מלכים א׳‏ 18‏:1‏-46

  • אליהו פוגש את עובדיהו ואת אחאב ‏(‏1–18‏)‏

  • עימות אליהו עם נביאי הבעל בכרמל ‏(‏19–40‏)‏

    • ‏’‏פוסחים על שתי הסעיפים’‏ ‏(‏21‏)‏

  • תום שלוש שנים וחצי של בצורת ‏(‏41–46‏)‏

יח  בַּחֲלוֹף זְמַן מָה,‏ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל אֵלִיָּהוּ:‏ ”לֵךְ,‏ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב,‏ וְאֶתֵּן מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה”.‏  לָכֵן אֵלִיָּהוּ הָלַךְ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב,‏ בְּעֵת שֶׁהָיָה הָרָעָב חָזָק בְּשׁוֹמְרוֹן.‏  בֵּינְתַיִם קָרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת.‏ (‏וְעֹבַדְיָהוּ יָרֵא אֶת יְהֹוָה מְאוֹד,‏  וְכַאֲשֶׁר הִכְרִיתָה אִיזֶבֶל אֶת נְבִיאֵי יְהֹוָה,‏ לָקַח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וְהִסְתִּיר אוֹתָם,‏ חֲמִשִּׁים אִישׁ בִּמְעָרָה,‏ וְסִפֵּק לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם.‏)‏  וְאַחְאָב אָמַר אֶל עֹבַדְיָהוּ:‏ ”לֵךְ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ אֶל כָּל מַעַיְנוֹת הַמַּיִם וְאֶל כָּל הָעֲמָקִים.‏* אוּלַי נוּכַל לִמְצֹא מַסְפִּיק עֵשֶׂב כְּדֵי לְהַשְׁאִיר בַּחַיִּים אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַפְּרָדִים,‏ וְלֹא יָמוּתוּ כָּל בַּהֲמוֹתֵינוּ”.‏  לְפִיכָךְ הֵם חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָמְדוּ לַעֲבֹר בָּהּ.‏ אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחַת לְבַדּוֹ,‏ וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת לְבַדּוֹ.‏  בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ,‏ הִנֵּה בָּא לִקְרָאתוֹ אֵלִיָּהוּ.‏ הוּא מִיָּד זִהָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר:‏ ”הַאִם זֶה אַתָּה,‏ אֲדוֹנִי אֵלִיָּהוּ?‏”  הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”אֲנִי הוּא.‏ לֵךְ וֶאֱמֹר לַאֲדוֹנְךָ:‏ ’‏אֵלִיָּהוּ כָּאן’‏”.‏  אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”מָה חָטָאתִי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי?‏ 10  חַי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ אֵין אֻמָּה אוֹ מַמְלָכָה אֲשֶׁר אֲדוֹנִי לֹא שָׁלַח לְשָׁם לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ.‏ וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ,‏ ’‏הוּא אֵינוֹ כָּאן’‏,‏ הוּא הִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הָאֻמָּה שֶׁהֵן אָכֵן לֹא הִצְלִיחוּ לִמְצֹא אוֹתְךָ.‏ 11  וְכָעֵת אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏לֵךְ וֶאֱמֹר לַאֲדוֹנְךָ:‏ ”אֵלִיָּהוּ כָּאן”’‏.‏ 12  כַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ מִמְּךָ,‏ רוּחַ יְהֹוָה תִּשָּׂא אוֹתְךָ אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא אֵדַע,‏ וּכְשֶׁאֹמַר לְאַחְאָב וְהוּא לֹא יִמְצָא אוֹתְךָ,‏ הוּא לְלֹא סָפֵק יַהֲרֹג אוֹתִי.‏ אֲבָל עַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְהֹוָה מִנְּעוּרָיו.‏ 13  הַאִם לֹא סֻפַּר לַאֲדוֹנִי מָה עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר הָרְגָה אִיזֶבֶל אֶת נְבִיאֵי יְהֹוָה,‏ שֶׁהִסְתַּרְתִּי מֵאָה מִנְּבִיאֵי יְהֹוָה,‏ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים בִּמְעָרָה,‏ וְהִמְשַׁכְתִּי לְסַפֵּק לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם?‏ 14  וְכָעֵת אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏לֵךְ וֶאֱמֹר לַאֲדוֹנְךָ:‏ ”אֵלִיָּהוּ כָּאן”’‏.‏ הוּא לְלֹא סָפֵק יַהֲרֹג אוֹתִי”.‏ 15  אַךְ אֵלִיָּהוּ אָמַר:‏ ”חַי יְהֹוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת,‏* הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו”.‏ 16  לְפִיכָךְ עֹבַדְיָהוּ הָלַךְ לִקְרַאת אַחְאָב וְאָמַר לוֹ,‏ וְאַחְאָב הָלַךְ לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ.‏ 17  כַּאֲשֶׁר רָאָה אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ,‏ אָמַר לוֹ אַחְאָב:‏ ”הַאִם זֶה אַתָּה,‏ עוֹכֵר* יִשְׂרָאֵל?‏”‏ 18  אָמַר לוֹ:‏ ”לֹא אֲנִי עָכַרְתִּי אֶת* יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ,‏ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְווֹת יְהֹוָה וּבְלֶכְתְּךָ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים.‏ 19  וְכָעֵת קַבֵּץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל וְאֶת אַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה,‏* הָאוֹכְלִים בְּשֻׁלְחַן אִיזֶבֶל”.‏ 20  עַל כֵּן אַחְאָב שָׁלַח לְהוֹדִיעַ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל.‏ 21  נִגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וְאָמַר:‏ ”עַד מָתַי תִּפְסְחוּ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?‏* אִם יְהֹוָה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי,‏ לְכוּ אַחֲרָיו;‏ וְאִם הַבַּעַל,‏ לְכוּ אַחֲרָיו!‏” אַךְ הָעָם לֹא הֵשִׁיבוּ לוֹ דָּבָר.‏ 22  וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל הָעָם:‏ ”נוֹתַרְתִּי הַנָּבִיא הַיָּחִיד לִיהֹוָה,‏ וְאִלּוּ נְבִיאֵי הַבַּעַל הֵם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ.‏ 23  יִתְּנוּ לָנוּ שְׁנֵי פָּרִים צְעִירִים,‏ וְיִבְחֲרוּ לָהֶם פַּר צָעִיר אֶחָד וִיבַתְּרוּ אוֹתוֹ לִנְתָחִים וְיָשִׂימוּ אוֹתוֹ עַל הָעֵצִים,‏ אַךְ אֵשׁ אַל יָשִׂימוּ.‏ וַאֲנִי אָכִין אֶת הַפָּר הַצָּעִיר הָאַחֵר וְאָשִׂים אוֹתוֹ עַל הָעֵצִים,‏ אַךְ אֵשׁ לֹא אָשִׂים.‏ 24  וְאָז קִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם,‏ וַאֲנִי אֶקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה.‏ וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָּאֵשׁ הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי”.‏ וְכָל הָעָם הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ:‏ ”טוֹב הַדָּבָר”.‏ 25  אָמַר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל:‏ ”בַּחֲרוּ לָכֶם פַּר צָעִיר אֶחָד וְהָכִינוּ אוֹתוֹ רִאשׁוֹנָה,‏ כִּי אַתֶּם הָרֹב.‏ וְאָז קִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם,‏ אַךְ אֵשׁ אַל תָּשִׂימוּ”.‏ 26  לְפִיכָךְ הֵם לָקְחוּ אֶת הַפָּר הַצָּעִיר אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם וְהֵכִינוּ אוֹתוֹ וְהוֹסִיפוּ לִקְרֹא בְּשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם וְאָמְרוּ:‏ ”הַבַּעַל,‏ עֲנֵנוּ!‏” וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.‏ וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לְדַדּוֹת מִסָּבִיב לַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשׂוּ.‏ 27  בְּעֵרֶךְ בַּצָּהֳרַיִם הֵחֵל אֵלִיָּהוּ לִלְעֹג לָהֶם וְלוֹמַר:‏ ”קִרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל!‏ הֲרֵי אֱלֹהִים הוּא!‏ אוּלַי הוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת אוֹ הָלַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת צְרָכָיו.‏* אוֹ אוּלַי הוּא יָשֵׁן וּמִישֶׁהוּ צָרִיךְ לַהֲעִירוֹ!‏” 28  הֵם קָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וּפָצְעוּ אֶת עַצְמָם כְּמִנְהָגָם בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים,‏ עַד כִּי דָּמָם נִשְׁפַּךְ עֲלֵיהֶם.‏ 29  הַצָּהֳרַיִם עָבְרוּ וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לִהְיוֹת אֲחוּזֵי תְּזָזִית* עַד עֵת הַעֲלָאַת מִנְחַת הָעֶרֶב,‏ וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְאֵין מַקְשִׁיב.‏ 30  לְבַסּוֹף אָמַר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם:‏ ”גְּשׁוּ אֵלַי”.‏ וְכָל הָעָם נִגְּשׁוּ אֵלָיו.‏ אָז תִּקֵּן אֶת מִזְבַּח יְהֹוָה אֲשֶׁר נֶהֱרַס.‏ 31  וְאֵלִיָּהוּ לָקַח שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים,‏ כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּנֵי יַעֲקֹב,‏ אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלָיו:‏ ”יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שִׁמְךָ”.‏ 32  הוּא בָּנָה בָּאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְהֹוָה.‏ אָז עָשָׂה תְּעָלָה מִסָּבִיב לַמִּזְבֵּחַ,‏ שֶׁטַח מַסְפִּיק גָּדוֹל לִזְרֹעַ בּוֹ שְׁתֵּי סְאִים* שֶׁל זְרָעִים.‏ 33  אַחֲרֵי כֵן עָרַךְ אֶת הָעֵצִים,‏ בִּתֵּר אֶת הַפָּר הַצָּעִיר לִנְתָחִים וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הָעֵצִים.‏ הוּא אָמַר:‏ ”מַלְּאוּ אַרְבָּעָה כַּדִּים גְּדוֹלִים בְּמַיִם וּצְקוּ אוֹתָם עַל הָעוֹלָה וְעַל הָעֵצִים”.‏ 34  אָז אָמַר:‏ ”עֲשׂוּ זֹאת בַּשֵּׁנִית”.‏ וְהֵם עָשׂוּ זֹאת בַּשֵּׁנִית.‏ אָז אָמַר:‏ ”עֲשׂוּ זֹאת בַּשְּׁלִישִׁית”.‏ וְהֵם עָשׂוּ זֹאת בַּשְּׁלִישִׁית.‏ 35  וְהַמַּיִם זָרְמוּ מִסָּבִיב לַמִּזְבֵּחַ,‏ וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא בְּמַיִם.‏ 36  בְּעֵרֶךְ בְּעֵת הַעֲלָאַת מִנְחַת הָעֶרֶב נִגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר:‏ ”יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל,‏ הַיּוֹם יִוָּדַע נָא שֶׁאַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׁאֲנִי עַבְדְּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 37  עֲנֵנִי,‏ יְהֹוָה!‏ עֲנֵנִי לְמַעַן יֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה שֶׁאַתָּה,‏ יְהֹוָה,‏ הִנְּךָ הָאֵל הָאֲמִתִּי וְכִי אַתָּה מֵשִׁיב אֶת לִבָּם אֵלֶיךָ”.‏ 38  וְאָז נָפְלָה אֵשׁ יְהֹוָה מִמַּעַל וְאָכְלָה אֶת הָעוֹלָה,‏ אֶת הָעֵצִים,‏ אֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר,‏ וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֲכָה.‏ 39  כַּאֲשֶׁר רָאוּ זֹאת כָּל הָעָם,‏ מִיָּד נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ:‏ ”יְהֹוָה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי!‏ יְהֹוָה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי!‏” 40  אָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ:‏ ”תִּפְסוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל!‏ אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם!‏” וּמִיָּד תָּפְסוּ אוֹתָם,‏ וְאֵלִיָּהוּ הוֹרִיד אוֹתָם אֶל נַחַל קִישׁוֹן וְשָׁחַט אוֹתָם שָׁם.‏ 41  אָמַר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב:‏ ”עֲלֵה,‏ אֱכֹל וּשְׁתֵה,‏ כִּי קוֹל גֶּשֶׁם כָּבֵד נִשְׁמָע”.‏ 42  לָכֵן אַחְאָב עָלָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת,‏ וְאִלּוּ אֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וְגָהַר אַרְצָה וְשָׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו.‏ 43  אָז אָמַר אֶל מְשָׁרְתוֹ:‏ ”עֲלֵה נָא,‏ וְהַבֵּט לְעֵבֶר הַיָּם”.‏ לָכֵן הוּא עָלָה וְהִבִּיט וְאָמַר:‏ ”אֵין מְאוּמָה”.‏ שֶׁבַע פְּעָמִים אָמַר אֵלִיָּהוּ,‏ ”לֵךְ שׁוּב”.‏ 44  בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית אָמַר מְשָׁרְתוֹ:‏ ”הִנֵּה עָנָן קָטָן,‏ כְּכַף יָד שֶׁל אִישׁ,‏ עוֹלֶה מִן הַיָּם”.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”לֵךְ,‏ אֱמֹר אֶל אַחְאָב,‏ ’‏רְתֹם אֶת הַמֶּרְכָּבָה!‏ רֵד,‏ פֶּן יַעֲצֹר אוֹתְךָ הַגֶּשֶׁם!‏’‏” 45  בֵּינְתַיִם הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם וְהִתְמַלְּאוּ עֲנָנִים,‏ הָרוּחַ נָשְׁבָה וְגֶשֶׁם כָּבֵד יָרַד;‏ וְאַחְאָב הוֹסִיף לִרְכֹּב וְעָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל יִזְרְעֶאל.‏ 46  אַךְ יַד יְהֹוָה הָיְתָה עַל אֵלִיָּהוּ,‏ וְהוּא חָגַר אֶת בִּגְדּוֹ סְבִיב מָתְנָיו* וְרָץ לִפְנֵי אַחְאָב כָּל הַדֶּרֶךְ עַד יִזְרְעֶאל.‏

הערות שוליים

או ”הנחלים”.‏
נה״מ,‏ ”אשר עמדתי לפניו”.‏
או ”ממיט צרה;‏ נידוי;‏ חרם על”.‏
או ”המטתי צרה על”.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”על שני הקביים”.‏ או ”עד מתי תצלעו בין שתי דעות שונות?‏”‏
או אולי ”יצא למסע”.‏
או ”להתנהג כנביאים”.‏
סאה הייתה שווה ל־33.‏7 ליטרים.‏
או ”שינס מותניו”.‏