ישעיהו 14‏:1‏-32

  • ישראל ישכנו באדמתם שלהם ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • דברי בוז נגד מלך בבל ‏(‏3–23‏)‏

    • הזורח ייפול משמיים ‏(‏12‏)‏

  • יד יהוה תמחץ את האשורי ‏(‏24–27‏)‏

  • הכרזה נגד פלשת ‏(‏28–32‏)‏

יד  כִּי יְהֹוָה יְרַחֵם עַל יַעֲקֹב,‏ וְשׁוּב יִבְחַר בְּיִשְׂרָאֵל.‏ הוּא יוֹשִׁיבֵם* עַל אַדְמָתָם,‏ וְהַתּוֹשָׁבִים הַזָּרִים יִצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם וְיַחְבְּרוּ אֶל בֵּית יַעֲקֹב.‏  וְעַמִּים יִקְּחוּ אוֹתָם וִיבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם שֶׁלָּהֶם,‏ וּבֵית יִשְׂרָאֵל יַחְזִיקוּ בָּהֶם כַּעֲבָדִים וְכִשְׁפָחוֹת עַל אַדְמַת יְהֹוָה;‏ וְהֵם יִהְיוּ שׁוֹבֵי שׁוֹבֵיהֶם וְיַכְנִיעוּ אֶת נוֹגְשֵׂיהֶם.‏  בַּיּוֹם שֶׁיִּתֵּן לְךָ יְהֹוָה מְנוּחָה מִמַּכְאוֹבְךָ וּמִן הַמְּהוּמָה שֶׁפָּקְדָה אוֹתְךָ וּמִן הָעַבְדוּת הַקָּשָׁה שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֶיךָ,‏  תֹּאמַר* אֶת הַמָּשָׁל* הַזֶּה נֶגֶד מֶלֶךְ בָּבֶל:‏ ‏”אֵיךְ בָּא לְקִצּוֹ הַנּוֹגֵשׂ!‏ אֵיךְ בָּא לְקִצּוֹ הַדִּכּוּי!‏   שָׁבַר יְהֹוָה אֶת מַטֵּה הָרְשָׁעִים,‏אֶת שֵׁבֶט הַמּוֹשְׁלִים,‏   אֶת הַמַּכֶּה עַמִּים בְּזַעַם בְּמַכּוֹת אֵין קֵץ,‏אֶת הַמַּכְנִיעַ אֻמּוֹת בְּכַעַס בִּרְדִיפוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת.‏   נָחָה,‏ שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ.‏ הָאֲנָשִׁים מְרִיעִים בְּשִׂמְחָה.‏   אֲפִלּוּ עֲצֵי הָעַרְעָר שְׂמֵחִים עַל מַפַּלְתְּךָ,‏יַחַד עִם אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.‏ הֵם אוֹמְרִים,‏ ’‏מֵאָז נָפַלְתָּ,‏לֹא עוֹלֶה נֶגְדֵּנוּ חוֹטֵב עֵצִים’‏.‏   אֲפִלּוּ הַשְּׁאוֹל* מִתַּחַת רָגְשָׁהלִקְרַאת בּוֹאֲךָ.‏ הִיא מְעִירָה בִּגְלָלְךָ אֶת הַמֵּתִים חַסְרֵי הָאוֹנִים,‏כָּל מַנְהִיגֶיהָ הַדַּכְּאָנִיִּים שֶׁל* הָאָרֶץ.‏ הִיא מְקִימָה מִכִּסְּאוֹתֵיהֶם אֶת כָּל מַלְכֵי הָאֻמּוֹת.‏ 10  כֻּלָּם מְדַבְּרִים וְאוֹמְרִים לְךָ,‏‏’‏הַאִם גַּם אַתָּה נֶחְלַשְׁתָּ כָּמוֹנוּ?‏ הַאִם כָּמוֹנוּ נִהְיֵיתָ?‏ 11  אֶל הַשְּׁאוֹל* הוּרְדָה גַּאֲוָתְךָ,‏קוֹל כְּלֵי מֵיתָרֶיךָ.‏ רִמּוֹת פְּרוּשׂוֹת תַּחְתֶּיךָ כְּמִטָּה,‏וְתוֹלָעִים מְכַסּוֹת אוֹתְךָ’‏.‏ 12  אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם,‏הַזּוֹרֵחַ,‏ בֶּן שַׁחַר!‏ אֵיךְ נִגְדַּעְתָּ אֶל הָאָרֶץ,‏הַמֵּבִיס אֻמּוֹת!‏ 13  אָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ,‏ ’‏אֶל הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה.‏ מֵעַל לְכוֹכְבֵי הָאֵל אָרִים אֶת כִּסְּאִי,‏אֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד,‏בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בַּצָּפוֹן.‏ 14  אֶעֱלֶה מֵעַל רָאשֵׁי הֶעָבִים;‏אֶדְמֶה לָעֶלְיוֹן’‏.‏ 15  אַךְ אֶל הַשְּׁאוֹל* תּוּרַד,‏אֶל הַמָּקוֹם הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר בַּבּוֹר.‏ 16  רוֹאֶיךָ יִנְעֲצוּ בְּךָ מַבָּט;‏יִתְבּוֹנְנוּ בְּךָ וְיֹאמְרוּ,‏‏’‏הַאִם זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר זִעְזֵעַ אֶת הָאָרֶץ,‏אֲשֶׁר הִרְעִיד מַמְלָכוֹת,‏ 17  אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַתֵּבֵל* כַּמִּדְבָּרוְאֶת עָרֶיהָ הָרַס,‏וַאֲשֶׁר אֶת אֲסִירָיו לֹא שִׁחְרֵר לְבֵיתָם?‏’‏ 18  כָּל שְׁאַר מַלְכֵי הָאֻמּוֹת,‏כֻּלָּם שׁוֹכְבִים בְּכָבוֹד,‏אִישׁ אִישׁ בְּקִבְרוֹ.‏* 19  אַךְ אַתָּה מֻשְׁלָךְ לְלֹא קֶבֶר,‏כְּנֵצֶר* נִתְעָב,‏לָבוּשׁ בַּהֲרוּגִים אֲשֶׁר נִדְקְרוּ בַּחֶרֶב,‏הַיּוֹרְדִים אֶל אַבְנֵי בּוֹר,‏כְּפֶגֶר רָמוּס.‏ 20  לֹא תִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם בַּקֶּבֶר,‏כִּי אֶת אַרְצְךָ שֶׁלְּךָ הִשְׁחַתָּ,‏אֶת עַמְּךָ שֶׁלְּךָ הָרַגְתָּ.‏ זֶרַע עוֹשֵׂי הָרָעָה לֹא יִקָּרֵא* לְעוֹלָם.‏ 21  הָכִינוּ מְקוֹם טֶבַח לְבָנָיובְּשֶׁל עֲווֹן* אֲבוֹתֵיהֶם,‏פֶּן יָקוּמוּ וְיִכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץוִימַלְּאוּ אֶת הַתֵּבֵל בְּעָרֵיהֶם”.‏ 22  ‏”אָקוּם נֶגְדָּם”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ ‏”וְאַכְרִית מִבָּבֶל שֵׁם וּשְׁאֵרִית וְצֶאֱצָאִים וְזֶרַע”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 23  ‏”וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ לִירֻשַּׁת דָּרְבָּנִים וּלְאֵזוֹר בִּצּוֹת,‏* וַאֲטַאטֵא אוֹתָהּ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמָדָה”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ 24  נִשְׁבַּע יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ‏”כְּפִי שֶׁחָפַצְתִּי,‏ כָּךְ יִקְרֶה,‏וּמָה שֶׁהֶחְלַטְתִּי,‏ הוּא שֶׁיִּתְקַיֵּם.‏ 25  אֶשְׁבֹּר אֶת הָאַשּׁוּרִי בְּאַרְצִי,‏וְעַל הָרַי אֶרְמֹס אוֹתוֹ.‏ עֻלּוֹ יָסוּר מֵעֲלֵיהֶם,‏וּמַשָּׂאוֹ יוּסַר מֵעַל שִׁכְמָם”.‏ 26  זֹאת הַהַחְלָטָה אֲשֶׁר הֻחְלְטָה* נֶגֶד כָּל הָאָרֶץ,‏וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה נֶגֶד* כָּל הָאֻמּוֹת.‏ 27  כִּי יְהֹוָה צְבָאוֹת הֶחְלִיט,‏וּמִי יָפֵר?‏ יָדוֹ נְטוּיָה,‏וּמִי יְשִׁיבֶהָ לְאָחוֹר?‏ 28  בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז נֶאֶמְרָה הַהַכְרָזָה הַזֹּאת:‏ 29  ‏”אַל תִּשְׂמְחִי,‏ פְּלֶשֶׁת,‏ כֻּלֵּךְ,‏אַךְ וְרַק כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ.‏ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ הַנָּחָשׁ יֵצֵא צֶפַע,‏*וְצֶאֱצָאוֹ יִהְיֶה נְחַשׁ אֵשׁ מְעוֹפֵף.‏* 30  בְּכוֹרֵי הַדַּלִּים יֹאכְלוּוְהָאֶבְיוֹנִים יִרְבְּצוּ לָבֶטַח,‏אַךְ אֶת שָׁרְשֵׁךְ אָמִית בָּרָעָב,‏וּשְׁאֵרִיתֵךְ תֵּהָרֵג.‏ 31  קוֹנֵן,‏ שַׁעַר!‏ זַעֲקִי,‏ עִיר!‏ יִרְפּוּ יְדֵי הַכֹּל בָּךְ,‏ פְּלֶשֶׁת!‏ כִּי מִצָּפוֹן בָּא עָשָׁן,‏וְאִישׁ אֵינוֹ מִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר בְּשׁוּרוֹתָיו”.‏ 32  מָה עֲלֵיהֶם לַעֲנוֹת לִשְׁלִיחֵי הָאֻמָּה?‏ שֶׁיְּהֹוָה הִנִּיחַ אֶת יְסוֹד צִיּוֹן,‏וְשֶׁהַדַּלִּים בְּקֶרֶב עַמּוֹ יֶחְסוּ בָּהּ.‏

הערות שוליים

או ”ייתן להם מנוחה”.‏
או ”תדקלם”.‏
או ”דברי בוז;‏ לגלוג”.‏
או ”הקבר”,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”עתודי”,‏ תיישי.‏
או ”הקבר”,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”הקבר”,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”הארץ המיושבת”.‏
נה״מ,‏ ”בביתו”.‏
או ”כענף”.‏
או ”יוזכר”.‏
או ”אשמת”.‏
נה״מ,‏ ”אגמי מים”.‏
נה״מ,‏ ”העצה היעוצה”.‏
או ”המוכנה להכות את”.‏
או ”נחש ארסי”.‏
או ”נחש ארסי מזנק”.‏