ישעיהו 34‏:1‏-17

  • נקמת יהוה באומות ‏(‏1–4‏)‏

  • אדום תושמד ‏(‏5–17‏)‏

לד  קִרְבוּ לִשְׁמֹעַ,‏ אֻמּוֹת,‏וְהַקְשִׁיבוּ,‏ לְאֻמִּים.‏ תַּקְשִׁיב הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ,‏תֵּבֵל וְכָל תְּנוּבָתָהּ.‏   כִּי זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד כָּל הָאֻמּוֹת,‏חֲמָתוֹ נֶגֶד כָּל צְבָאָם.‏ הוּא יַקְדִּישֵׁם לְהַשְׁמָדָה;‏יִתֵּן אוֹתָם לַטֶּבַח.‏   חַלְלֵיהֶם יֻשְׁלְכוּ הַחוּצָה,‏וְצַחֲנַת פִּגְרֵיהֶם תַּעֲלֶה;‏הֶהָרִים יִמַּסּוּ מִדָּמָם.‏*   כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם יִרְקַב,‏וְהַשָּׁמַיִם יִגּוֹלוּ כִּמְגִלָּה.‏ כָּל צְבָאָם יִבֹּל,‏כִּנְפֹל עָלֶה נוֹבֵל מִגֶּפֶןוּתְאֵנָה מְצֻמֶּקֶת מֵעֵץ הַתְּאֵנָה.‏   ‏”כִּי בַּשָּׁמַיִם תִּהְיֶה חַרְבִּי רְווּיָה.‏ תֵּרֵד הִיא עַל אֱדוֹם בְּמִשְׁפָּט,‏עַל הָעָם אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לְהַשְׁמָדָה.‏   חֶרֶב יֵשׁ לִיהֹוָה;‏ הִיא תִּמָּלֵא דָּם.‏ הִיא תְּכֻסֶּה בְּשֻׁמָּן,‏בְּדַם כְּבָשִׂים צְעִירִים וּתְיָשִׁים,‏בְּשֻׁמַּן כְּלָיוֹת שֶׁל אֵילִים.‏ כִּי לִיהֹוָה יֵשׁ זֶבַח בְּבָצְרָה,‏טֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.‏   שׁוֹרֵי הַבַּר יִפְּלוּ עִמָּם,‏הַפָּרִים הַצְּעִירִים עִם הַגִּבּוֹרִים.‏ אַרְצָם תִּהְיֶה רְווּיָה דָּם,‏וַעֲפָרָם יִהְיֶה סָפוּג שֻׁמָּן”.‏   כִּי לִיהֹוָה יֵשׁ יוֹם נָקָם,‏שְׁנַת תַּגְמוּל עַל רִיב צִיּוֹן.‏   נְחָלֶיהָ* יֵהָפְכוּ לְזֶפֶת,‏וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית,‏וְאַרְצָהּ תִּהְיֶה כְּזֶפֶת בּוֹעֶרֶת.‏ 10  בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם לֹא תִּכְבֶּה;‏עֲשָׁנָהּ יַעֲלֶה לְעוֹלָם.‏ מִדּוֹר לְדוֹר תִּשָּׁאֵר חֲרֵבָה;‏אִישׁ לֹא יַעֲבֹר בָּהּ לְנֶצַח נְצָחִים.‏ 11  הַשַּׂקְנַאי וְהַדָּרְבָּן יִירָשׁוּהָ,‏וְיַנְשׁוּפֵי עֵצִים וְעוֹרְבִים יִשְׁכְּנוּ בָּהּ.‏ הוּא יִמְתַּח מֵעָלֶיהָ אֶת קַו הַתֹּהוּ*וְאֶת אֲנַךְ* הַבֹּהוּ.‏* 12  אִישׁ מֵאֲצִילֶיהָ לֹא יִקָּרֵא לַמְּלוּכָה,‏וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ לְאַיִן.‏ 13  קוֹצִים יִגְדְּלוּ בְּמִגְדָּלֶיהָ הַמְּבֻצָּרִים,‏סִרְפָּדִים וְחוֹחִים בְּמִבְצָרֶיהָ.‏ תִּהְיֶה הִיא מְאוּרַת תַּנִּים,‏חָצֵר לִיעֵנִים.‏ 14  יְצוּרֵי הַמִּדְבָּר יִפְגְּשׁוּ חַיּוֹת מְיַלְּלוֹת,‏וְתֵישׁ הַבַּר* יִקְרָא לְרֵעֵהוּ.‏ כֵּן,‏ שָׁם יִתְיַשֵּׁב הַתַּחְמָס* וְיִמְצָא לוֹ מְקוֹם מְנוּחָה.‏ 15  שָׁם תְּקַנֵּן נְקֵבַת הַנָּחָשׁ הַמְּזַנֵּק וְתָטִיל בֵּיצִים,‏וְהִיא תִּדְגֹּר עֲלֵיהֶן וְתֶאֱסֹף אוֹתָן בְּצִלָּהּ.‏ כֵּן,‏ שָׁם יִקָּבְצוּ הַדַּיּוֹת,‏ כָּל אַחַת וּבֶן זוּגָהּ.‏ 16  חַפְּשׂוּ בְּסֵפֶר יְהֹוָה וְקִרְאוּ זֹאת בְּקוֹל:‏ אַף אַחַת מֵהֶן לֹא תֵּעָדֵר;‏לְאַף אַחַת מֵהֶן לֹא יֶחְסַר בֶּן זוּג,‏כִּי פִּי יְהֹוָה צִוָּה,‏וְרוּחוֹ קִבְּצָה אוֹתָן.‏ 17  הוּא זֶה אֲשֶׁר הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל,‏וְיָדוֹ שֶׁלּוֹ מָדְדָה אֶת מְקוֹמָן הַמְּיֹעָד.‏* הֵן יִירָשׁוּהָ עַד עוֹלָם;‏לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָּהּ.‏

הערות שוליים

או ”דמם יזרום בהרים”.‏
ככל הנראה הכוונה לנחליה של בוצרה,‏ בירת אדום.‏
או ”חבל המידה של הריקנות”.‏
נה״מ,‏ ”אבני”.‏
או ”השממה”.‏
או אולי ”השד דמוי התיש”.‏
עוף לילי.‏
נה״מ,‏ ”ידו חילקתה להם בקו [בחבל מידה]”.‏