טיטוס 1‏:1‏-16

א  מֵאֵת פָּאוּלוּס,‏ עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־פִּי אֱמוּנָתָם שֶׁל בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְעַל־פִּי הַיֶּדַע הַמְּדֻיָּק עַל הָאֱמֶת,‏ בְּהֶתְאֵם לִמְסִירוּת לֶאֱלֹהִים  וְעַל בְּסִיס תִּקְוָה לְחַיֵּי עוֹלָם,‏ אֲשֶׁר אֱלֹהִים — שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁקֵּר — הִבְטִיחַ לִפְנֵי זְמַן רַב;‏  וּבְעִתּוֹתָיו גִּלָּה אֶת דְּבָרוֹ עַל־יְדֵי מְלֶאכֶת הַהַכְרָזָה שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי,‏ עַל־פִּי מִצְוַת מוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים;‏  אֶל טִיטוֹס,‏ בְּנִי הָאֲמִתִּי לְפִי הָאֱמוּנָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לָנוּ:‏ חֶסֶד וְשָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מוֹשִׁיעֵנוּ.‏  הִשְׁאַרְתִּי אוֹתְךָ בִּכְרֵתִים כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן וּתְמַנֶּה זְקֵנִים בְּכָל עִיר וָעִיר,‏ כְּפִי שֶׁהוֹרֵיתִי לְךָ,‏  כְּלוֹמַר,‏ אֶת מִי שֶׁנָּקִי מֵאַשְׁמָה,‏ וְהוּא בַּעַל לְאִשָּׁה אַחַת,‏ וְיֵשׁ לוֹ יְלָדִים מַאֲמִינִים אֲשֶׁר אֵינָם אֲשֵׁמִים בְּהוֹלֵלוּת וְאֵינָם מַרְדָנִים.‏  הֲרֵי בְּתוֹר סוֹכֵן בַּיִת בְּשֵׁרוּת אֱלֹהִים צָרִיךְ הַמַּשְׁגִּיחַ לִהְיוֹת נָקִי מֵאַשְׁמָה,‏ לֹא עִקֵּשׁ,‏ לֹא חַם מֶזֶג,‏ לֹא שַׁתְיָן,‏ לֹא אַלִּים,‏* לֹא לָהוּט אַחַר רְוָחִים בִּלְתִּי כְּשֵׁרִים,‏  אֶלָּא מַכְנִיס אוֹרְחִים,‏* אוֹהֵב אֶת הַטּוֹב,‏ מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ,‏ צַדִּיק,‏ נֶאֱמָן,‏ בַּעַל שְׁלִיטָה עַצְמִית,‏  אִישׁ אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ הוֹרָאָתוֹ מַחְזִיק הֵיטֵב בַּדָּבָר הַמְּהֵימָן,‏ לְמַעַן יוּכַל לְעוֹדֵד בְּעֶזְרַת הַהוֹרָאָה הַבְּרִיאָה וְגַם לְהוֹכִיחַ אֶת הַמִּתְנַגְּדִים.‏ 10  כִּי יֵשׁ לֹא מְעַט מַרְדָנִים,‏ דּוֹבְרֵי הֶבֶל וּמַתְעִים,‏ בְּיִחוּד אֵלֶּה הַדְּבֵקִים בַּמִּילָה.‏* 11  מִן הַהֶכְרֵחַ לִסְכֹּר אֶת פִּיהֶם,‏ שֶׁכֵּן הֵם מַמְשִׁיכִים לְמוֹטֵט מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת בְּלַמְּדָם דְּבָרִים שֶׁאַל לָהֶם לְלַמֵּד,‏ וְזֹאת לְמַעַן רֶוַח בִּלְתִּי כָּשֵׁר.‏ 12  אֶחָד מֵהֶם,‏ נְבִיאָם,‏ אָמַר:‏ ”הַכְּרֵתִיִּים מְשַׁקְּרִים תָּמִיד,‏ חַיּוֹת פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת הֵם וְזַלְלָנִים בַּטְלָנִים”.‏ 13  עֵדוּת זוֹ מְהֵימָנָה.‏ עַל כֵּן הַמְשֵׁךְ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם בְּחֻמְרָה,‏ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים בָּאֱמוּנָה 14  וְלֹא יַטּוּ אֹזֶן לְאַגָּדוֹת יְהוּדִיּוֹת וּלְמִצְווֹת שֶׁל אֲנָשִׁים הַדּוֹחִים אֶת הָאֱמֶת.‏ 15  הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים.‏ אֲבָל לַטְּמֵאִים וּלְחַסְרֵי הָאֱמוּנָה שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ טָהוֹר,‏ שֶׁכֵּן גַּם שִׂכְלָם וְגַם מַצְפּוּנָם טְמֵאִים.‏ 16  הֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים,‏ אַךְ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִתְכַּחֲשִׁים לוֹ,‏ כִּי נִתְעָבִים הֵם וּמַמְרִים וְאֵינָם כְּשִׁירִים לְשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב.‏

הערות שוליים

או,‏ ”אדם מַכֶּה”.‏
מילולית,‏ ”אוהב זרים”.‏
כלומר,‏ מצוות המילה.‏