מלכים א׳‏ 14‏:1‏-31

  • נבואת אחיה נגד ירבעם ‏(‏1–20‏)‏

  • רחבעם מולך על יהודה ‏(‏21–31‏)‏

    • פלישת שישק ‏(‏25,‏ 26‏)‏

יד  בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶּן יָרָבְעָם.‏  לָכֵן יָרָבְעָם אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:‏ ”קוּמִי נָא וְהַסְוִי אֶת מַרְאֵךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁאַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם,‏ וּלְכִי אֶל שִׁילֹה.‏ הִנֵּה אֲחִיָּה הַנָּבִיא נִמְצָא שָׁם.‏ הוּא זֶה אֲשֶׁר אָמַר שֶׁאֶהְיֶה מֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה.‏  קְחִי עִמָּךְ עֶשֶׂר כִּכְּרוֹת לֶחֶם,‏ עוּגוֹת* וּבַקְבּוּק דְּבַשׁ וּלְכִי אֵלָיו.‏ וְהוּא יֹאמַר לָךְ מָה יִקְרֶה לַנַּעַר”.‏  אֵשֶׁת יָרָבְעָם עָשְׂתָה כִּדְבָרָיו.‏ הִיא קָמָה וְהָלְכָה אֶל שִׁילֹה וּבָאָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אֲחִיָּה.‏ עֵינָיו שֶׁל אֲחִיָּה בָּהוּ קָדִימָה,‏ וְהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת בְּשֶׁל גִּילוֹ.‏  אַךְ יְהֹוָה אָמַר קֹדֶם לָכֵן אֶל אֲחִיָּה:‏ ”הִנֵּה אֵשֶׁת יָרָבְעָם בָּאָה לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל בְּנָהּ,‏ כִּי חוֹלֶה הוּא.‏ כָּזאֹת וְכָזאֹת תֹּאמַר לָהּ.‏ בְּבוֹאָהּ,‏ הִיא תַּסְתִּיר אֶת זֶהוּתָהּ”.‏  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֲחִיָּה אֶת קוֹל צְעָדֶיהָ בְּבוֹאָהּ אֶל פֶּתַח הַבַּיִת,‏ אָמַר:‏ ”הִכָּנְסִי,‏ אֵשֶׁת יָרָבְעָם.‏ לָמָּה אַתְּ מַסְתִּירָה אֶת זֶהוּתֵךְ?‏ נֶאֱמַר לִי לִמְסֹר לָךְ דְּבָרִים קָשִׁים.‏  לְכִי,‏ אִמְרִי לְיָרָבְעָם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”רוֹמַמְתִּי אוֹתְךָ מִתּוֹךְ עַמְּךָ כְּדֵי לַעֲשׂוֹתְךָ מַנְהִיג עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.‏  וְקָרַעְתִּי אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לְךָ.‏ אֲבָל אַתָּה לֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָּוִד,‏ אֲשֶׁר שָׁמַר אֶת מִצְווֹתַי וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ וְעָשָׂה רַק אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי,‏  אֶלָּא עָשִׂיתָ אֶת הָרַע יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ,‏ וְעָשִׂיתָ לְךָ אֵל אַחֵר וְצַלְמֵי מַתֶּכֶת* כְּדֵי לְהַכְעִיס אוֹתִי,‏ וְאוֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵּוְךָ.‏ 10  עַל כֵּן הִנְנִי מֵבִיא אָסוֹן עַל בֵּית יָרָבְעָם,‏ וְאַכְרִית לְיָרָבְעָם כָּל זָכָר,‏* לְרַבּוֹת חֲסַר הָאוֹנִים וְהַחַלָּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל,‏ וַאֲבַעֵר אֶת בֵּית יָרָבְעָם כְּפִי שֶׁמְּבַעֲרִים אֶת הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ!‏ 11  אֶת כָּל מִי שֶׁשַּׁיָּךְ לְיָרָבְעָם אֲשֶׁר יָמוּת בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים;‏ וְאֶת כָּל מִי שֶׁיָּמוּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם,‏ כִּי יְהֹוָה אָמַר זֹאת”’‏.‏ 12  ‏”כָּעֵת קוּמִי;‏ לְכִי לְבֵיתֵךְ.‏ כַּאֲשֶׁר תִּדְרֹךְ רַגְלֵךְ בָּעִיר,‏ יָמוּת הַיֶּלֶד.‏ 13  כָּל יִשְׂרָאֵל יִתְאַבְּלוּ עָלָיו וְיִקְבְּרוּ אוֹתוֹ,‏ כִּי הוּא לְבַדּוֹ מִמִּשְׁפַּחַת יָרָבְעָם יִקָּבֵר בְּקֶבֶר,‏ כִּי הוּא הַיָּחִיד בְּבֵית יָרָבְעָם אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָצָא בּוֹ דָּבָר טוֹב.‏ 14  יְהֹוָה יָקִים לְעַצְמוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה,‏ וַאֲפִלּוּ כָּעֵת.‏ 15  יְהֹוָה יַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁקָּנֶה מִתְנוֹדֵד בַּמַּיִם,‏ וְיַעֲקֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם,‏ וְיִזְרֶה אוֹתָם אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר,‏* כִּי עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם* וְהִכְעִיסוּ אֶת יְהֹוָה.‏ 16  וְהוּא יִנְטֹשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר חָטָא יָרָבְעָם וַאֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא”.‏ 17  אָז קָמָה אֵשֶׁת יָרָבְעָם וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ וּבָאָה אֶל תִּרְצָה.‏ בְּהַגִּיעָהּ אֶל סַף הַבַּיִת,‏ מֵת הַנַּעַר.‏ 18  לָכֵן קָבְרוּ אוֹתוֹ,‏ וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְאַבְּלוּ עָלָיו,‏ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַנָּבִיא.‏ 19  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יָרָבְעָם,‏ לְחִימָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ,‏ הִנָּן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 20  אֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל* יָרָבְעָם הָיָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה,‏ וְאַחֲרֵי כֵן שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו;‏ וּבְנוֹ נָדָב מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 21  בֵּינְתַיִם נַעֲשָׂה רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ בִּיהוּדָה.‏ בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה הָיָה רְחַבְעָם כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם,‏ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהֹוָה מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׂים אֶת שְׁמוֹ שָׁם.‏ וְשֵׁם אִמּוֹ שֶׁל רְחַבְעָם הָיָה נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית.‏ 22  וִיהוּדָה עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ וּבַחֲטָאִים אֲשֶׁר חָטְאוּ עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמוֹ* יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם.‏ 23  גַּם הֵם הוֹסִיפוּ לִבְנוֹת לְעַצְמָם בָּמוֹת,‏ מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים* עַל כָּל גִּבְעָה גְּבוֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.‏ 24  וְגַם קְדֵשִׁים* הָיוּ בָּאָרֶץ.‏ הֵם עָשׂוּ כְּכָל תּוֹעֲבוֹת הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר גֵּרֵשׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 25  בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם.‏ 26  הוּא לָקַח אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית* הַמֶּלֶךְ.‏ הוּא לָקַח אֶת הַכֹּל,‏ לְרַבּוֹת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.‏ 27  לָכֵן הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָשָׂה בִּמְקוֹמָם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת,‏ וְהִפְקִידָם בִּידֵי שָׂרֵי הַשּׁוֹמְרִים,‏* אֲשֶׁר שָׁמְרוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.‏ 28  בְּכָל עֵת שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית יְהֹוָה נָשְׂאוּ אוֹתָם הַשּׁוֹמְרִים,‏ וְאַחֲרֵי כֵן הֵשִׁיבוּ אוֹתָם אֶל תָּא הַשּׁוֹמְרִים.‏ 29  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת רְחַבְעָם,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?‏ 30  וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים.‏ 31  וּרְחַבְעָם שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית.‏ וּבְנוֹ אֲבִיָּם* מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”ניקודים”.‏ אולי מאפים שפוזרו עליהם דגנים.‏
או ”צלמים יצוקים”.‏
נה״מ,‏ ”משתין בקיר”.‏ כינוי גנאי לזכר.‏
כלומר,‏ נהר פרת.‏
ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”והימים אשר מלך”.‏
או ”התגרו”.‏ נה״מ,‏ ”ויקנאו אותו”.‏
ראה מונחון‏.‏
זכרים שהוקדשו לזנות בבתי פולחן.‏
או ”ארמון”.‏
נה״מ,‏ ”הרצים”.‏
נקרא גם אביה.‏