לוקס 10‏:1‏-42

  • ישוע שולח את ה־70 ‏(‏1–12‏)‏

  • אוי לערים שלא חזרו בתשובה ‏(‏13–16‏)‏

  • ה־70 חוזרים ‏(‏17–20‏)‏

  • ישוע מהלל את אביו על טובו כלפי הענווים ‏(‏21–24‏)‏

  • משל השומרוני הטוב ‏(‏25–37‏)‏

  • ישוע מתארח אצל מרתא ומרים ‏(‏38–42‏)‏

י  אַחֲרֵי כֵן מִנָּה הָאָדוֹן שִׁבְעִים אֲחֵרִים וְשָׁלַח אוֹתָם לְפָנָיו,‏ שְׁנַיִם שְׁנַיִם,‏+ אֶל כָּל עִיר וּמָקוֹם שֶׁאֲלֵיהֶם הִתְכַּוֵּן לְהַגִּיעַ.‏  אָז אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַקָּצִיר אָכֵן רַב,‏ אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים.‏ לָכֵן הִתְחַנְּנוּ אֶל אֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ.‏+  לְכוּ!‏ הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים.‏+  אַל תִּקְּחוּ לֹא אַרְנָק,‏ לֹא תַּרְמִיל,‏ לֹא סַנְדָּלִים,‏+ וּבַדֶּרֶךְ אַל תְּבָרְכוּ אִישׁ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.‏*  בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנְסוּ לְבַיִת,‏ אִמְרוּ תְּחִלָּה:‏ ’‏יָבוֹא נָא שָׁלוֹם עַל הַבַּיִת הַזֶּה’‏.‏+  אִם יִהְיֶה שָׁם אוֹהֵב שָׁלוֹם,‏ יָבוֹא עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאִחַלְתֶּם לוֹ.‏ וְאִם לֹא יִהְיֶה שָׁם אוֹהֵב שָׁלוֹם,‏ יָשׁוּב אֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם שֶׁאִחַלְתֶּם לוֹ.‏  הִשָּׁאֲרוּ בְּאוֹתוֹ בַּיִת+ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ אֶת מָה שֶׁיַּגִּישׁוּ לָכֶם,‏+ כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ.‏+ אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.‏*  ‏”‏וּבְכָל עִיר שֶׁאֵלֶיהָ תִּכָּנְסוּ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם,‏ אִכְלוּ אֶת מָה שֶׁיַּגִּישׁוּ לָכֶם,‏  וְרַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ וְאִמְרוּ לָהֶם:‏ ’‏מַלְכוּת אֱלֹהִים קְרוֹבָה אֲלֵיכֶם’‏.‏+ 10  אַךְ בְּכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם,‏ צְאוּ אֶל רְחוֹבוֹתֶיהָ הָרָאשִׁיִּים וְאִמְרוּ:‏ 11  ‏’‏גַּם אֶת אֲבַק עִירְכֶם שֶׁנִּדְבַּק לְרַגְלֵינוּ אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים.‏+ אַךְ דְּעוּ לָכֶם שֶׁמַּלְכוּת אֱלֹהִים קְרוֹבָה’‏.‏ 12  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בַּיּוֹם הַהוּא לִסְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַזֹּאת.‏+ 13  ‏”‏אוֹי לָךְ,‏ כּוֹרָזִין!‏ אוֹי לָךְ,‏ בֵּית צַיְדָא!‏ כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן,‏ הֲרֵי מִזְּמַן הָיוּ מִתְחָרְטוֹת וְיוֹשְׁבוֹת בְּשַׂק וָאֵפֶר.‏+ 14  עַל כֵּן קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בַּמִּשְׁפָּט לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן.‏ 15  וְאַתְּ,‏ כְּפַר נַחוּם,‏ הַאִם לַשָּׁמַיִם תֻּעֲלִי?‏ אֶל הַשְּׁאוֹל* תֵּרְדִי!‏ 16  ‏”‏הַמַּקְשִׁיב לָכֶם מַקְשִׁיב לִי,‏+ וְהַדּוֹחֶה אֶתְכֶם דּוֹחֶה גַּם אוֹתִי.‏ וְהַדּוֹחֶה אוֹתִי דּוֹחֶה גַּם אֶת שׁוֹלְחִי”‏.‏+ 17  אָז חָזְרוּ הַשִּׁבְעִים בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ כְּשֶׁאָנוּ מְצַוִּים עֲלֵיהֶם בְּשִׁמְךָ”‏.‏+ 18  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל+ כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.‏ 19  הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַסַּמְכוּת לִרְמֹס תַּחַת רַגְלֵיכֶם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים,‏ וְאֶת הַכּוֹחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל עָצְמַת הָאוֹיֵב,‏+ וְדָבָר לֹא יִפְגַּע בָּכֶם.‏ 20  עִם זֹאת,‏ אַל תִּשְׂמְחוּ עַל כָּךְ שֶׁהָרוּחוֹת נִכְנָעוֹת לָכֶם;‏ שִׂמְחוּ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם”‏.‏+ 21  אָז הִתְמַלֵּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה הֵצִיפָה אוֹתוֹ.‏ אָמַר:‏ ”‏מְהַלֵּל אֲנִי אוֹתְךָ בְּאָזְנֵי כֹּל,‏ אָבִי,‏ אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ,‏ כִּי הִסְתַּרְתָּ הֵיטֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַמְּלֻמָּדִים+ וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים.‏ כֵּן,‏ אָבִי,‏ כִּי כָּךְ הָיָה רָצוּי לְפָנֶיךָ.‏+ 22  הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי,‏ וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִיהוּ הַבֵּן מִלְּבַד הָאָב;‏ גַּם אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִיהוּ הָאָב מִלְּבַד הַבֵּן+ וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ”‏.‏+ 23  כְּשֶׁהָיוּ לְבַדָּם פָּנָה אֶל הַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים,‏+ 24  שֶׁכֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים הִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ,‏+ וְלִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ”‏.‏ 25  וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד,‏ שֶׁהָיָה בָּקִי בַּתּוֹרָה,‏ קָם כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתוֹ וְשָׁאַל:‏ ”‏מוֹרִי,‏ מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?‏”‏+ 26  הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏מָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה?‏ מָה אַתָּה מֵבִין?‏”‏ 27  אָמַר הָאִישׁ:‏ ”‏’‏אֱהֹב אֶת יְהֹוָה* אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ* וּבְכָל כּוֹחֲךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ’‏,‏+ וְגַם ’‏אֱהֹב אֶת רֵעֲךָ כָּמוֹךָ’‏”‏.‏+ 28  אָמַר לוֹ:‏ ”‏יָפֶה עָנִיתָ;‏ הַמְשֵׁךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת וְתִזְכֶּה לְחַיִּים”‏.‏+ 29  אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ+ אָמַר הָאִישׁ לְיֵשׁוּעַ:‏ ”‏וּמִיהוּ רֵעִי?‏”‏ 30  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏אִישׁ אֶחָד יָרַד מִיְּרוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים.‏ הֵם הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ,‏ הִכּוּהוּ וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ מוּטָל בֵּין חַיִּים לְמָוֶת.‏ 31  וְהִנֵּה בְּמִקְרֶה יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ כֹּהֵן אֶחָד,‏ אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.‏ 32  גַּם אִישׁ לֵוִי יָרַד בַּדֶּרֶךְ,‏ וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ,‏ עָבַר אַף הוּא לַצַּד הַשֵּׁנִי.‏ 33  וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי+ אֶחָד שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם,‏ וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים.‏ 34  נִגַּשׁ אֵלָיו,‏ יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם.‏ אַחַר כָּךְ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו.‏ 35  לְמָחֳרָת לָקַח שְׁנֵי דִּינָרִים,‏* נָתַן אוֹתָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר לוֹ:‏ ’‏טַפֵּל בּוֹ,‏ וְכָל מָה שֶׁתּוֹצִיא מֵעֵבֶר לָזֶה אַחְזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי’‏.‏ 36  מָה דַּעְתְּךָ,‏ מִי מִבֵּין הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה לְרֵעַ+ לָאִישׁ שֶׁנָּפַל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?‏”‏ 37  הֵשִׁיב הָאִישׁ:‏ ”‏זֶה שֶׁנָּהַג עִמּוֹ בְּרַחֲמִים”‏.‏+ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה”‏.‏+ 38  הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם,‏ וְהוּא נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד.‏ שָׁם אֵרְחָה אוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ אִשָּׁה שֶׁשְּׁמָהּ מָרְתָא.‏+ 39  הָיְתָה לָהּ אָחוֹת,‏ מִרְיָם שְׁמָהּ,‏ וְהִיא יָשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְהִקְשִׁיבָה לִדְבָרוֹ.‏ 40  מָרְתָא,‏ לְעֻמַּת זֹאת,‏ הָיְתָה טְרוּדָה בַּעֲבוֹדוֹת רַבּוֹת לִכְבוֹדוֹ.‏ לָכֵן נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לִדְאֹג לְבַד לְכָל הַדְּבָרִים?‏ אֱמֹר לָהּ לָבוֹא וְלַעֲזֹר לִי”‏.‏ 41  הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן:‏ ”‏מָרְתָא,‏ מָרְתָא,‏ אַתְּ מֻדְאֶגֶת וּטְרוּדָה לְגַבֵּי דְּבָרִים רַבִּים,‏ 42  אַךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בִּמְעַט אוֹ רַק בְּדָבָר אֶחָד.‏ וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב,‏*+ וְהוּא לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה”‏.‏

הערות שוליים

בעת ההיא ברכת שלום הייתה מלווה בנשיקות ובחיבוקים ובשיחות ארוכות.‏
כלומר,‏ הם נצטוו שלא לחפש מקום לינה נוח יותר.‏
הקבר המשותף של בני האדם.‏ ביוונית,‏ האדס.‏ ראה מונחון‏.‏
ראה מונחון‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏בחלק הטוב ביותר”‏.‏