מלכים ב’‏ 10‏:1‏-36

  • יהוא משמיד את בית אחאב ‏(‏1–17‏)‏

    • יהונדב מצטרף ליהוא ‏(‏15–17‏)‏

  • יהוא הורג את עובדי הבעל ‏(‏18–27‏)‏

  • סיכום שלטונו של יהוא ‏(‏28–36‏)‏

י  וּלְאַחְאָב הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים בְּשׁוֹמְרוֹן.‏ לָכֵן יֵהוּא כָּתַב אִגְּרוֹת וְשָׁלַח אוֹתָן לְשׁוֹמְרוֹן,‏ אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל,‏ אֶל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאוֹמְנִים שֶׁל יַלְדֵי אַחְאָב,‏* וְאָמַר:‏  ‏”עַתָּה,‏ כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ אֲלֵיכֶם הָאִגֶּרֶת הַזּוֹ,‏ יִהְיוּ אִתְּכֶם בְּנֵי אֲדוֹנְכֶם,‏ וְכֵן גַּם מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה,‏ הַסּוּסִים,‏ עִיר מְבֻצֶּרֶת וּכְלֵי נֶשֶׁק.‏  בַּחֲרוּ אֶת הַטּוֹב וְהַמַּתְאִים* בְּיוֹתֵר מִבְּנֵי אֲדוֹנְכֶם וְשִׂימוּ אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא אָבִיו,‏ וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדוֹנְכֶם”.‏  אַךְ הַפַּחַד גָּבַר עֲלֵיהֶם וְהֵם אָמְרוּ:‏ ”הִנֵּה אִם שְׁנֵי מְלָכִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו,‏ אֵיךְ נַעֲמֹד אֲנַחְנוּ?‏”  לְפִיכָךְ מַשְׁגִּיחַ הָאַרְמוֹן,‏* מוֹשֵׁל הָעִיר,‏ הַזְּקֵנִים וְהָאוֹמְנִים שָׁלְחוּ הוֹדָעָה זוֹ אֶל יֵהוּא:‏ ”עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ,‏ וְכָל מָה שֶׁתֹּאמַר לָנוּ נַעֲשֶׂה.‏ לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ.‏ עֲשֵׂה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.‏  אָז כָּתַב לָהֶם אִגֶּרֶת שְׁנִיָּה וְאָמַר:‏ ”אִם אַתֶּם שַׁיָּכִים לִי וּמוּכָנִים לְצַיֵּת לִי,‏ הָבִיאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בְּנֵי אֲדוֹנְכֶם וּבוֹאוּ אֵלַי מָחָר בַּזְּמַן הַזֶּה לְיִזְרְעֶאל”.‏ וְשִׁבְעִים בָּנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָיוּ עִם נִכְבְּדֵי הָעִיר אֲשֶׁר הָיוּ מְגַדְּלִים אוֹתָם.‏  מִיָּד כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת אֲלֵיהֶם,‏ לָקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׁחֲטוּ אוֹתָם,‏ שִׁבְעִים אִישׁ,‏ וְשָׂמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בְּסַלִּים וְשָׁלְחוּ אוֹתָם אֵלָיו לְיִזְרְעֶאל.‏  נִכְנַס הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ:‏ ”הֵם הֵבִיאוּ אֶת רָאשֵׁי בְּנֵי הַמֶּלֶךְ”.‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”שִׂימוּ אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֲרֵמוֹת בְּפֶתַח שַׁעַר הָעִיר עַד הַבֹּקֶר”.‏  כַּאֲשֶׁר יָצָא בַּבֹּקֶר,‏ עָמַד לִפְנֵי כָּל הָעָם וְאָמַר:‏ ”אַתֶּם חַפִּים מִפֶּשַׁע.‏* אָמְנָם אֲנִי קָשַׁרְתִּי נֶגֶד אֲדוֹנִי וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ,‏ אַךְ מִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה?‏ 10  דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא תִּפֹּל אַרְצָה מִלָּה אַחַת מִדְּבַר יְהֹוָה* אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה נֶגֶד בֵּית אַחְאָב,‏ וִיהֹוָה עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ”.‏ 11  נוֹסָף עַל כָּךְ,‏ יֵהוּא הִכָּה אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים מִבֵּית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל,‏ וְכֵן אֶת כָּל נִכְבָּדָיו,‏ מַכָּרָיו וְכֹהֲנָיו,‏ עַד אֲשֶׁר לֹא הוֹתִיר לוֹ שָׂרִיד.‏ 12  וְהוּא קָם וְהָלַךְ אֶל שׁוֹמְרוֹן.‏ בֵּית הַקְּשִׁירָה* שֶׁל הָרוֹעִים הָיָה בַּדֶּרֶךְ.‏ 13  שָׁם פָּגַשׁ אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַר לָהֶם,‏ ”מִי אַתֶּם?‏” אָמְרוּ לוֹ:‏ ”אֲנַחְנוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ,‏ וְאָנוּ יוֹרְדִים לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה”.‏* 14  מִיָּד אָמַר:‏ ”תִּפְסוּ אוֹתָם חַיִּים!‏” וְהֵם תָּפְסוּ אוֹתָם חַיִּים וְשָׁחֲטוּ אוֹתָם בְּבוֹר הַמַּיִם שֶׁל בֵּית הַקְּשִׁירָה,‏ אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ.‏ הוּא לֹא הוֹתִיר מֵהֶם שָׂרִיד.‏ 15  הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וְנִתְקַל בִּיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב,‏ אֲשֶׁר בָּא לִקְרָאתוֹ.‏ הוּא בֵּרֵךְ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ:‏ ”הַאִם לְבָבְךָ שָׁלֵם* עִמִּי כְּפִי שֶׁלְּבָבִי שָׁלֵם עִם לְבָבְךָ?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ יְהוֹנָדָב:‏ ”כֵּן”.‏ ‏”אִם כֵּן,‏ תֵּן אֶת יָדְךָ”.‏ וְהוּא נָתַן אֶת יָדוֹ,‏ וְיֵהוּא הֶעֱלָה אוֹתוֹ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה.‏ 16  אָמַר לוֹ:‏ ”בּוֹא אִתִּי וּרְאֵה אֶת קִנְאָתִי לִיהֹוָה”.‏ לְפִיכָךְ הֵם הִסִּיעוּ אוֹתוֹ עִמּוֹ בְּמֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ.‏ 17  וְהוּא בָּא לְשׁוֹמְרוֹן וְהָרַג אֶת כָּל מִי שֶׁנּוֹתְרוּ מִבֵּית אַחְאָב בְּשׁוֹמְרוֹן עַד אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אוֹתָם,‏ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶל אֵלִיָּהוּ.‏ 18  יֵהוּא גַּם קִבֵּץ אֶת כָּל הָעָם וְאָמַר לָהֶם:‏ ”אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעַט,‏ אַךְ יֵהוּא יַעֲבֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר.‏ 19  עַל כֵּן קִרְאוּ אֵלַי אֶת כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל,‏ אֶת כָּל עוֹבְדָיו וְאֶת כָּל כֹּהֲנָיו.‏ אַל יֵעָדֵר אִישׁ,‏ כִּי יֵשׁ לִי זֶבַח גָּדוֹל לַבַּעַל.‏ כָּל הַנֶּעֱדָר לֹא יִחְיֶה”.‏ אַךְ יֵהוּא נָהַג בְּעָרְמָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת עוֹבְדֵי הַבַּעַל.‏ 20  הוֹסִיף יֵהוּא וְאָמַר:‏ ”הַכְרִיזוּ עַל* עֲצֶרֶת לַבַּעַל”,‏ וְהֵם הִכְרִיזוּ.‏ 21  לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח יֵהוּא לְהוֹדִיעַ בְּכָל יִשְׂרָאֵל,‏ וְכָל עוֹבְדֵי הַבַּעַל בָּאוּ.‏ לֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָּא.‏ הֵם נִכְנְסוּ לְבֵית* הַבַּעַל,‏ וּבֵית הַבַּעַל הָיָה מָלֵא מִפֶּה לָפֶה.‏ 22  וְהוּא אָמַר לָאַחְרַאי עַל הַמֶּלְתָּחָה:‏ ”הוֹצֵא בְּגָדִים לְכָל עוֹבְדֵי הַבַּעַל”.‏ וְהוּא הוֹצִיא עֲבוּרָם אֶת הַבְּגָדִים.‏ 23  וְיֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב נִכְנְסוּ אֶל בֵּית הַבַּעַל.‏ אָז אָמַר לְעוֹבְדֵי הַבַּעַל:‏ ”חַפְּשׂוּ הֵיטֵב וּרְאוּ שֶׁאֵין כָּאן עוֹבְדֵי יְהֹוָה,‏ אֶלָּא אַךְ וְרַק עוֹבְדֵי בַּעַל”.‏ 24  לְבַסּוֹף הֵם בָּאוּ לְהַקְרִיב זְבָחִים וְעוֹלוֹת.‏ יֵהוּא הִצִּיב שְׁמוֹנִים מֵאֲנָשָׁיו בַּחוּץ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”אִם יִמָּלֵט אִישׁ מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי שָׂם בְּיַדְכֶם,‏ נַפְשְׁכֶם תִּהְיֶה תַּחַת נַפְשׁוֹ”.‏* 25  מִיָּד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לִזְבֹּחַ אֶת הָעוֹלָה,‏ אָמַר יֵהוּא לַשּׁוֹמְרִים* וְלַשָּׁלִישִׁים:‏* ”הִכָּנְסוּ וְהַכּוּ בָּהֶם!‏ אִישׁ אַל יִמָּלֵט!‏” וְהַשּׁוֹמְרִים וְהַשָּׁלִישִׁים הִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם הַחוּצָה,‏ וְהֵם הִתְקַדְּמוּ עַד הַמִּקְדָּשׁ הַפְּנִימִי* שֶׁל בֵּית הַבַּעַל.‏ 26  אָז הוֹצִיאוּ אֶת מַצֵּבוֹת בֵּית הַבַּעַל וְשָׂרְפוּ כָּל אַחַת מֵהֶן.‏ 27  הֵם נִתְּצוּ אֶת מַצֵּבַת הַבַּעַל וְנִתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וְהָפְכוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאוֹת,‏* וְהוּא נִשְׁאַר כָּךְ עַד הַיּוֹם.‏ 28  כָּךְ הִשְׁמִיד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל.‏ 29  אוּלָם יֵהוּא לֹא סָר מִן הַחֲטָאִים אֲשֶׁר גָּרַם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא בַּאֲשֶׁר לְעֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן.‏ 30  וִיהֹוָה אָמַר לְיֵהוּא:‏ ”כֵּיוָן שֶׁפָּעַלְתָּ הֵיטֵב וְעָשִׂיתָ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כַּאֲשֶׁר מִלֵּאתָ אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה בִּלְבָבִי לַעֲשׂוֹת לְבֵית אַחְאָב,‏ אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת מִבָּנֶיךָ יֵשְׁבוּ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל”.‏ 31  אַךְ יֵהוּא לֹא נִשְׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ.‏ הוּא לֹא סָר מִן הַחֲטָאִים אֲשֶׁר גָּרַם יָרָבְעָם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏ 32  בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהֹוָה לְקַצֵּץ בְּיִשְׂרָאֵל* חֵלֶק אַחַר חֵלֶק.‏ חֲזָאֵל הוֹסִיף לִתְקֹף אוֹתָם בְּכָל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל,‏ 33  מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה,‏ כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד — הַשַּׁיֶּכֶת לִבְנֵי גָּד,‏ רְאוּבֵן וּמְנַשֶּׁה — מֵעֲרוֹעֵר,‏ אֲשֶׁר לְיַד נַחַל אַרְנוֹן,‏* עַד הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.‏ 34  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יֵהוּא,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?‏ 35  וְיֵהוּא שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו,‏ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּשׁוֹמְרוֹן;‏ וִיהוֹאָחָז בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 36  אֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל* יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה בְּשׁוֹמְרוֹן.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”האומנים [של] אחאב”.‏
או ”הישר”.‏
נה״מ,‏ ”הבית”.‏
או ”צדיקים”.‏
או ”לא תתבטל מילה אחת מדבר יהוה”.‏
ככל הנראה מקום שבו קשרו את רגלי הכבשים לפני גזיזתם.‏
או ”המלכה האם”.‏
נה״מ,‏ ”ישר”.‏
נה״מ,‏ ”קדשו”.‏
או ”מקדש”.‏
או ”חייכם יהיו תחת חייו”.‏
נה״מ,‏ ”לרצים”.‏
או ”לקצינים”.‏
נה״מ,‏ ”עיר”,‏ אולי מבנה דמוי מבצר.‏
או ”שירותים ציבוריים”.‏
או ”לצמצם את שטח ישראל”.‏
או ”עמק ארנון”.‏
נה״מ,‏ ”והימים אשר מלך”.‏