ישעיהו 10‏:1‏-34

  • יד אלוהים נגד ישראל ‏(‏1–4‏)‏

  • אשור — שבט כעסו של אלוהים ‏(‏5–11‏)‏

  • עונשה של אשור ‏(‏12–19‏)‏

  • שארית יעקב תשוב ‏(‏20–27‏)‏

  • אלוהים ישפוט את אשור ‏(‏28–34‏)‏

י  הוֹי לַמְּחוֹקְקִים חֻקִּים מַזִּיקִים,‏אֲשֶׁר תָּמִיד מְנַסְּחִים צַוִּים דַּכְּאָנִיִּים,‏   כְּדֵי לִמְנֹעַ זְכֻיּוֹת מֵהַדַּלִּים,‏*כְּדֵי לִגְזֹל מִשְׁפָּט מֵעֲנִיֵּי עַמִּי,‏הַהוֹפְכִים אֶת הָאַלְמָנוֹת לִשְׁלָלָםוְאֶת הַיְּתוֹמִים לְבִזָּתָם!‏   מָה תַּעֲשׂוּ בְּיוֹם פְּקֻדָּה,‏*בְּבוֹא הַשְׁמָדָה מֵרָחוֹק?‏ לְמִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה,‏וְהֵיכָן תַּשְׁאִירוּ אֶת עָשְׁרְכֶם?‏*   לֹא נוֹתַר אֶלָּא לִכְרֹעַ בֵּין הָאֲסִירִיםאוֹ לִפֹּל בֵּין הַהֲרוּגִים.‏ בְּשֶׁל כָּךְ לֹא שָׁב כַּעֲסוֹ,‏אֶלָּא יָדוֹ עוֹד נְטוּיָה לְהַכּוֹת.‏   ‏”הוֹי!‏ הָאַשּׁוּרִי,‏הַשֵּׁבֶט לְבִטּוּי כַּעֲסִיוְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדָם לְזַעֲמִי!‏   אֶשְׁלָחֵהוּ נֶגֶד אֻמָּה כּוֹפֶרֶת,‏נֶגֶד הָעָם אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת זַעֲמִי;‏אֲצַוֶּה עָלָיו לִשְׁלֹל שָׁלָל רַב וְלִבְזֹז בִּזָּה רַבָּהוְלִרְמֹס אוֹתָם כְּבֹץ בַּחוּצוֹת.‏   אַךְ הוּא לֹא יִטֶּה לְכָךְוְלִבּוֹ לֹא יִזְמֹם כָּךְ;‏כִּי בִּלְבָבוֹ לְהַשְׁמִיד,‏לְהַכְרִית אֻמּוֹת רַבּוֹת,‏ לֹא מְעַטּוֹת.‏   כִּי הוּא אוֹמֵר,‏‏’‏הַאִם שָׂרַי אֵינָם מְלָכִים כֻּלָּם?‏   הַאִם כַּלְנוֹ אֵינָהּ כְּכַרְכְּמִישׁ?‏ הַאִם חֲמָת אֵינָהּ כְּאַרְפָּד?‏ הַאִם שׁוֹמְרוֹן אֵינָהּ כְּדַמֶּשֶׂק?‏ 10  יָדִי אָחֲזָה אֶת מַמְלְכוֹת הָאֱלִילִים חַסְרֵי הַתּוֹעֶלֶת,‏אֲשֶׁר פִּסְלֵיהֶן הָיוּ רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשׁוֹמְרוֹן!‏ 11  הַאִם לֹא אֶעֱשֶׂה גַּם לִירוּשָׁלַיִם וְלֶאֱלִילֶיהָאֶת מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְשׁוֹמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ חַסְרֵי הַתּוֹעֶלֶת?‏’‏ 12  ‏”כַּאֲשֶׁר יַשְׁלִים יְהֹוָה אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם,‏ יַעֲנִישׁ* אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל עַזּוּת לִבּוֹ וְעַל מַבָּטוֹ הַגַּאַוְתָנִי וְהַיָּהִיר.‏ 13  כִּי הוּא אוֹמֵר,‏‏’‏בְּכוֹחַ יָדִי אֶעֱשֶׂה זֹאתוּבְחָכְמָתִי,‏ כִּי נָבוֹן אֲנִי.‏ אָסִיר גְּבוּלוֹת עַמִּיםוְאֶבְזֹז אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶםוְאַכְנִיעַ כְּגִבּוֹר אֶת הַתּוֹשָׁבִים.‏ 14  כְּאִישׁ הַשּׁוֹלֵחַ יָדוֹ לְקֵן,‏תִּתְפֹּס יָדִי אֶת מַשְׁאַבֵּי הָעַמִּים;‏וּכְאִישׁ הָאוֹסֵף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת,‏אֶאֱסֹף אֶת כָּל הָאָרֶץ!‏ אַף אֶחָד לֹא יְנוֹפֵף בִּכְנָפָיו אוֹ יִפְצֶה פִּיו אוֹ יְצַפְצֵף’‏”.‏ 15  הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחוֹטֵב בּוֹ?‏ הַאִם יִתְנַשֵּׂא הַמַּסּוֹר עַל הַמְּנַסֵּר בּוֹ?‏ הֲיוּכַל שֵׁבֶט לְנוֹפֵף בָּאִישׁ הַמֵּרִים אוֹתוֹ?‏ אוֹ הֲיוּכַל מַטֶּה לְהָרִים אֶת זֶה אֲשֶׁר אֵינוֹ עָשׂוּי מֵעֵץ?‏ 16  לָכֵן הָאָדוֹן,‏* יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏יַכֶּה אֶת שְׁמֵנָיו בְּרָזוֹן,‏וּמִתַּחַת לִכְבוֹדוֹ יַבְעִיר אֵשׁ יוֹקֶדֶת.‏ 17  אוֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לְאֵשׁ,‏וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה;‏הִיא תִּבְעַר וְתֹאכַל אֶת עֲשָׂבָיו וְאֶת שִׂיחָיו הַקּוֹצָנִיִּים בְּיוֹם אֶחָד.‏ 18  הוּא יְכַלֶּה כָּלִיל* אֶת כְּבוֹד יַעֲרוֹ וּמַטָּעוֹ;‏יִהְיֶה זֶה כְּמוֹ בְּעֵת גְּסִיסַת אָדָם חוֹלֶה.‏ 19  שְׁאַר עֲצֵי יַעֲרוֹיִהְיוּ כֹּה מְעַטִּים שֶׁיֶּלֶד יוּכַל לִכְתֹּב אֶת מִסְפָּרָם.‏ 20  בַּיּוֹם הַהוּא שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵלוּפְלֵטַת בֵּית יַעֲקֹבלֹא יוֹסִיפוּ לְהִשָּׁעֵן עַל זֶה אֲשֶׁר הִכָּה אוֹתָם,‏אֶלָּא יִשָּׁעֲנוּ עַל יְהֹוָה,‏קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל,‏ בְּנֶאֱמָנוּת.‏ 21  רַק שְׁאֵרִית תָּשׁוּב,‏*שְׁאֵרִית יַעֲקֹב,‏ אֶל הָאֵל הַגִּבּוֹר.‏ 22  כִּי גַּם אִם עַמְּךָ,‏ יִשְׂרָאֵל,‏הֵם כְּגַרְגִּירֵי חוֹל הַיָּם,‏רַק שְׁאֵרִית מֵהֶם תָּשׁוּב.‏ הַשְׁמָדָה נֶחְרְצָה,‏וְצֶדֶק* יִשְׁטֹף* אוֹתָם.‏ 23  כֵּן,‏ הַהַשְׁמָדָה אֲשֶׁר חָרַץ אֲדֹנָי,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏תֵּעָשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ.‏ 24  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ”אַל תִּירָא,‏ עַמִּי הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן,‏ מֵאַשּׁוּר,‏ אֲשֶׁר הִכָּה אוֹתְךָ בַּשֵּׁבֶט וְהֵרִים נֶגְדְּךָ אֶת מַטֵּהוּ כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה מִצְרַיִם.‏ 25  כִּי עוֹד זְמַן קָצָר מְאוֹד יָבוֹא הַזַּעַם אֶל קִצּוֹ;‏ כַּעֲסִי יֻפְנֶה אֶל הַשְׁמָדָתָם.‏ 26  יְהֹוָה צְבָאוֹת יְנוֹפֵף מוּלוֹ בְּשׁוֹט,‏ כְּמוֹ בָּעֵת שֶׁהֵבִיס אֶת מִדְיָן לְיַד צוּר עוֹרֵב.‏ וּמַטֵּהוּ יִהְיֶה מֵעַל הַיָּם,‏ וְהוּא יָרִים אוֹתוֹ* כְּפִי שֶׁעָשָׂה לְמִצְרַיִם.‏ 27  בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר מַשָּׂאוֹ מֵעַל שִׁכְמְךָ,‏וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארְךָ,‏וְהָעֹל יִשָּׁבֵר בִּגְלַל הַשֶּׁמֶן”.‏ 28  הוּא בָּא אֶל עַיַּת;‏עָבַר בְּמִגְרוֹן;‏בְּמִכְמָשׂ מַפְקִיד הוּא אֶת כֵּלָיו.‏ 29  הֵם עָבְרוּ בִּנְקֻדַּת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדָה;‏בְּגֶבַע לָנִים הֵם בַּלַּיְלָה;‏רָמָה רוֹעֶדֶת,‏ גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה.‏ 30  קִרְאִי וְצִרְחִי,‏ בַּת גַּלִּים!‏ הַקְשִׁיבִי,‏ לַיְשָׁה!‏ מִסְכֵּנָה עֲנָתוֹת!‏ 31  מַדְמֵנָה בָּרְחָה.‏ יוֹשְׁבֵי גֵּבִים חִפְּשׂוּ מַחֲסֶה.‏ 32  בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יַעֲצֹר הוּא בְּנֹב.‏ מְנוֹפֵף הוּא בְּאֶגְרוֹפוֹ לְעֵבֶר הַר בַּת צִיּוֹן,‏גִּבְעַת יְרוּשָׁלַיִם.‏ 33  הִנֵּה הָאָדוֹן,‏* יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏מְקַצֵּץ עֲנָפִים בְּרַעַשׁ נְפִילָה נוֹרָא;‏הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר נִגְדָּעִים,‏וְהָרָמִים מֻשְׁפָּלִים.‏ 34  הוּא מַכֶּה אֶת סִבְכֵי הַיַּעַר בִּכְלִי בַּרְזֶל,‏*וְהַלְּבָנוֹן יִפֹּל בִּידֵי גִּבּוֹר.‏

הערות שוליים

או ”למנוע מהדלים צדק בבית דין”.‏
או ”דין וחשבון;‏ עונש”.‏
או ”כבודכם”.‏
נה״מ,‏ ”אפקוד”.‏
או ”האדון האמיתי”.‏
או ”מנפש ועד בשר”.‏
נה״מ,‏ ”שאר ישוב”,‏ ראה ישע ז׳:‏3‏.‏
או ”עונש”.‏
או ”יציף;‏ ישיג”.‏
כלומר,‏ את מטהו.‏
או ”האדון האמיתי”.‏
או ”בגרזן”.‏