ישעיהו 50‏:1‏-11

  • חטאי ישראל הם מקור הבעיות ‏(‏1–3‏)‏

  • עבדו הצייתן של יהוה ‏(‏4–11‏)‏

    • לשונם ואוזנם של המלומדים ‏(‏4‏)‏

נ  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”הֵיכָן תְּעוּדַת הַגֵּרוּשִׁין שֶׁל אִמְּכֶם,‏ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ?‏ אוֹ לְמִי מִנּוֹשַׁי מָכַרְתִּי אֶתְכֶם?‏ הֵן בְּשֶׁל עֲווֹנוֹתֵיכֶם שֶׁלָּכֶם נִמְכַּרְתֶּם,‏וּבְשֶׁל פִּשְׁעֵיכֶם שֶׁלָּכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.‏   אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ לֹא הָיָה אִישׁ כַּאֲשֶׁר בָּאתִי?‏ מַדּוּעַ אִישׁ לֹא עָנָה כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי?‏ הַאִם קָצְרָה יָדִי מִלִּפְדּוֹת,‏וְהַאִם אֵין בִּי כּוֹחַ לְהַצִּיל?‏ הֵן בְּגַעֲרָתִי אֲנִי מְיַבֵּשׁ אֶת הַיָּם;‏אֲנִי הוֹפֵךְ נְהָרוֹת לְמִדְבָּר.‏ דְּגָתָם נִרְקֶבֶת בְּאֵין מַיִם,‏וּמֵתָה בַּצָּמָא.‏   אֲנִי מַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם בְּקַדְרוּת,‏וְהוֹפֵךְ אֶת כְּסוּתָם לְשַׂק”.‏   אֲדֹנָי יְהֹוָה נָתַן לִי לְשׁוֹן מְלֻמָּדִים,‏*לְמַעַן אֵדַע לַעֲנוֹת לֶעָיֵף* בַּמִּלָּה הַנְּכוֹנָה.‏* הוּא מֵעִיר אוֹתִי מִדֵּי בֹּקֶר וּבֹקֶר;‏הוּא מֵעִיר אֶת אָזְנִי לְהַקְשִׁיב כַּמְּלֻמָּדִים.‏*   אֲדֹנָי יְהֹוָה פָּתַח אֶת אָזְנִי,‏וְאָנוֹכִי לֹא מָרַדְתִּי.‏ לְאָחוֹר לֹא פָּנִיתִי.‏   אֶת גֵּוִי נָתַתִּי לַמַּכִּים אוֹתִיוְאֶת לְחָיַי לַמּוֹרְטִים.‏* אֶת פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וְרֹק.‏   אַךְ אֲדֹנָי יְהֹוָה יַעֲזֹר לִי.‏ עַל כֵּן לֹא אָחוּשׁ כְּלִמָּה.‏ עַל כֵּן עָשִׂיתִי אֶת פָּנַי כְּצוּר חַלָּמִישׁ,‏וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לֹא אֵבוֹשׁ.‏   קָרוֹב מַצְדִּיקִי.‏ מִי יָכוֹל לְהַאֲשִׁים אוֹתִי?‏* נַעֲמֹד נָא יַחְדָּו.‏* לְמִי יֵשׁ מִשְׁפָּט נֶגְדִּי?‏ יִגַּשׁ נָא אֵלַי.‏   הֵן אֲדֹנָי יְהֹוָה יַעֲזֹר לִי.‏ מִי יַרְשִׁיעֵנִי?‏ הִנֵּה כֻּלָּם כְּבֶגֶד יִתְבַּלּוּ.‏ עָשׁ יֹאכְלֵם.‏ 10  מִי בָּכֶם יָרֵא אֶת יְהֹוָהוְשׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ?‏ מִי הָלַךְ בַּחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה,‏ לְלֹא נֹגַהּ?‏ יִבְטַח נָא בְּשֵׁם יְהֹוָה וְיִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהָיו.‏ 11  ‏”הֵן כֻּלְּכֶם הַמַּצִּיתִים אֵשׁ,‏הַיּוֹצְרִים נִיצוֹצוֹת,‏לְכוּ בְּאוֹר אִשְּׁכֶם,‏בֵּין הַנִּיצוֹצוֹת אֲשֶׁר הִצַּתֶּם.‏ זֶה יִהְיֶה לָכֶם מִיָּדִי:‏ בִּכְאֵב גָּמוּר תִּשְׁכְּבוּ.‏

הערות שוליים

או ”לשון מיומנת;‏ מוכשרת”.‏ נה״מ,‏ ”לשון לימודים”.‏
או אולי ”לחזק את העייף”.‏
נה״מ,‏ ”דבר”,‏ במילה.‏
או ”כלומדים;‏ כתלמידים”.‏
או ”למורטים את הזקן”.‏
או ”לריב איתי;‏ לטעון נגדי”.‏
או ”זה מול זה”.‏