏ עד פי הרחם.‏
נה״מ,‏ ”נותן בו רוח”.‏
או ”אתיופיה”.‏
נה״מ,‏ ”ויפרשהו”.‏
או אולי ”בין”.‏
או ”תעלות היאור של”.‏
נה״מ,‏ ”אותה עשיתי”.‏
או ”יצרתי”.‏
כלומר,‏ לחזקיהו.‏
או ”את הצומח מגרגירי דגן אשר נפלו ארצה”.‏
או ”במקדש”.‏