ישעיהו 22:1-25
כב הַכְרָזָה עַל גֵּיא חִזָּיוֹן:*+
מָה קָרָה לָךְ, שֶׁעָלִית כֻּלֵּךְ לַגַּגּוֹת?
2 הָיִית מְלֵאָה בַּהֲמֻלָּה,עִיר הוֹמִיָּה, קִרְיָה עַלִּיזָה.
חֲלָלַיִךְ לֹא הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶבוְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה.+
3 כָּל עָרִיצַיִךְ נִמְלְטוּ יַחְדָּו.+
הֵם נֶאֶסְרוּ לְלֹא צֹרֶךְ בְּקֶשֶׁת.
כָּל מִי שֶׁנִּמְצְאוּ נֶאֶסְרוּ,+אַף כִּי בָּרְחוּ רָחוֹק.
4 עַל כֵּן אָמַרְתִּי: ”הָסִירוּ מַבַּטְכֶם מִמֶּנִּי,וַאֲמָרֵר בְּבֶכִי.+
אַל תִּתְעַקְּשׁוּ לְנַחֲמֵנִיעַל חֻרְבַּן בַּת* עַמִּי.+
5 כִּי זֶהוּ יוֹם מְהוּמָה וּתְבוּסָה וּבֶהָלָה,+מֵאֵת אֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת,בְּגֵיא חִזָּיוֹן.
יֶשְׁנָהּ הֲרִיסַת חוֹמָה+וּזְעָקָה אֶל הָהָר.
6 עֵילָם+ נוֹשֵׂא אֶת אַשְׁפַּת הַחִצִּיםבְּמֶרְכָּבוֹת מְאֻיָּשׁוֹת וְסוּסִים,*וְקִיר+ חוֹשֵׂף* אֶת הַמָּגֵן.
7 עֲמָקַיִךְ הַמֻּבְחָרִיםיִמָּלְאוּ מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה,וְהַסּוּסִים* יִתְיַצְּבוּ בַּשַּׁעַר,
8 וּמָסַךְ* יְהוּדָה יוּסַר.
”בַּיּוֹם הַהוּא תַּבִּיט לְעֵבֶר בֵּית הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר בְּבֵית הַיַּעַר,+
9 וְתִרְאוּ אֶת הַבְּקִיעִים הָרַבִּים שֶׁל עִיר דָּוִד.+ וְתַאַסְפוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה.+
10 וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלַיִם תִּסְפְּרוּ, וּתְנַתְּצוּ אֶת הַבָּתִּים כְּדֵי לְבַצֵּר אֶת הַחוֹמָה.
11 וְתַעֲשׂוּ מִקְוֶה בֵּין שְׁתֵּי הַחוֹמוֹת עֲבוּר מֵי הַבְּרֵכָה הַיְּשָׁנָה, אַךְ לֹא תַּבִּיטוּ אֶל עוֹשָׂהּ הָאַדִּיר, וְלֹא תִּרְאוּ אֶת זֶה אֲשֶׁר יָצַר אוֹתָהּ לִפְנֵי זְמַן רַב.
12 בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרָא אֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת,לְבֶכִי וּלְאֵבֶל,+לְגִלּוּחַ הָרֹאשׁ וְלִלְבִישַׁת שַׂק.
13 אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת יֵשׁ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה,הֲרִיגַת בָּקָר וּשְׁחִיטַת צֹאן,אֲכִילַת בָּשָׂר וּשְׁתִיַּת יַיִן.+
’נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה, כִּי מָחָר נָמוּת’”.+
14 אָז נִגְלָה יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּאָזְנַי: ”’הֶעָווֹן הַזֶּה לֹא יְכֻפַּר לָכֶם עַד אֲשֶׁר תָּמוּתוּ’,+ אוֹמֵר אֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת”.
15 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת: ”הִכָּנֵס אֶל הַסּוֹכֵן הַזֶּה, אֶל שֶׁבְנָא,+ הַמֻּפְקָד עַל הַבַּיִת,* וֶאֱמֹר,
16 ’מָה לְךָ פֹּה, וּמִי לְךָ פֹּה, שֶׁחָצַבְתָּ לְךָ פֹּה קֶבֶר?’ חוֹצֵב הוּא בַּמָּרוֹם אֶת קִבְרוֹ; כּוֹרֶה לְעַצְמוֹ מְקוֹם מְנוּחָה* בַּסֶּלַע.
17 ’הִנֵּה יְהֹוָה יַשְׁלִיכְךָ מַטָּה בְּכוֹחַ, גֶּבֶר, וְיֹאחַז בְּךָ בְּחָזְקָה.
18 הוּא אָכֵן יִצְרֹר אוֹתְךָ הֵיטֵב וְיַשְׁלִיכְךָ כְּכַדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם. שָׁם תָּמוּת, וְשָׁם יִהְיוּ מֶרְכְּבוֹתֶיךָ הַמְּפֹאָרוֹת, קָלוֹן לְבֵית אֲדוֹנְךָ.
19 וְאַדִּיחַ אוֹתְךָ מִמַּעֲמָדְךָ וַאֲגָרֶשְׁךָ מִמִּשְׂרָתְךָ.
20 ”’בַּיּוֹם הַהוּא אֶקְרָא לְעַבְדִּי אֶלְיָקִים+ בֶּן חִלְקִיָּהוּ,
21 וְאַלְבִּישֵׁהוּ בִּגְלִימָתְךָ וַאֲהַדֵּק סְבִיבוֹ אֶת אַבְנֵטְךָ,+ וְאֶת סַמְכוּתְךָ* אֶתֵּן בְּיָדוֹ. וְהוּא יִהְיֶה לְאָב לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וּלְבֵית יְהוּדָה.
22 וְאָשִׂים אֶת מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד+ עַל שִׁכְמוֹ. הוּא יִפְתַּח וְאִישׁ לֹא יִסְגֹּר; וְיִסְגֹּר וְאִישׁ לֹא יִפְתַּח.
23 אֶתְקַע אוֹתוֹ כְּיָתֵד בִּמְקוֹם קֶבַע, וְהוּא יִהְיֶה כְּכִסֵּא כָּבוֹד לְבֵית אָבִיו.
24 וְיִתְלוּ עָלָיו אֶת כָּל כְּבוֹד* בֵּית אָבִיו, הַצֶּאֱצָאִים וְהָעֲנָפִים,* אֶת כָּל הַכֵּלִים הַקְּטַנִּים, אֶת הַכֵּלִים דְּמוּיֵי הַקְּעָרָה, וְגַם אֶת כָּל הַכַּדִּים הַגְּדוֹלִים.
25 ”’בַּיּוֹם הַהוּא’, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’תֵּעָקֵר הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בִּמְקוֹם קֶבַע,+ וְהִיא תִּגָּדַע וְתִפֹּל, וְהַמַּשָּׂא אֲשֶׁר הָיָה עָלֶיהָ יִפֹּל וְיֵהָרֵס, כִּי יְהֹוָה עַצְמוֹ דִּבֵּר’”.
הערות שוליים
^ הכוונה כאן היא לירושלים.
^ האנשה מליצית, אולי לשם ביטוי רחמים או הזדהות.
^ או ”פרשים”.
^ או ”מכין”.
^ או ”והפרשים”.
^ או ”והגנת”.
^ או ”הארמון”.
^ נה״מ, ”משכן”.
^ או ”שלטונך; ממשלתך”.
^ או ”משקל; כובד”.
^ או ”הזרע”, הצאצאים.