ישעיהו 16‏:1‏-14

  • המשך ההכרזה נגד מואב ‏(‏1–14‏)‏

טז  שִׁלְחוּ כֶּבֶשׂ אֶל מוֹשֵׁל הָאָרֶץ,‏מִסֶּלַע דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּראֶל הַר בַּת צִיּוֹן.‏   כְּצִפּוֹר הַמְּגֹרֶשֶׁת מִקִּנָּהּ,‏כָּךְ יִהְיוּ בְּנוֹת מוֹאָב בִּנְקֻדּוֹת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדוֹת שֶׁל אַרְנוֹן.‏   ‏”הָבִי עֵצָה,‏ בַּצְּעוּ אֶת הַפְּסִיקָה.‏ עֲשִׂי אֶת צִלֵּךְ בַּצָּהֳרַיִם כַּלַּיְלָה.‏ הַסְתִּירִי אֶת הַנִּדָּחִים,‏* וְאֶת הַנִּמְלָטִים אַל תַּחְשְׂפִי.‏   יִשְׁכְּנוּ בָּךְ נִדָּחַי,‏* מוֹאָב.‏ הֲיִי מְקוֹם סֵתֶר לָהֶם מִפְּנֵי הַמַּשְׁמִיד.‏ הַמְּדַכֵּא יָבוֹא אֶל קִצּוֹ,‏הַהַשְׁמָדָה תַּגִּיעַ אֶל קִצָּהּ,‏וְהָרוֹמְסִים אֲחֵרִים יֹאבְדוּ מִן הָאָרֶץ.‏   אָז יְבֻסַּס בְּחֶסֶד כִּסֵּא מַלְכוּת.‏ הַיּוֹשֵׁב עָלָיו בְּאֹהֶל דָּוִד יִהְיֶה נֶאֱמָן;‏הוּא יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק וִיבַצֵּעַ צְדָקָה בִּמְהִירוּת”.‏   שָׁמַעְנוּ עַל גַּאֲוַת מוֹאָב — גֵּאֶה הוּא עַד מְאוֹד —‏עַל יְהִירוּתוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְזַעֲמוֹ;‏אַךְ דְּבָרָיו הָרֵיקִים יִהְיוּ לְאַיִן.‏   לָכֵן מוֹאָב יְקוֹנֵן עַל מוֹאָב;‏כֻּלָּם יְקוֹנְנוּ.‏ הַמֻּכִּים יֵאָנְחוּ עַל עוּגוֹת הַצִּמּוּקִים שֶׁל קִיר חֲרֶשֶׂת.‏   כִּי מוֹרְדוֹת* חֶשְׁבּוֹן נָבְלוּ,‏גַּם גֶּפֶן שִׂבְמָה,‏שַׁלִּיטֵי הָאֻמּוֹת רָמְסוּ אֶת שָׂרִיגֶיהָ הָאֲדַמְדַּמִּים;‏*הִגִּיעוּ עַד יַעְזֵר;‏יָצְאוּ אֶל תּוֹךְ הַמִּדְבָּר.‏ הִתְפַּשְּׁטוּ שְׁלוּחוֹתֶיהָ וְהִגִּיעוּ עַד הַיָּם.‏   עַל כֵּן אֶבְכֶּה עַל גֶּפֶן שִׂבְמָה כְּפִי שֶׁאֲנִי בּוֹכֶה עַל יַעְזֵר.‏ בִּדְמָעוֹת אַרְוֶה אֶתְכֶן,‏ חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה,‏כִּי הַצְּעָקָה עַל פְּרִי קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ תַּמָּה.‏* 10  שִׂמְחָה וְגִיל נִלְקְחוּ מִן הַמַּטָּע,‏וּבַכְּרָמִים אֵין שִׁירֵי שִׂמְחָה אוֹ תְּרוּעוֹת.‏ הַדּוֹרֵךְ אֵינוֹ דּוֹרֵךְ עוֹד יַיִן בַּיְּקָבִים,‏כִּי הִשְׁבַּתִּי אֶת הַצְּעָקוֹת.‏ 11  עַל כֵּן הוֹמִים מֵעַי עַל מוֹאָב,‏כִּפְרִיטַת נֵבֶל,‏וְהוֹמִים קְרָבַי* עַל קִיר חֲרֶשֶׂת.‏ 12  גַּם כַּאֲשֶׁר יִתְיַגֵּעַ מוֹאָב עַל הַבָּמָה וְיֵלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִקְדָּשׁוֹ,‏ לֹא יַשִּׂיג הוּא דָּבָר.‏ 13  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה בֶּעָבָר עַל מוֹאָב.‏ 14  וְכָעֵת אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים,‏ כִּשְׁנוֹת פּוֹעֵל שָׂכִיר,‏* יִהְיֶה כְּבוֹד מוֹאָב לְחֶרְפָּה בִּמְהוּמָה רַבָּה מִכָּל סוּג,‏ וְהַנִּשְׁאָרִים יִהְיוּ מְעַטִּים מְאוֹד וּזְנִיחִים”.‏

הערות שוליים

או ”הפזורים”.‏
או ”הפזורים שלי”.‏
או ”טרסות”.‏
או ”את שריגיה העמוסים ענבים אדומים”.‏
או אולי ”כי קריאת הקרב ירדה על פרי קֵיצך ועל קצירך”.‏
או ”תוך תוכי”.‏
או ”הנמנות בהקפדה כמו על־ידי פועל שכיר”;‏ כלומר,‏ תוך שלוש שנים בדיוק.‏