מלכים א׳‏ 15‏:1‏-34

  • אֲבִיָּם,‏ מלך יהודה ‏(‏1–8‏)‏

  • אסא,‏ מלך יהודה ‏(‏9–24‏)‏

  • נדב,‏ מלך ישראל ‏(‏25–32‏)‏

  • בעשא,‏ מלך ישראל ‏(‏33,‏ 34‏)‏

טו  בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט נַעֲשָׂה אֲבִיָּם מֶלֶךְ עַל יְהוּדָה.‏  שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם,‏ וְשֵׁם אִמּוֹ הָיָה מַעֲכָה,‏ נֶכְדָּתוֹ שֶׁל אֲבִישָׁלוֹם.‏  הוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת בְּכָל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו לְפָנָיו,‏ וּלְבָבוֹ לֹא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה* אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו.‏  אַךְ לְמַעַן דָּוִד נָתַן לוֹ יְהֹוָה אֱלֹהָיו מְנוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם בַּהֲקִימוֹ אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּבְהַרְשׁוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם לְהַמְשִׁיךְ לַעֲמֹד.‏  כִּי דָּוִד עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא סָר מִכָּל אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו,‏ מִלְּבַד בְּעִנְיַן אוּרִיָּה הַחִתִּי.‏  וְהָיְתָה מִלְחָמָה בֵּין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו.‏  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת אֲבִיָּם,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?‏ וְהָיְתָה גַּם מִלְחָמָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם.‏  וַאֲבִיָּם שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו,‏ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד;‏ וּבְנוֹ אָסָא מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏  בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵחֵל אָסָא לִמְלֹךְ עַל יְהוּדָה.‏ 10  אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם,‏ וְשֵׁם סָבָתוֹ הָיָה מַעֲכָה,‏ נֶכְדָּתוֹ שֶׁל אֲבִישָׁלוֹם.‏ 11  אָסָא עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ כְּדָוִד אָבִיו.‏ 12  הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הַקְּדֵשִׁים* מִן הָאָרֶץ וְהֵסִיר אֶת כָּל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים* אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתָיו.‏ 13  הוּא אַף הֵסִיר אֶת מַעֲכָה סָבָתוֹ מִמַּעֲמָדָהּ כִּגְבִירָה,‏* כִּי עָשְׂתָה אֱלִיל מְגֻנֶּה לְפֻלְחַן הָאֲשֵׁרָה.‏* אָסָא כָּרַת אֶת הָאֱלִיל הַמְּגֻנֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה וְשָׂרַף אוֹתוֹ בְּעֵמֶק קִדְרוֹן.‏ 14  אַךְ הַבָּמוֹת לֹא הוּסְרוּ.‏ בְּכָל זֹאת,‏ לְבָבוֹ שֶׁל אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה* כָּל חַיָּיו.‏* 15  וְהוּא הֵבִיא אֶל בֵּית יְהֹוָה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוּא וְאָבִיו קִדְּשׁוּ — כֶּסֶף,‏ זָהָב וְכֵלִים שׁוֹנִים.‏ 16  וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.‏ 17  בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה נֶגֶד יְהוּדָה וְהֵחֵל לִבְנוֹת* אֶת רָמָה כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יֵצֵא מִשִּׁטְחוֹ שֶׁל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה אוֹ יִכָּנֵס אֵלָיו.‏* 18  בִּתְגוּבָה לָקַח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר נוֹתְרוּ בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית* הַמֶּלֶךְ וְנָתַן אוֹתָם בְּיַד עֲבָדָיו.‏ לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח אוֹתָם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן־הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן,‏ מֶלֶךְ אֲרָם,‏ אֲשֶׁר יָשַׁב בְּדַמֶּשֶׂק,‏ וְאָמַר לוֹ:‏ 19  ‏”יֵשׁ בְּרִית* בֵּינִי וּבֵינְךָ וּבֵין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ.‏ הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מַתְּנַת כֶּסֶף וְזָהָב.‏ בּוֹא,‏ הָפֵר אֶת בְּרִיתְךָ* עִם בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּסּוֹג מִמֶּנִּי”.‏ 20  בֶּן־הֲדַד שָׁמַע לַמֶּלֶךְ אָסָא וְשָׁלַח אֶת שָׂרֵי צִבְאוֹתָיו נֶגֶד עָרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְהֵם הִכּוּ אֶת עִיּוֹן,‏ אֶת דָּן,‏ אֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה,‏ אֶת כָּל כִּנֶּרֶת וְאֶת כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.‏ 21  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ בַּעְשָׁא,‏ מִיָּד חָדַל לִבְנוֹת* אֶת רָמָה וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בְּתִרְצָה.‏ 22  וְהַמֶּלֶךְ אָסָא קָרָא לְכָל יְהוּדָה — אִישׁ לֹא הָיָה פָּטוּר — וְהֵם נָשְׂאוּ אֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הָעֵצִים שֶׁל רָמָה אֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּעְשָׁא לַבְּנִיָּה,‏ וְהַמֶּלֶךְ אָסָא בָּנָה* בָּהֶם אֶת גֶּבַע בְּבִנְיָמִין וְאֶת מִצְפָּה.‏ 23  וְכָל יֶתֶר תּוֹלְדוֹת אָסָא,‏ כָּל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה,‏* הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?‏ אַךְ לְעֵת זִקְנָתוֹ סָבַל מִמַּחֲלָה בְּרַגְלָיו.‏ 24  וְאָסָא שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו;‏ וִיהוֹשָׁפָט בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 25  וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ וְהוּא מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם.‏ 26  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחֶטְאוֹ אֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏ 27  בַּעְשָׁא בֶּן אֲחִיָּה מִבֵּית יִשָּׂשׂכָר קָשַׁר נֶגְדּוֹ,‏ וּבַעְשָׁא הָרַג אוֹתוֹ בְּגִבְּתוֹן,‏ הַשַּׁיֶּכֶת לַפְּלִשְׁתִּים,‏ בְּשָׁעָה שֶׁנָּדָב וְכָל יִשְׂרָאֵל צָרוּ עַל גִּבְּתוֹן.‏ 28  בַּעְשָׁא הָרַג אוֹתוֹ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 29  מִיָּד לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ הָרַג אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם.‏ הוּא לֹא הִשְׁאִיר שׁוּם יְצוּר נוֹשֵׁם* הַשַּׁיָּךְ לְיָרָבְעָם;‏ הוּא הִשְׁמִידָם לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁלוֹנִי.‏ 30  כָּךְ הָיָה בִּגְלַל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר חָטָא יָרָבְעָם וַאֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא וּמִפְּנֵי שֶׁהִכְעִיס עַד מְאוֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 31  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת נָדָב,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?‏ 32  וְהָיְתָה מִלְחָמָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.‏ 33  בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ נַעֲשָׂה בַּעְשָׁא בֶּן אֲחִיָּה מֶלֶךְ בְּתִרְצָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמָלַךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה.‏ 34  אַךְ הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחֶטְאוֹ אֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏

הערות שוליים

או ”לא היה מסור לגמרי ליהוה”.‏
זכרים שהוקדשו לזנות בבתי פולחן.‏
נה״מ,‏ ”גילולים”,‏ אולי מן המילה ”גללים”.‏ המילה משמשת ככינוי גנאי.‏
או ”המלכה האם”.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”מסור לגמרי ליהוה”.‏
נה״מ,‏ ”ימיו”.‏
או ”לבצר;‏ לבנות מחדש”.‏
נה״מ,‏ ”לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה”.‏
או ”ארמון”.‏
או ”חוזה”.‏
או ”החוזה שלך”.‏
או ”לבצר;‏ לבנות מחדש”.‏
או ”ביצר;‏ בנה מחדש”.‏
או ”ביצר;‏ בנה מחדש”.‏
נה״מ,‏ ”נשמה”.‏ ראה מונחון‏.‏