ישעיהו 54‏:1‏-17

  • ציון העקרה תלד בנים רבים ‏(‏1–17‏)‏

    • יהוה,‏ בעלה של ציון ‏(‏5‏)‏

    • בניה של ציון ילמדו מפי יהוה ‏(‏13‏)‏

    • כלי הנשק נגד ציון לא יצליחו ‏(‏17‏)‏

נד  ‏”הָרִיעִי בְּשִׂמְחָה,‏ הָעֲקָרָה אֲשֶׁר לֹא יָלְדָה!‏ עִלְזִי וְהָרִיעִי וְצַהֲלִי,‏ זוֹ אֲשֶׁר לֹא סָבְלָה חֶבְלֵי לֵדָה,‏כִּי רַבִּים בְּנֵי* הַשּׁוֹמֵמָהמִבְּנֵי הַבְּעוּלָה”,‏* אוֹמֵר יְהֹוָה.‏   ‏”הַרְחִיבִי אֶת מְקוֹם אָהֳלֵךְ.‏ מִתְחִי אֶת יְרִיעוֹת מִשְׁכָּנֵךְ הַגָּדוֹל.‏ אַל תַּחְשְׂכִי,‏ הַאֲרִיכִי אֶת מֵיתָרַיִךְ,‏וְחַזְּקִי אֶת יְתֵדוֹתַיִךְ.‏   כִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה תַּרְחִיבִי אֶת מְקוֹמֵךְ.‏ זַרְעֵךְ* יִירַשׁ אֻמּוֹת,‏וְהֵם יְיַשְּׁבוּ אֶת הֶעָרִים הַשּׁוֹמֵמוֹת.‏   אַל תִּירְאִי,‏ כִּי לֹא תֵּבוֹשִׁי;‏וְאַל תִּכָּלְמִי,‏ כִּי לֹא תִּתְאַכְזְבִי.‏ כִּי תִּשְׁכְּחִי אֶת בֹּשֶׁת עֲלוּמַיִךְ,‏וְאֶת חֶרְפַּת אַלְמְנוּתֵךְ לֹא תִּזְכְּרִי עוֹד”.‏   ‏”כִּי עוֹשֵׂךְ הָאַדִּיר הוּא כְּבַעֲלֵךְ,‏*יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ,‏וְגוֹאֲלֵךְ הוּא קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.‏ הוּא יִקָּרֵא אֱלֹהֵי כָּל הָאָרֶץ.‏   כִּי יְהֹוָה קָרָא לָךְ כְּאִלּוּ הָיִית אִשָּׁה עֲזוּבָה וּמֻכַּת יָגוֹן,‏*כְּאִשָּׁה שֶׁנִּשְּׂאָה בִּנְעוּרֶיהָ וְאָז מָאֲסוּ בָּהּ”,‏ אוֹמֵר אֱלֹהַיִךְ.‏   ‏”לְרֶגַע קָט עֲזַבְתִּיךְ,‏אַךְ בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.‏   בְּשֶׁטֶף זַעַם הִסְתַּרְתִּי פָּנַי מִמֵּךְ לְרֶגַע,‏אַךְ בְּחֶסֶד עוֹלָם אֲרַחֵם עָלַיִךְ”,‏ אוֹמֵר גּוֹאֲלֵךְ,‏ יְהֹוָה.‏   ‏”כִּימֵי נֹחַ הַדָּבָר הוּא עֲבוּרִי.‏ כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא עוֹד יְכַסּוּ מֵי נֹחַ אֶת הָאָרֶץ,‏כָּךְ נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁלֹּא עוֹד אֶזְעַם עָלַיִךְ אוֹ אֶגְעַר בָּךְ.‏ 10  כִּי גַּם אִם יוּסְרוּ הֶהָרִיםוְיִמּוֹטוּ הַגְּבָעוֹת,‏חַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֵּךְ,‏וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תִּמּוֹט”,‏ אוֹמֵר מְרַחֲמֵךְ,‏ יְהֹוָה.‏ 11  ‏”אִשָּׁה סוֹבֶלֶת,‏ הַמִּטַּלְטֶלֶת בִּסְעָרָה וְאֵינָהּ מְנֻחֶמֶת,‏אָנוֹכִי מַנִּיחַ אֶת אֲבָנַיִךְ בְּמֶלֶט קָשֶׁהוְאֶת יְסוֹדֵךְ בְּאַבְנֵי סַפִּיר.‏ 12  אֶעֱשֶׂה אֶת בִּצּוּרַיִךְ מֵאַבְנֵי אֹדֶם,‏אֶת שְׁעָרַיִךְ מֵאֲבָנִים בּוֹהֲקוֹת*וְאֶת כָּל גְּבוּלוֹתַיִךְ מֵאַבְנֵי חֵן.‏ 13  וְכָל בָּנַיִךְ* יִלְמְדוּ מִפִּי יְהֹוָה,‏וְרַב יִהְיֶה שְׁלוֹם בָּנַיִךְ.‏* 14  בִּצְדָקָה תִּהְיִי מְבֻסֶּסֶת.‏ תִּהְיִי רְחוֹקָה מֵעֹשֶׁק,‏*לֹא תִּירְאִי מִפְּנֵי דָּבָר,‏ וְדָבָר לֹא יַבְהִילֵךְ,‏כִּי הוּא לֹא יִקְרַב אֵלַיִךְ.‏ 15  אִם מִישֶׁהוּ יִתְקֹף אוֹתָךְ,‏לֹא יִהְיֶה זֶה בִּפְקֻדָּתִי.‏ כָּל הַתּוֹקֵף אוֹתָךְ יִפֹּל בִּגְלָלֵךְ”.‏ 16  ‏”הִנֵּה אָנוֹכִי בָּרָאתִי אֶת הֶחָרָשׁ,‏אֲשֶׁר נוֹפֵחַ עַל אֵשׁ הַפֶּחָמִים,‏וּמְלַאכְתּוֹ מְפִיקָה כְּלִי נֶשֶׁק.‏ וְאָנוֹכִי גַּם בָּרָאתִי אֶת הָאִישׁ הַמַּשְׁחִית כְּדֵי לְהָבִיא הַשְׁמָדָה.‏ 17  כָּל כְּלִי נֶשֶׁק הַנּוֹצָר נֶגְדֵּךְ לֹא יִצְלָח,‏וְכָל לָשׁוֹן הַקָּמָה נֶגְדֵּךְ בַּמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי.‏ זוֹ נַחֲלַת* עַבְדֵי יְהֹוָה,‏וְצִדְקָתָם הִיא מִמֶּנִּי”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏

הערות שוליים

או ”ילדי”.‏
או ”זו אשר יש לה בעל (‏אדון)‏”.‏
או ”צאצאייך”.‏
או ”הבעלים שלך;‏ אדונך”.‏
נה״מ,‏ ”עצובת רוח”,‏ פגועה,‏ כואבת ברוחה.‏
או ”אבני אש”.‏
או ”ילדייך”.‏
או ”ילדייך”.‏
או ”דיכוי”.‏
או ”מורשת”.‏