יוחנן 14‏:1‏-31

יד  ”אַל יֶחְרַד לְבַבְכֶם.‏ גַּלּוּ אֱמוּנָה בֶּאֱלֹהִים וְגַלּוּ אֱמוּנָה גַּם בִּי.‏  בְּבֵית אָבִי יֵשׁ מְעוֹנוֹת רַבִּים;‏ אִלְמָלֵא כֵן לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר זֹאת.‏ כָּעֵת אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָכִין לָכֶם מָקוֹם.‏  וּלְאַחַר שֶׁאֵלֵךְ וְאָכִין לָכֶם מָקוֹם,‏ אָבוֹא שׁוּב וְאֶקַּח אֶתְכֶם אֶל בֵּיתִי,‏ כְּדֵי שֶׁגַּם אַתֶּם תִּהְיוּ הֵיכָן שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי.‏  וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ אַתֶּם מַכִּירִים”.‏  אָמַר לוֹ תּוֹמָא:‏ ”אֲדוֹנֵנוּ,‏ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ.‏ כֵּיצַד נַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ?‏”‏  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים.‏ אִישׁ אֵינוֹ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי.‏  אִם אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי,‏ אֲזַי תַּכִּירוּ גַּם אֶת אָבִי;‏ מֵעַתָּה תַּכִּירוּ אוֹתוֹ,‏ וּלְמַעֲשֶׂה כְּבָר רְאִיתֶם אוֹתוֹ”.‏  אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס:‏ ”אֲדוֹנֵנוּ,‏ הַרְאֵה לָנוּ אֶת הָאָב,‏ וְנִסְתַּפֵּק בָּזֶה”.‏  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן אֲנִי אִתְּכֶם,‏ וַעֲדַיִן אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי,‏ פִילִיפּוֹס?‏ מִי שֶׁרָאָה אוֹתִי רָאָה גַּם אֶת הָאָב.‏ אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏הַרְאֵה לָנוּ אֶת הָאָב?‏’‏ 10  הַאִם אֵינְךָ מַאֲמִין שֶׁאֲנִי מְאֻחָד עִם הָאָב וְהָאָב מְאֻחָד אִתִּי?‏ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֵינֶנִּי אוֹמֵר מִטַּעַם עַצְמִי;‏ הָאָב אֲשֶׁר מְאֻחָד אִתִּי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשָׂיו דַּרְכִּי.‏ 11  הַאֲמִינוּ לִי בְּאָמְרִי שֶׁאֲנִי מְאֻחָד עִם הָאָב וְהָאָב מְאֻחָד אִתִּי;‏ וְאִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִדְבָרַי,‏ הַאֲמִינוּ בְּשֶׁל הַמַּעֲשִׂים עַצְמָם.‏ 12  אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:‏ הַמְּגַלֶּה אֱמוּנָה בִּי,‏ יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה;‏ וּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה,‏ כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב.‏ 13  זֹאת וְעוֹד,‏ כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶׂה,‏ כְּדֵי שֶׁיְּפֹאַר הָאָב בְּאֶמְצָעוּת הַבֵּן.‏ 14  אִם תְּבַקְּשׁוּ דָּבָר בִּשְׁמִי,‏ אֶעֱשֶׂה זֹאת.‏ 15  ‏”אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי,‏ אֲזַי תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי;‏ 16  וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵהָאָב וְהוּא יִתֵּן לָכֶם עוֹזֵר נוֹסָף שֶׁיִּהְיֶה אִתְּכֶם לְעוֹלָם — 17  אֶת רוּחַ הָאֱמֶת אֲשֶׁר הָעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל,‏ כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָהּ.‏ אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ,‏ כִּי הִיא נִשְׁאֶרֶת אִתְּכֶם וְשׁוֹכֶנֶת בָּכֶם.‏ 18  לֹא אֶעֱזֹב אֶתְכֶם אֲבֵלִים;‏* אָבוֹא אֲלֵיכֶם.‏ 19  עוֹד מְעַט וְהָעוֹלָם לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹתֵנִי,‏ אֲבָל אַתֶּם תִּרְאוּ אוֹתִי,‏ כִּי אֲנִי חַי וְאַתֶּם תִּחְיוּ.‏ 20  בַּיּוֹם הַהוּא תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי מְאֻחָד עִם אָבִי וְאַתֶּם מְאֻחָדִים אִתִּי וַאֲנִי מְאֻחָד אִתְּכֶם.‏ 21  הַמְּקַבֵּל אֶת מִצְווֹתַי וְשׁוֹמֵר אוֹתָן,‏ הוּא הָאוֹהֵב אוֹתִי.‏ וְהָאוֹהֵב אוֹתִי אָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ,‏ וַאֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ וְאֶתְגַּלֶּה בְּפָנָיו”.‏ 22  שָׁאַל אוֹתוֹ יְהוּדָה (‏לֹא אִישׁ קְרִיּוֹת)‏:‏ ”אֲדוֹנֵנוּ,‏ מַדּוּעַ אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְהִתְגַּלּוֹת בְּפָנֵינוּ וְלֹא בִּפְנֵי הָעוֹלָם?‏”‏ 23  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֹר אֶת דְּבָרַי וְאָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ,‏ וְנָבוֹא אֵלָיו וְהוּא יִשְׁכֹּן אִתָּנוּ.‏ 24  מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי;‏ וְהַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵינָם שֶׁלִּי,‏ אֶלָּא שֶׁל הָאָב אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתִי.‏ 25  ‏”בִּהְיוֹתִי אִתְּכֶם אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 26  אֲבָל הָעוֹזֵר,‏ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר הָאָב יִשְׁלַח בִּשְׁמִי,‏ הוּא יְלַמֵּד אֶתְכֶם הַכֹּל וְיַזְכִּיר לָכֶם אֶת כָּל מָה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם.‏ 27  אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם שָׁלוֹם;‏ אֶת שְׁלוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם.‏ הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֵינוֹ כְּמוֹ הַשָּׁלוֹם שֶׁנּוֹתֵן הָעוֹלָם.‏ אַל יֶחְרַד לְבַבְכֶם וְאַל תִּפְחֲדוּ.‏ 28  שְׁמַעְתֶּם שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם,‏ ’‏אֲנִי הוֹלֵךְ וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם’‏.‏ אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי אֲזַי תִּשְׂמְחוּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב,‏ כִּי הָאָב גָּדוֹל מִמֶּנִּי.‏ 29  אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶת זֶה מֵרֹאשׁ,‏ כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִקְרֶה הַדָּבָר תַּאֲמִינוּ.‏ 30  לֹא אוֹסִיף לוֹמַר לָכֶם דְּבָרִים רַבִּים,‏ כִּי הִנֵּה בָּא שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה.‏ אֵין לוֹ אֲחִיזָה בִּי,‏ 31  אֶלָּא עוֹשֶׂה אֲנִי כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלַי הָאָב,‏ וְכָךְ יֵדַע הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאָב.‏ קוּמוּ;‏ נֵלֵךְ מִכָּאן”.‏

הערות שוליים

או,‏ ”יתומים”.‏