ישעיהו 47‏:1‏-15

  • נפילת בבל ‏(‏1–15‏)‏

    • האסטרולוגים נחשפים ‏(‏13–15‏)‏

מז  רְדִי וּשְׁבִי עַל הֶעָפָר,‏בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל.‏ שְׁבִי עַל הָאָרֶץ הֵיכָן שֶׁאֵין כִּסֵּא מַלְכוּת,‏בַּת כַּשְׂדִּים,‏כִּי לֹא יוֹסִיפוּ לִקְרֹא לָךְ עֲדִינָה וּמְפֻנֶּקֶת.‏   קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קֶמַח.‏ הָסִירִי רְעָלָתֵךְ.‏ פִּשְׁטִי אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלָתֵךְ,‏ חִשְׂפִי שׁוֹקַיִךְ.‏ עִבְרִי אֶת הַנְּהָרוֹת.‏   עֶרְוָתֵךְ תִּגָּלֶה.‏ חֶרְפָּתֵךְ תֵּחָשֵׂף.‏ אֲנִי אֶתְנַקֵּם,‏ וְאִישׁ לֹא יַעֲמֹד בְּדַרְכִּי.‏*   ‏”גּוֹאֲלֵנוּ‏— יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ —‏הוּא קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל”.‏   שְׁבִי דּוּמָם וְהִכָּנְסִי אֶל הַחֹשֶׁךְ,‏בַּת כַּשְׂדִּים;‏לֹא יוֹסִיפוּ לִקְרֹא לָךְ גְּבֶרֶת* מַמְלָכוֹת.‏   זָעַמְתִּי עַל עַמִּי.‏ חִלַּלְתִּי אֶת נַחֲלָתִיוּמָסַרְתִּי אוֹתָם לְיָדֵךְ.‏ אַךְ אַתְּ לֹא גִּלִּית כְּלַפֵּיהֶם רַחֲמִים.‏ אֲפִלּוּ עַל הַזְּקֵנִים שַׂמְתְּ עֹל כָּבֵד.‏   אָמַרְתְּ:‏ ”תָּמִיד אֶהְיֶה הַגְּבֶרֶת,‏* לָעַד”.‏ לֹא שַׂמְתְּ דְּבָרִים אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ;‏לֹא שָׁקַלְתְּ מָה תִּהְיֶה אַחֲרִית הַדָּבָר.‏   וְכָעֵת שִׁמְעִי זֹאת,‏ אוֹהֶבֶת הַתַּעֲנוּגוֹת,‏הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח,‏ הָאוֹמֶרֶת בִּלְבָבָהּ:‏ ‏”אֲנִי הָאַחַת,‏ וְאֵין אַחֶרֶת.‏* לֹא אֶהְיֶה אַלְמָנָה.‏ לֹא אֵדַע שְׁכוֹל”.‏   אַךְ שְׁנֵי אֵלֶּה יָבוֹאוּ עָלַיִךְ לְפֶתַע,‏ בְּיוֹם אֶחָד:‏ שְׁכוֹל וְאַלְמָנוּת.‏ בְּמִדָּה מְלֵאָה יָבוֹאוּ הֵם עָלַיִךְבְּשֶׁל* רֹב כְּשָׁפַיִךְ וְכָל לְחָשַׁיִךְ רַבֵּי־הָעָצְמָה.‏ 10  בָּטַחְתְּ בְּרִשְׁעוּתֵךְ.‏ אָמַרְתְּ:‏ ”אִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתִי”.‏ חָכְמָתֵךְ וְהַיֶּדַע שֶׁלָּךְ הוֹלִיכוּ אוֹתָךְ שׁוֹלָל,‏וְאַתְּ אוֹמֶרֶת בְּלִבֵּךְ:‏ ”אֲנִי הָאַחַת,‏ וְאֵין אַחֶרֶת”.‏* 11  אַךְ אָסוֹן יָבוֹא עָלַיִךְ,‏וְאַף אֶחָד מִכִּשּׁוּפַיִךְ לֹא יַעֲצֹר זֹאת.‏* צָרָה תִּפֹּל עָלַיִךְ;‏ לֹא תּוּכְלִי לִמְנֹעַ אוֹתָהּ.‏ יָבוֹא עָלַיִךְ חֻרְבָּן פִּתְאוֹמִי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתְּ.‏ 12  הַמְשִׁיכִי נָא בִּלְחָשַׁיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ,‏אֲשֶׁר בָּהֶם יָגַעְתְּ מִנְּעוּרַיִךְ.‏ אוּלַי תּוּכְלִי לְהוֹעִיל;‏אוּלַי תַּפִּילִי עַל אֲנָשִׁים אֵימָה.‏ 13  נִלְאֵית מֵרֹב יוֹעֲצַיִךְ.‏ יַעַמְדוּ נָא כָּעֵת וְיוֹשִׁיעוּךְ,‏הַסּוֹגְדִים לַשָּׁמַיִם,‏* הַמִּתְבּוֹנְנִים בַּכּוֹכָבִים,‏הַמּוֹדִיעִים בְּרָאשֵׁי הֶחֳדָשִׁיםעַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ עָלַיִךְ.‏ 14  הִנֵּה הֵם כְּקַשׁ.‏ אֵשׁ תִּשְׂרֹף אוֹתָם.‏ הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַצִּיל אֶת עַצְמָם* מִכּוֹחַ הַלֶּהָבָה.‏ אֵין אֵלֶּה גֶּחָלִים לְשֵׁם הִתְחַמְּמוּת,‏וְאֵין זוֹ אֵשׁ לָשֶׁבֶת מוּלָהּ.‏ 15  כָּךְ יִהְיוּ לָךְ מְלַחֲשַׁיִךְ,‏אֵלֶּה אֲשֶׁר עִמָּם יָגַעְתְּ מִנְּעוּרַיִךְ.‏ הֵם יִתְעוּ לָהֶם,‏ אִישׁ אִישׁ לְכִוּוּנוֹ.‏* לֹא יִהְיֶה אִישׁ לְהוֹשִׁיעֵךְ.‏

הערות שוליים

או אולי ”לא אפגוש איש בסבר פנים יפות”.‏
או ”מלכת”.‏
או ”המלכה”.‏
או ”אני ואפסי עוד”.‏
או אולי ”למרות”.‏
או ”אני ואפסי עוד”.‏
או ”ולא תדעי איך להסירו בלחשים”.‏
או אולי ”המחלקים את השמיים;‏ האסטרולוגים”.‏
או ”את נפשם”.‏
נה״מ,‏ ”לעברו”,‏ לאזורו.‏