ישעיהו 33‏:1‏-24

  • משפט ותקווה לצדיקים ‏(‏1–24‏)‏

    • יהוה שופטנו,‏ מחוקקנו ומלכנו ‏(‏22‏)‏

    • איש לא יאמר:‏ ”חליתי” ‏(‏24‏)‏

לג  הוֹי לְךָ,‏ הַמַּשְׁמִיד אֲשֶׁר לֹא הֻשְׁמַד;‏הַבּוֹגֵד אֲשֶׁר לֹא בָּגְדוּ בּוֹ!‏ כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לְהַשְׁמִיד,‏ תֻּשְׁמַד.‏ כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לִבְגֹּד,‏ יִבְגְּדוּ בְּךָ.‏   יְהֹוָה,‏ חֲמֹל עָלֵינוּ.‏ תִּקְוָתֵנוּ בְּךָ הִיא.‏ הֱיֵה זְרוֹעֵנוּ* מִדֵּי בֹּקֶר,‏כֵּן,‏ יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת מְצוּקָה.‏   לְשֵׁמַע הֲמֻלָּה נָסִים עַמִּים.‏ כַּאֲשֶׁר אַתָּה קָם,‏ נְפוֹצוֹת אֻמּוֹת.‏   כְּפִי שֶׁהָאַרְבֶּה הָרְעַבְתָּנִי אוֹסֵף,‏ כָּךְ יֵאָסֵף שְׁלַלְכֶם;‏אֲנָשִׁים יָעוּטוּ עָלָיו כִּנְחִילֵי אַרְבֶּה.‏   יְרוֹמַם יְהֹוָה,‏כִּי הוּא שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים.‏ הוּא יְמַלֵּא אֶת צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט* וּצְדָקָה.‏   הוּא יַצִּיבוּת עִתּוֹתֶיךָ;‏שֶׁפַע יְשׁוּעוֹת,‏ חָכְמָה,‏ יֶדַע וְיִרְאַת יְהֹוָה‏— זֶה אוֹצָרוֹ.‏   הִנֵּה גִּבּוֹרֵיהֶם צוֹעֲקִים בַּחוּצוֹת;‏שְׁלִיחֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹכִים מָרוֹת.‏   הַדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת נְטוּשׁוֹת;‏אִישׁ אֵינוֹ עוֹבֵר בַּנְּתִיבִים.‏ הוּא* הֵפֵר אֶת הַבְּרִית;‏מָאַס בֶּעָרִים;‏אֵין הוּא מַחְשִׁיב אֶת בֶּן הַתְּמוּתָה.‏   הָאָרֶץ מִתְאַבֶּלֶת* וְנוֹבֶלֶת.‏ הַלְּבָנוֹן הִתְבַּיֵּשׁ;‏ הוּא הִרְקִיב.‏ הַשָּׁרוֹן נִהְיָה כָּעֲרָבָה,‏וְהַבָּשָׁן וְהַכַּרְמֶל מְנַעֲרִים אֶת עֲלֵיהֶם.‏ 10  ‏”כָּעֵת אָקוּם”,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏‏”כָּעֵת אֲרוֹמֵם אֶת עַצְמִי;‏כָּעֵת אֲפָאֵר אֶת עַצְמִי.‏ 11  אַתֶּם הוֹרִים* עֵשֶׂב יָבֵשׁ וּמוֹלִידִים קַשׁ.‏ רוּחֲכֶם שֶׁלָּכֶם תֹּאכַל אֶתְכֶם כָּאֵשׁ.‏ 12  וְעַמִּים יִהְיוּ כִּשְׁאֵרִיּוֹת מִשְּׂרֵפַת סִיד.‏ כְּקוֹצִים כְּסוּחִים,‏ בָּאֵשׁ יֻצְּתוּ.‏ 13  הָרְחוֹקִים,‏ הַקְשִׁיבוּ לְמָה שֶׁאֶעֱשֶׂה!‏ וְהַקְּרוֹבִים,‏ הַכִּירוּ בִּגְבוּרָתִי!‏ 14  הַחוֹטְאִים בְּצִיּוֹן חֲרֵדִים;‏רְעָדָה אָחֲזָה בַּכּוֹפְרִים:‏ ‏’‏מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֵשׁ אוֹכֵלָה?‏ מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָגוּר עִם לֶהָבוֹת שֶׁאֵין לְכַבּוֹתָן?‏’‏ 15  הַמִּתְהַלֵּךְ בִּצְדָקָה,‏הַדּוֹבֵר דִּבְרֵי יֹשֶׁר,‏הַמּוֹאֵס בְּבֶצַע הַמֻּשָּׂג בְּעֹשֶׁק,‏אֲשֶׁר יָדָיו מְסָרְבוֹת לְקַבֵּל שֹׁחַד וְאֵינָן אוֹחֲזוֹת בּוֹ,‏הָאוֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים,‏וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת רַע 16  ‏— הוּא יִשְׁכֹּן בַּמְּרוֹמִים;‏מִפְלָטוֹ הַבָּטוּחַ* יִהְיֶה בַּמְּצוּדוֹת הַסַּלְעִיּוֹת,‏לַחְמוֹ יִנָּתֵן לוֹ,‏וְאַסְפָּקַת מֵימָיו לֹא תִּפָּסֵק”.‏ 17  עֵינֶיךָ יֶחֱזוּ בַּמֶּלֶךְ בְּתִפְאַרְתּוֹ;‏יִרְאוּ הֵן אֶרֶץ רְחוֹקָה.‏ 18  בְּלִבְּךָ תִּזָּכֵר* בָּאֵימָה:‏ ‏”הֵיכָן הַסּוֹפֵר?‏* הֵיכָן הַשּׁוֹקֵל אֶת הַמַּס?‏ הֵיכָן סוֹפֵר הַמִּגְדָּלִים?‏”‏ 19  לֹא תִּרְאֶה עוֹד אֶת הָעָם עַז הַמֵּצַח,‏עַם אֲשֶׁר שְׂפָתוֹ מְעֻרְפֶּלֶת* מִכְּדֵי לַהֲבִינָהּ,‏אֲשֶׁר אֶת לְשׁוֹנוֹ הַמְּגֻמְגֶּמֶת אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין.‏ 20  רְאֵה אֶת צִיּוֹן,‏ קִרְיַת חַגֵּינוּ!‏ עֵינֶיךָ יִרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם כִּנְוֵה שַׁלְוָה,‏אֹהֶל שֶׁלֹּא יֵעָתֵק מִמְּקוֹמוֹ.‏ לָנֶצַח לֹא יֵעָקְרוּ יְתֵדוֹתָיו,‏וְאַף לֹא אֶחָד מֵחֲבָלָיו יִקָּרַע.‏ 21  אַךְ שָׁם הָאַדִּיר,‏ יְהֹוָה,‏יִהְיֶה לָנוּ אֵזוֹר נְהָרוֹת,‏ תְּעָלוֹת רַחֲבוֹת יָדַיִם,‏אֲשֶׁר לֹא יַפְלִיג בּוֹ צִי סְפִינוֹתוְלֹא יַעַבְרוּ בּוֹ אֳנִיּוֹת אַדִּירוֹת.‏ 22  כִּי יְהֹוָה שׁוֹפְטֵנוּ,‏יְהֹוָה מְחוֹקְקֵנוּ,‏יְהֹוָה מַלְכֵּנוּ;‏הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.‏ 23  חֲבָלַיִךְ יִהְיוּ רְפוּיִים;‏הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחְזִיק אֶת הַתֹּרֶן אוֹ לִפְרֹשׂ אֶת הַמִּפְרָשׂ.‏ אָז יְחֻלַּק שֶׁפַע שָׁלָל;‏אֲפִלּוּ הַפִּסְּחִים יִבְזְזוּ בִּזָּה רַבָּה.‏ 24  וְאַף תּוֹשָׁב לֹא יֹאמַר:‏ ”חָלִיתִי”.‏ לָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ יִמָּחֵל עֲווֹנוֹ.‏

הערות שוליים

או ”כוחנו”.‏
או ”בצדק”.‏
כלומר,‏ האויב.‏
או אולי ”מתייבשת”.‏
מלשון היריון.‏
או ”משגבו;‏ מקום המחסה הגבוה שלו”.‏
או ”תהגה”.‏
או ”המזכיר”.‏
נה״מ,‏ ”עמקי [עמוקי] שפה”.‏