ישעיהו 17‏:1‏-14

  • הכרזה נגד דמשק ‏(‏1–11‏)‏

  • יהוה יגער באומות ‏(‏12–14‏)‏

יז  הַכְרָזָה נֶגֶד דַּמֶּשֶׂק:‏ ‏”הִנֵּה דַּמֶּשֶׂק תֶּחְדַּל לִהְיוֹת עִיר,‏וְתִהְיֶה עִיֵּי חֳרָבוֹת.‏   עָרֵי עֲרוֹעֵר יִנָּטְשׁוּ;‏יִהְיוּ הֵן מַרְבֵּץ לַעֲדָרִיםמִבְּלִי שֶׁאִישׁ יַחְרִידֵם.‏   עָרִים מְבֻצָּרוֹת יֵעָלְמוּ מֵאֶפְרַיִם,‏וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק;‏וְהַנִּשְׁאָרִים מֵאֲרָםיִהְיוּ כִּכְבוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏   ‏”בַּיּוֹם הַהוּא יִקְטַן כְּבוֹד יַעֲקֹב,‏וְגוּפוֹ הַבָּרִיא* יִרְזֶה.‏   יִהְיֶה זֶה כְּמוֹ בָּעֵת שֶׁהַקּוֹצֵר אוֹסֵף אֶת הַקָּמָהוּזְרוֹעוֹ קוֹצֶרֶת אֶת הַשִּׁבּוֹלִים,‏כְּמוֹ בָּעֵת שֶׁאִישׁ מְלַקֵּט שִׁבּוֹלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים.‏   רַק עוֹלֵלוֹת* יִשָּׁאֲרוּ,‏כְּמוֹ בְּעֵת נְקִיפַת* עֵץ הַזַּיִת:‏ רַק שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה זֵיתִים בְּשֵׁלִים נִשְׁאָרִים בֶּעָנָף הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר,‏רַק אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה עַל עֲנָפָיו הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏  בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא הָאָדָם מַבָּטוֹ אֶל עוֹשֵׂהוּ,‏ וְעֵינָיו יַבִּיטוּ בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.‏  הוּא לֹא יַבִּיט אֶל הַמִּזְבְּחוֹת,‏ מַעֲשֵׂה יָדָיו;‏ וְלֹא יִתְבּוֹנֵן בְּמָה שֶׁעָשׂוּ אֶצְבְּעוֹתָיו,‏ אִם הָאֲשֵׁרִים* וְאִם כַּנֵּי הַקְּטֹרֶת.‏   בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כְּמָקוֹם עָזוּב בַּחֹרֶשׁ,‏כְּעָנָף אֲשֶׁר נִנְטַשׁ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;‏תִּהְיֶה הִיא שְׁמָמָה.‏ 10  כִּי שָׁכַחְתְּ אֶת אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתֵךְ;‏אֶת צוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ.‏ עַל כֵּן אַתְּ נוֹטַעַת מַטָּעִים יָפִים*וְשׁוֹתֶלֶת בָּהֶם נֵצֶר* שֶׁל זָר.‏* 11  בַּיּוֹם אַתְּ מַקְפִּידָה לְהַקִּיף בְּגָדֵר אֶת מַטָּעֵךְ,‏וּבַבֹּקֶר אַתְּ מַצְמִיחָה אֶת זַרְעֵךְ,‏אַךְ הַקָּצִיר יֵעָלֵם בְּיוֹם מַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ.‏ 12  הַקְשִׁיבוּ!‏ יֶשְׁנָהּ הֲמֻלַּת עַמִּים רַבִּים,‏אֲשֶׁר הוֹמִים הֵם כַּיַּמִּים!‏ יֶשְׁנוֹ שְׁאוֹן לְאֻמִּים,‏כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים!‏ 13  הַלְּאֻמִּים מְקִימִים שָׁאוֹן כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים.‏ הוּא יִגְעַר בָּהֶם,‏ וְהֵם יָנוּסוּ הַרְחֵק,‏יֵרָדְפוּ כְּמוֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ,‏כְּקוֹץ מִתְגַּלְגֵּל* לִפְנֵי סוּפָה.‏ 14  לְעֵת עֶרֶב יֶשְׁנָהּ אֵימָה.‏ לִפְנֵי הַבֹּקֶר הֵם אֵינָם עוֹד.‏ זֶה חֶלְקָם שֶׁל עוֹשְׁקֵינוּוְגוֹרָלָם שֶׁל בּוֹזְזֵינוּ.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”מִשְׁמַן [שומן] בשרו”.‏
פרי הנשאר לאחר איסוף היבול.‏
או ”הכאת;‏ חביטת”.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”נעימים”.‏
או ”זמורה”.‏
או ”של אל זר”.‏
או ”כצמח גלגל”.‏