מלכים א׳‏ 9‏:1‏-28

  • יהוה נראה שוב אל שלמה ‏(‏1–9‏)‏

  • מתנת שלמה למלך חירם ‏(‏10–14‏)‏

  • מפעליו השונים של שלמה ‏(‏15–28‏)‏

ט  מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהֹוָה,‏ אֶת בֵּית* הַמֶּלֶךְ וְאֶת כָּל מָה שֶׁחָפַץ שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת,‏  נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית,‏ כְּפִי שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן.‏  וִיהֹוָה אָמַר אֵלָיו:‏ ”שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּ לְפָנַי.‏ קִדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתָ בְּשִׂימִי אֶת שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם,‏ וְעֵינַי וְלִבִּי יִהְיוּ שָׁם תָּמִיד.‏  וְאַתָּה,‏ אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כְּפִי שֶׁהָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ,‏ בְּתֹם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר,‏ בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ,‏ וְתִשְׁמֹר אֶת חֻקַּי וְאֶת מִשְׁפָּטַי,‏  אֲבַסֵּס אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְדָוִד אָבִיךָ בְּאָמְרִי,‏ ’‏לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ הַיּוֹשֵׁב* עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל’‏.‏  אַךְ אִם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם תֶּחְדְּלוּ לָלֶכֶת אַחֲרַי וְלֹא תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי וְאֶת חֻקּוֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי לִפְנֵיכֶם,‏ וְתֵלְכוּ וְתַעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְתִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם,‏  אַכְרִית אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם,‏ וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר קִדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנַי,‏ וְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לְבוּז* וּלְלַעַג בְּכָל הָעַמִּים.‏  וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עִיֵּי חֳרָבוֹת.‏ כָּל הָעוֹבֵר לְיָדוֹ יִתְבּוֹנֵן בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וְיִשְׁרֹק וְיֹאמַר,‏ ’‏לָמָּה עָשָׂה זֹאת יְהֹוָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה?‏’‏  וְהֵם יֹאמְרוּ,‏ ’‏הָיָה זֶה מִשּׁוּם שֶׁהֵם עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם,‏ אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבוֹתֵיהֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ וְאִמְּצוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְעָבְדוּ אוֹתָם.‏ מִשּׁוּם כָּךְ הֵבִיא יְהֹוָה עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה’‏”.‏ 10  מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה,‏ אֲשֶׁר בְּמַהֲלָכָן בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים,‏ אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית* הַמֶּלֶךְ,‏ 11  וְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר סִפֵּק לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי עַרְעָר וְזָהָב כְּכָל חֶפְצוֹ,‏ נָתַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עָרִים בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.‏ 12  לְפִיכָךְ חִירָם יָצָא מִצּוֹר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה,‏ אַךְ לֹא הָיָה שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶן.‏* 13  הוּא אָמַר:‏ ”אֵיזֶה מִין עָרִים נָתַתָּ לִי,‏ אָחִי?‏” עַל כֵּן הֵן נִקְרְאוּ אֶרֶץ כָּבוּל,‏* עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 14  בֵּינְתַיִם שָׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכְּרֵי* זָהָב.‏ 15  וְזֶהוּ תֵּאוּר אֵלֶּה אֲשֶׁר גִּיֵּס הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַעֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהֹוָה,‏ אֶת בֵּיתוֹ,‏* אֶת הַמִּלּוֹא,‏* אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם,‏ אֶת חָצוֹר,‏ אֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גֶּזֶר.‏ 16  ‏(‏פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וְלָכַד אֶת גֶּזֶר וְשָׂרַף אוֹתָהּ בָּאֵשׁ,‏ וְאֶת הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר הָרַג.‏ וְהוּא נָתַן אוֹתָהּ כְּמַתְּנַת פְּרֵדָה* לְבִתּוֹ,‏ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.‏)‏ 17  שְׁלֹמֹה בָּנָה* אֶת גֶּזֶר,‏ אֶת בֵּית חוֹרוֹן תַּחְתּוֹן,‏ 18  אֶת בַּעֲלָת וְאֶת תָּמָר בַּמִּדְבָּר,‏ בְּתוֹךְ הָאָרֶץ,‏ 19  וְאֶת כָּל עָרֵי הָאִחְסוּן שֶׁל שְׁלֹמֹה,‏ אֶת עָרֵי הַמֶּרְכָּבוֹת,‏ אֶת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֶת כָּל מָה שֶׁחָפַץ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם,‏ בַּלְּבָנוֹן וּבְכָל הַשֶּׁטַח אֲשֶׁר בִּשְׁלִיטָתוֹ.‏ 20  וּבַאֲשֶׁר לְכָל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמוֹרִים,‏ הַחִתִּים,‏ הַפְּרִזִּים,‏ הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים,‏ אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ 21  שְׁלֹמֹה גִּיֵּס אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם אֲשֶׁר נוֹתְרוּ בָּאָרֶץ — אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְדִּישׁ לְהַשְׁמָדָה — לַעֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה כַּעֲבָדִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 22  אַךְ שְׁלֹמֹה לֹא הָפַךְ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעֶבֶד,‏ כִּי הָיוּ הֵם לוֹחֲמָיו,‏ מְשָׁרְתָיו,‏ שָׂרָיו,‏ שָׁלִישָׁיו* וְשָׂרֵי רַכָּבָיו וּפָרָשָׁיו.‏ 23  הָיוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׂרֵי נִצָּבִים אֲשֶׁר הָיוּ מֻפְקָדִים עַל מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה,‏ מְנַהֲלֵי הָעֲבוֹדָה הַמַּשְׁגִּיחִים עַל הָעָם הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.‏ 24  אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ;‏ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא.‏* 25  שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לִיהֹוָה,‏ וְגַם הִקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ וְהוּא הִשְׁלִים אֶת הַבַּיִת.‏ 26  הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה עָשָׂה צִי אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר,‏ אֲשֶׁר לְיַד אֵלוֹת,‏ עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.‏ 27  חִירָם שָׁלַח בְּצִי הָאֳנִיּוֹת אֶת עֲבָדָיו שֶׁלּוֹ,‏ יַמָּאִים מְנֻסִּים,‏ לְשָׁרֵת יַחַד עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.‏ 28  הֵם בָּאוּ אֶל אוֹפִיר וְלָקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכְּרֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ אוֹתָן אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.‏

הערות שוליים

או ”ארמון”.‏
או ”לא יחדל איש משושלתך לשבת”.‏
נה״מ,‏ ”למשל”.‏
או ”ארמון”.‏
נה״מ,‏ ”ולא ישרו בעיניו”.‏
או אולי ”הארץ חסרת הערך”.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏
או ”ארמונו”.‏
או ”התל”.‏ ”מילוא” מלשון ”מילוי”.‏
או ”מתנת נישואין;‏ נדוניה”.‏
או ”ביצר”.‏
או ”קציניו”.‏
או ”התל”.‏ ”מילוא” מלשון ”מילוי”.‏