מלכים א׳‏ 20‏:1‏-43

  • הארמים נלחמים באחאב ‏(‏1–12‏)‏

  • אחאב מביס את הארמים ‏(‏13–34‏)‏

  • נבואה נגד אחאב ‏(‏35–43‏)‏

כ  וּבֶן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קִבֵּץ אֶת כָּל צְבָאוֹ יַחַד עִם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם מְלָכִים אֲחֵרִים וְסוּסֵיהֶם וּמֶרְכְּבוֹתֵיהֶם;‏ הוּא עָלָה וְהֵטִיל מָצוֹר עַל שׁוֹמְרוֹן וְנִלְחַם בָּהּ.‏  אָז שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּעִיר וְאָמַר לוֹ:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר בֶּן־הֲדַד,‏  ‏’‏כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ שֶׁלִּי הֵם,‏ וְגַם מֵיטַב נְשׁוֹתֶיךָ וּבָנֶיךָ’‏”.‏  הֵשִׁיב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:‏ ”כִּדְבָרְךָ,‏ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ שֶׁלְּךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי”.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים וְאָמְרוּ:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר בֶּן־הֲדַד,‏ ’‏שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה:‏ ”אֶת כַּסְפְּךָ,‏ אֶת זְהָבְךָ,‏ אֶת נְשׁוֹתֶיךָ וְאֶת בָּנֶיךָ תִּתֵּן לִי”.‏  אַךְ מָחָר,‏ בְּעֵרֶךְ בַּזְּמַן הַזֶּה,‏ אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ,‏ וְהֵם יַעַרְכוּ חִפּוּשׂ יְסוֹדִי בְּבֵיתְךָ וּבְבָתֵּי עֲבָדֶיךָ,‏ וְאֶת כָּל כְּלֵי חֶמְדָּתְךָ יִתְפְּסוּ וְיִקְּחוּ’‏”.‏  קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ וְאָמַר:‏ ”דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי אִישׁ זֶה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהָמִיט אָסוֹן,‏ כִּי דָּרַשׁ לְקַבֵּל אֶת נְשׁוֹתַי,‏ אֶת בָּנַי,‏ אֶת כַּסְפִּי וְאֶת זְהָבִי,‏ וְלֹא סֵרַבְתִּי לִדְרִישָׁתוֹ”.‏  אָמְרוּ אֵלָיו כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם:‏ ”אַל תְּצַיֵּת וְאַל תַּסְכִּים”.‏  לָכֵן הוּא אָמַר לִשְׁלִיחָיו שֶׁל בֶּן־הֲדַד:‏ ”אִמְרוּ לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ ’‏אֶת כָּל אֲשֶׁר דָּרַשְׁתָּ מֵעַבְדְּךָ בָּרִאשׁוֹנָה אֶעֱשֶׂה,‏ אַךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת’‏”.‏ וְהַשְּׁלִיחִים הָלְכוּ וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַדָּבָר.‏ 10  וּבֶן־הֲדַד שָׁלַח אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה:‏ ”אֶת זֹאת יַעֲשׂוּ לִי הָאֵלִים וְלָזֹאת יוֹסִיפוּ אִם יִהְיֶה מַסְפִּיק עָפָר בְּשׁוֹמְרוֹן לָתֵת חֹפֶן לְכָל אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים אַחֲרַי!‏” 11  הֵשִׁיב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:‏ ”אִמְרוּ לוֹ,‏ ’‏אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר נִשְׁקוֹ כְּמִי שֶׁמְּסִירוֹ’‏”.‏* 12  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,‏ בְּעוֹד הוּא וְהַמְּלָכִים שׁוֹתִים בְּאָהֳלֵיהֶם,‏* אָמַר אֶל עֲבָדָיו:‏ ”הִתְכּוֹנְנוּ לִתְקֹף!‏” וְהֵם הִתְכּוֹנְנוּ לִתְקֹף אֶת הָעִיר.‏ 13  וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד נִגַּשׁ אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הַאִם רָאִיתָ אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה?‏ הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ בְּיָדְךָ הַיּוֹם,‏ וְאָז תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏”.‏ 14  שָׁאַל אַחְאָב:‏ ”בְּאֶמְצָעוּת מִי?‏” וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏בְּאֶמְצָעוּת מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת’‏”.‏ שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”מִי יַתְחִיל אֶת הַקְּרָב?‏” וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”אַתָּה!‏”‏ 15  וְאַחְאָב מָנָה אֶת מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת,‏ וְהֵם הָיוּ מָאתַיִם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם;‏ אַחֲרֵי כֵן מָנָה אֶת כָּל הַגְּבָרִים מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ שִׁבְעַת אֲלָפִים.‏ 16  הֵם יָצְאוּ בַּצָּהֳרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן־​הֲדַד שָׁתָה לְשָׁכְרָה בָּאֹהָלִים,‏* הוּא וּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם הַמְּלָכִים הָעוֹזְרִים לוֹ.‏ 17  כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת רִאשׁוֹנָה,‏ מִיָּד שָׁלַח בֶּן־הֲדַד שְׁלִיחִים,‏ וְהֵם דִּוְּחוּ לוֹ:‏ ”אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִשּׁוֹמְרוֹן”.‏ 18  אָמַר לָהֶם:‏ ”אִם לְשָׁלוֹם יָצְאוּ,‏ תִּפְסוּ אוֹתָם חַיִּים;‏ וְאִם לַקְּרָב יָצְאוּ,‏ בְּכָל זֹאת תִּפְסוּ אוֹתָם חַיִּים”.‏ 19  אַךְ כַּאֲשֶׁר אֵלֶּה — מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת וְהַצְּבָאוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם — יָצְאוּ מִן הָעִיר,‏ 20  אִישׁ אִישׁ הָרַג אֶת יְרִיבוֹ.‏ אָז נָסוּ הָאֲרַמִּים,‏ וְיִשְׂרָאֵל רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם,‏ אַךְ בֶּן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם נִמְלַט עַל סוּס וְאִתּוֹ כַּמָּה מִן הַפָּרָשִׁים.‏ 21  אֲבָל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יָצָא וְהוֹסִיף לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַמֶּרְכָּבוֹת,‏ וְהִנְחִיל תְּבוּסָה גְּדוֹלָה לָאֲרַמִּים.‏* 22  אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ:‏ ”לֵךְ,‏ הִתְחַזֵּק וַחֲשֹׁב מָה תַּעֲשֶׂה,‏ כִּי בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַבָּאָה* יַעֲלֶה נֶגְדְּךָ מֶלֶךְ אֲרָם”.‏ 23  וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ לוֹ:‏ ”אֱלֹהֵיהֶם הוּא אֱלֹהֵי הָרִים.‏ מִשּׁוּם כָּךְ גָּבְרוּ עָלֵינוּ.‏ אוּלָם אִם נִלָּחֵם בָּהֶם בַּמִּישׁוֹר,‏ נִגְבַּר עֲלֵיהֶם.‏ 24  וְגַם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עֲשֵׂה:‏ הָסֵר אֶת כָּל הַמְּלָכִים מִמְּקוֹמָם,‏ וְשִׂים מוֹשְׁלִים תַּחְתֵּיהֶם.‏ 25  לְאַחַר מִכֵּן אֱסֹף* צָבָא כַּצָּבָא שֶׁאִבַּדְתָּ — סוּס תַּחַת סוּס וּמֶרְכָּבָה תַּחַת מֶרְכָּבָה.‏ נִלָּחֵם בָּהֶם בַּמִּישׁוֹר,‏ וּלְלֹא סָפֵק נִגְבַּר עֲלֵיהֶם”.‏ וְהוּא שָׁמַע בַּעֲצָתָם וְעָשָׂה כֵּן.‏ 26  בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה* אָסַף בֶּן־הֲדַד אֶת הָאֲרַמִּים וְעָלָה אֶל אֲפֵק לַקְּרָב נֶגֶד יִשְׂרָאֵל.‏ 27  גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וְהִצְטַיְּדוּ וְהָלְכוּ לִקְרָאתָם.‏ כַּאֲשֶׁר חָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוּלָם,‏ הָיוּ הֵם כִּשְׁנֵי עֲדָרִים קְטַנְטַנִּים שֶׁל עִזִּים,‏ וְאִלּוּ הָאֲרַמִּים מִלְּאוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ.‏ 28  וְאִישׁ הָאֱלֹהִים נִגַּשׁ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הוֹאִיל וְהָאֲרַמִּים אָמְרוּ:‏ ”יְהֹוָה הוּא אֱלֹהֵי הָרִים,‏ וְהוּא אֵינוֹ אֱלֹהֵי עֲמָקִים”,‏ אֶתֵּן אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדְךָ,‏ וְאָכֵן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏”.‏ 29  הֵם חָנוּ אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה שִׁבְעָה יָמִים,‏ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵחֵל הַקְּרָב.‏ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּ בָּאֲרַמִּים מֵאָה אֶלֶף חַיָּלִים רַגְלִיִּים בְּיוֹם אֶחָד.‏ 30  וְהַיֶּתֶר נָסוּ אֶל אֲפֵק,‏ אֶל תּוֹךְ הָעִיר.‏ אַךְ הַחוֹמָה נָפְלָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף הָאֲנָשִׁים הַנּוֹתָרִים.‏ גַּם בֶּן־הֲדַד נָס וְנִכְנַס אֶל הָעִיר וְהִסְתַּתֵּר בְּחֶדֶר פְּנִימִי.‏ 31  אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו:‏ ”הִנֵּה שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵם מְלָכִים רַחְמָנִים.‏* נָשִׂים נָא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.‏ אוּלַי יָחוּס עַל חַיֶּיךָ”.‏* 32  לְפִיכָךְ הֵם חָגְרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וְשָׂמוּ חֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּבָאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ:‏ ”עַבְדְּךָ בֶּן־הֲדַד אוֹמֵר,‏ ’‏אָנָּא,‏ הַרְשֵׁה לִי לִחְיוֹת’‏”.‏* וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”הַאִם הוּא עֲדַיִן חַי?‏ אָחִי הוּא”.‏ 33  וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ בָּזֹאת סִימָן טוֹב וּמִהֲרוּ לְהַאֲמִין לִדְבָרוֹ וְלָכֵן אָמְרוּ:‏ ”בֶּן־הֲדַד הוּא אָחִיךָ”.‏ וְהוּא הֵגִיב וְאָמַר:‏ ”לְכוּ וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ”.‏ וּבֶן־הֲדַד יָצָא אֵלָיו,‏ וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתוֹ עַל הַמֶּרְכָּבָה.‏ 34  אָמַר לוֹ בֶּן־הֲדַד:‏ ”אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאָבִיךָ אַחְזִיר,‏ וְאַתָּה תּוּכַל לְהָקִים לְךָ שְׁוָקִים* בְּדַמֶּשֶׂק,‏ כְּפִי שֶׁעָשָׂה אָבִי בְּשׁוֹמְרוֹן”.‏ הֵשִׁיב אַחְאָב וְאָמַר:‏ ”עַל בְּסִיס בְּרִית זוֹ,‏* אָנִיחַ לְךָ לָלֶכֶת”.‏ וְהוּא כָּרַת אִתּוֹ בְּרִית וְהֵנִיחַ לוֹ לָלֶכֶת.‏ 35  וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים* אָמַר אֶל רֵעֵהוּ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה:‏ ”הַכֵּינִי נָא”.‏ אַךְ הָאִישׁ מֵאֵן לְהַכּוֹתוֹ.‏ 36  לָכֵן הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה,‏ מִיָּד כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ מִמֶּנִּי יַהֲרֹג אוֹתְךָ* אַרְיֵה”.‏ לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מִמֶּנּוּ,‏ תָּקַף אוֹתוֹ אַרְיֵה וְהָרַג אוֹתוֹ.‏ 37  וְהוּא מָצָא אִישׁ אַחֵר וְאָמַר:‏ ”הַכֵּינִי נָא”.‏ וְהָאִישׁ הִכָּה אוֹתוֹ וּפָצַע אוֹתוֹ.‏ 38  וְהַנָּבִיא הָלַךְ וְחִכָּה לַמֶּלֶךְ בְּצַד הַדֶּרֶךְ.‏ הוּא הִסְוָה אֶת מַרְאֵהוּ בְּשִׂימוֹ תַּחְבֹּשֶׁת עַל עֵינָיו.‏ 39  כַּאֲשֶׁר עָבַר שָׁם הַמֶּלֶךְ,‏ צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:‏ ”עַבְדְּךָ נִכְנַס אֶל עֹבִי הַקְּרָב,‏ וְהִנֵּה אִישׁ יָצָא וְהֵבִיא אֵלַי אִישׁ וְאָמַר,‏ ’‏שְׁמֹר עַל הָאִישׁ הַזֶּה.‏ אִם יֵעָדֵר,‏ חַיֶּיךָ יִהְיוּ תַּחַת חַיָּיו,‏* אוֹ שֶׁתְּשַׁלֵּם כִּכַּר* כֶּסֶף’‏.‏ 40  וּבְשָׁעָה שֶׁעַבְדְּךָ עָשָׂה דְּבַר מָה כָּאן וְשָׁם,‏ נֶעֱלַם לְפֶתַע הָאִישׁ”.‏ אָמַר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”כָּךְ יִהְיֶה מִשְׁפָּטְךָ;‏ חָרַצְתָּ אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ”.‏ 41  אָז הֵסִיר בִּמְהִירוּת אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת מֵעֵינָיו,‏ וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל זִהָה אוֹתוֹ כְּאַחַד הַנְּבִיאִים.‏ 42  אָמַר אֵלָיו:‏ ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הוֹאִיל וְהֵנַחְתָּ לָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי כִּי יֵשׁ לְהַשְׁמִידוֹ לְהִמָּלֵט מִיָּדְךָ,‏ חַיֶּיךָ יִהְיוּ תַּחַת חַיָּיו,‏* וְעַמְּךָ יִהְיֶה תַּחַת עַמּוֹ’‏”.‏ 43  וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ בְּשׁוֹמְרוֹן סַר וְזָעֵף.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”אל יתהלל חוגר כמפתח”.‏
או ”סוכותיהם”.‏
או ”בסוכות”.‏
או ”הכה בארמים מכה גדולה”.‏
כלומר,‏ באביב הבא.‏
נה״מ,‏ ”תִמנה לך”.‏
כלומר,‏ באביב.‏
או ”מלכי חסד”.‏
או ”נפשך”.‏
או ”תחיה נא נפשי”.‏
או ”להקצות לך חוצות;‏ רחובות”.‏
או ”הסכם זה”.‏
המונח ”בני הנביאים” ככל הנראה מתייחס לתלמידים המקבלים הכשרה לתפקידם כנביאים,‏ או אולי לחֶבר נביאים.‏
או ”יכה אותך”.‏
או ”נפשך תהיה תחת נפשו”.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏
או ”נפשך תהיה תחת נפשו”.‏