ישעיהו 64‏:1‏-12

  • המשך תפילת החרטה ‏(‏1–12‏)‏

    • יהוה יוצרנו ‏(‏8‏)‏

סד  לוּ רַק תִּקְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם וְתֵרֵד,‏וְהֶהָרִים יִרְעֲדוּ מִפָּנֶיךָ,‏   כְּפִי שֶׁהָאֵשׁ מַצִּיתָה עֲנָפִים כְּרוּתִים,‏וְהָאֵשׁ מַרְתִּיחָה אֶת הַמַּיִם,‏אָז יִוָּדַע שִׁמְךָ לְצוֹרְרֶיךָ,‏וְהָאֻמּוֹת יִרְעֲדוּ מִפָּנֶיךָ!‏   בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשִׂים מְעוֹרְרֵי יִרְאָה אֲשֶׁר לֹא הֵעַזְנוּ לְקַוּוֹת לָהֶם,‏יָרַדְתָּ,‏ וּמִפָּנֶיךָ הֶהָרִים רָעֲדוּ.‏   מִיְּמֵי קֶדֶם אִישׁ לֹא שָׁמַע וְלֹא הֶאֱזִין,‏וְעַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ,‏הַפּוֹעֵל לְמַעַן הַמְּחַכִּים לוֹ.‏*   פָּגַשְׁתָּ אֶת הָעוֹשִׂים בְּשִׂמְחָה אֶת הַדָּבָר הַיָּשָׁר,‏הַזּוֹכְרִים אוֹתְךָ וְהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ.‏ הֵן אַתָּה זָעַמְתָּ,‏ בְּעוֹדֵנוּ חוֹטְאִים,‏וְעָשִׂינוּ זֹאת זְמַן רַב.‏ הַאִם כָּעֵת נִוָּשַׁע?‏   וְנִהְיֵינוּ כֻּלָּנוּ כְּאִישׁ טָמֵא,‏וְכָל מַעֲשֵׂי צִדְקָתֵנוּ כְּבַד וֶסֶת.‏ כֻּלָּנוּ נִבֹּל כְּעָלֶה,‏וַעֲווֹנוֹתֵינוּ יִשָּׂאוּנוּ כָּרוּחַ.‏   אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵא בְּשִׁמְךָ,‏אִישׁ אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר כְּדֵי לְהַחְזִיק בְּךָ,‏כִּי הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ,‏וְאַתָּה גּוֹרֵם לָנוּ לְהִתְכַּלּוֹת* בְּשֶׁל* עֲווֹנֵנוּ.‏   אַךְ כָּעֵת,‏ יְהֹוָה,‏ אַתָּה אָבִינוּ.‏ אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר,‏ וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ;‏*כֻּלָּנוּ מַעֲשֵׂה יָדְךָ.‏   אַל תִּזְעַם עַד מְאוֹד,‏ יְהֹוָה,‏וְאַל תִּזְכֹּר לָעַד אֶת עֲווֹנֵנוּ.‏ הַבֵּט נָא בָּנוּ,‏ כִּי כֻּלָּנוּ עַמְּךָ.‏ 10  עָרֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת נִהְיוּ מִדְבָּר.‏ צִיּוֹן הָיְתָה לְמִדְבָּר,‏יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁמָמָה.‏ 11  בֵּית* קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ,‏*אֲשֶׁר בּוֹ הִלְּלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ,‏נִשְׂרַף בָּאֵשׁ,‏וְכָל דִּבְרֵי חֶמְדָּתֵנוּ חֲרֵבִים.‏ 12  לְנֹכַח זֹאת,‏ הַאִם תּוֹסִיף לְרַסֵּן אֶת עַצְמְךָ,‏* יְהֹוָה?‏ הַאִם תַּחְרִישׁ וְתָנִיחַ לָנוּ לִסְבֹּל עַד מְאוֹד?‏

הערות שוליים

או ”המחכים לו בסבלנות”.‏
או ”להתמוסס”.‏
נה״מ,‏ ”ביד”.‏
או ”הקדר שלנו”.‏
או ”היכל”.‏
או ”יופיינו”.‏
או ”להתאפק”.‏