יחזקאל 25:1-17
כה וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ לְעֵבֶר בְּנֵי עַמּוֹן,+ וְהִנָּבֵא נֶגְדָּם.+
3 אֱמֹר עַל בְּנֵי עַמּוֹן, ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר אֲדֹנָי יְהֹוָה. כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”מִכֵּיוָן שֶׁאָמַרְתְּ ’הֶאָח!’ נֶגֶד מִקְדָּשִׁי כַּאֲשֶׁר חֻלַּל, וְנֶגֶד אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה שׁוֹמֵמָה, וְנֶגֶד בֵּית יְהוּדָה כַּאֲשֶׁר נִלְקְחוּ לְגָלוּת,
4 לָכֵן הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתָךְ לִבְנֵי הַמִּזְרָח לְמוֹרָשָׁה. הֵם יָקִימוּ בָּךְ אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶם* וְיַצִּיבוּ בְּקִרְבֵּךְ אֶת אָהֳלֵיהֶם. הֵם יֹאכְלוּ אֶת פִּרְיֵךְ, וְהֵם יִשְׁתּוּ אֶת חֲלָבֵךְ.
5 אֶהֱפֹךְ אֶת רַבָּה+ לִמְקוֹם מִרְעֶה לִגְמַלִּים, וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְמִרְבַּץ צֹאן; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”’”.
6 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁמָּחָאתָ כַּף+ וְרָקַעְתָּ בְּרַגְלֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּרֹב בּוּז* עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,+
7 לָכֵן אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגְדְּךָ לָתֵת אוֹתְךָ לְבִזָּה לָאֻמּוֹת. אַכְרִיתְךָ מִן הָעַמִּים וְאַשְׁמִידְךָ מִן הָאֲרָצוֹת.+ אַשְׁמִידְךָ, וְתֵדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
8 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁמּוֹאָב+ וְשֵׂעִיר+ אָמְרוּ, ”הִנֵּה בֵּית יְהוּדָה כְּכָל הָאֻמּוֹת”,
9 הִנְנִי חוֹשֵׂף אֶת צִדּוֹ שֶׁל* מוֹאָב בְּעָרֵי גְּבוּלוֹ, יָפְיָהּ שֶׁל* אַרְצוֹ, בֵּית הַיְשִׁמוֹת, בַּעַל מְעוֹן, וְעַד קִרְיָתַיִם.+
10 לִבְנֵי הַמִּזְרָח אֶתֵּן אוֹתוֹ יַחַד עִם בְּנֵי עַמּוֹן לְמוֹרָשָׁה,+ כְּדֵי שֶׁהָעַמּוֹנִים לֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת.+
11 וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים,+ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
12 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’אֱדוֹם פָּעֲלָה בְּנַקְמָנוּת נֶגֶד בֵּית יְהוּדָה, וְהֵם הֵמִיטוּ עַל עַצְמָם אַשְׁמָה גְּדוֹלָה בְּנִקְמָתָם בָּהֶם;+
13 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”אַטֶּה אֶת יָדִי גַּם נֶגֶד אֱדוֹם וְאַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה, וְאֶהֱפֹךְ אוֹתָהּ לְחָרְבָּה.+ מִתֵּימָן וְעַד דְּדָן הֵם יִפְּלוּ בַּחֶרֶב.+
14 ’אֶנְקֹם אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל.+ הֵם יָבִיאוּ אֶת כַּעֲסִי וְאֶת חֲמָתִי עַל אֱדוֹם, וְהֵם יֵדְעוּ אֶת נִקְמָתִי’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”’.
15 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’בְּשֶׁל עוֹיְנוּתָם הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, פָּעֲלוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּזָדוֹן* וְרָצוּ לִנְקֹם וּלְהַשְׁמִיד.+
16 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים,+ וְאַכְרִית אֶת הַכְּרֵתִים+ וְאַשְׁמִיד אֶת שְׁאֵרִית יוֹשְׁבֵי חוֹף הַיָּם.+
17 אֶעֱשֶׂה בָּהֶם נְקָמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעֳנָשִׁים מְלֵאֵי חֵמָה, וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה בַּהֲבִיאִי אֶת נִקְמָתִי עֲלֵיהֶם”’”.
הערות שוליים
^ או ”מחנותיהם המוקפים חומות”. נה״מ, ”טירותיהם”.
^ או ”ושמחת בשאט נפש”.
^ או ”קישוט; עיטור”. נה״מ, ”צבי”.
^ או ”מדרון”. נה״מ, ”כתף”.
^ או ”בשאט נפש; בבוז בנפשם”.