ויקרא 13:1-59
יג וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאָמַר:
2 ”אִם יִתְפַּתְּחוּ בְּעוֹרוֹ* שֶׁל אָדָם נְפִיחוּת, גֶּלֶד אוֹ כֶּתֶם אֲשֶׁר עֲלוּלִים לַהֲפֹךְ לְנֶגַע צָרַעַת*+ בְּעוֹרוֹ, יֵשׁ לַהֲבִיאוֹ אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אֶחָד מִבָּנָיו, הַכֹּהֲנִים.+
3 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹרוֹ. אִם הָפַךְ הַשֵּׂעָר בַּנֶּגַע לְלָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מִן הָעוֹר, זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת. הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע וְיַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.
4 אַךְ אִם הַכֶּתֶם בְּעוֹרוֹ לָבָן וּמַרְאֵהוּ אֵינוֹ עָמֹק מִן הָעוֹר וְהַשֵּׂעָר לֹא הָפַךְ לְלָבָן, יָשִׂים הַכֹּהֵן אֶת הָאִישׁ הַנָּגוּעַ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.+
5 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאִם נִרְאֶה כִּי הַנֶּגַע נֶעֱצַר וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר, יָשִׂים אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים.
6 ”עַל הַכֹּהֵן לִבְדֹּק אוֹתוֹ שֵׁנִית בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאִם הַנֶּגַע דָּהָה וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר;+ זֶהוּ רַק גֶּלֶד. וְהָאִישׁ יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִהְיֶה טָהוֹר.
7 אַךְ אִם הַגֶּלֶד* הִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר אַחֲרֵי שֶׁנִּרְאָה הָאִישׁ לִפְנֵי הַכֹּהֵן לִקְבִיעַת הִטַּהֲרוּתוֹ, יֵרָאֶה הוּא שׁוּב* לִפְנֵי הַכֹּהֵן.
8 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַגֶּלֶד, וְאִם הִתְפַּשֵּׁט הוּא בָּעוֹר, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא. זוֹ צָרַעַת.+
9 ”אִם יִתְפַּתֵּחַ בְּאָדָם נֶגַע הַצָּרַעַת, יֵשׁ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַכֹּהֵן,
10 וְהַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ.+ אִם יֵשׁ נְפִיחוּת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה אֶת הַשֵּׂעָר לְלָבָן וְיֵשׁ פֶּצַע פָּתוּחַ+ בַּנְּפִיחוּת,
11 זוֹ צָרַעַת מְמֻשֶּׁכֶת* בְּעוֹרוֹ, וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא. אַל לוֹ לָשִׂים אוֹתוֹ בְּהֶסְגֵּר,+ כִּי טָמֵא הוּא.
12 וְאִם הַצָּרַעַת פּוֹרֶצֶת בְּכָל הָעוֹר וְהַצָּרַעַת מְכַסָּה אֶת הָאִישׁ בַּנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, כְּכָל שֶׁיָּכוֹל הַכֹּהֵן לִרְאוֹת,
13 וְהַכֹּהֵן בָּדַק אוֹתוֹ וְרָאָה שֶׁהַצָּרַעַת כִּסְּתָה אֶת כָּל עוֹרוֹ, יַכְרִיז הוּא שֶׁהָאִישׁ הַנָּגוּעַ טָהוֹר.* הַנֶּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לְלָבָן, וְהָאִישׁ טָהוֹר.
14 אוּלָם בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יוֹפִיעַ בַּנֶּגַע פֶּצַע פָּתוּחַ, יִהְיֶה הָאִישׁ טָמֵא.
15 כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ, יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.+ הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ טָמֵא. זוֹ צָרַעַת.+
16 אַךְ אִם הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ יַהֲפֹךְ שׁוּב לְלָבָן, יָבוֹא הָאִישׁ שׁוּב אֶל הַכֹּהֵן.
17 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ,+ וְאִם הָפַךְ הַנֶּגַע לְלָבָן, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ הַנָּגוּעַ טָהוֹר. טָהוֹר הוּא.
18 ”אִם מִתְפַּתֵּחַ שְׁחִין בְּעוֹרוֹ שֶׁל אָדָם וְהַנֶּגַע נִרְפָּא,
19 אַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁל הַשְּׁחִין הִתְפַּתְּחוּ נְפִיחוּת לְבָנָה אוֹ כֶּתֶם לָבָן־אֲדַמְדַּם, עָלָיו לְהֵרָאוֹת אֶל הַכֹּהֵן.
20 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע,+ וְאִם הוּא נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר וּשְׂעָרוֹ הָפַךְ לְלָבָן, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא. נֶגַע הַצָּרַעַת הוּא אֲשֶׁר פָּרַץ בַּשְּׁחִין.
21 אַךְ אִם יִבְדֹּק הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְיִרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שֵׂעָר לָבָן וְהוּא אֵינוֹ עָמֹק מִן הָעוֹר וְהוּא נִרְאֶה דָּהוּי, יָשִׂים אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.+
22 וְאִם הִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא. זֶהוּ נֶגַע.*
23 אַךְ אִם הַכֶּתֶם נִשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט, זוֹ רַק דַּלֶּקֶת מִן הַשְּׁחִין, וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר.+
24 ”אוֹ אִם תִּהְיֶה לְאִישׁ כְּוִיָּה מִן הָאֵשׁ וְהַבָּשָׂר הַחַי שֶׁל הַכְּוִיָּה נַעֲשָׂה כֶּתֶם לָבָן־אֲדַמְדַּם אוֹ לָבָן,
25 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתָהּ. אִם הַשֵּׂעָר בַּכֶּתֶם הָפַךְ לְלָבָן וְהִיא נִרְאֵית עֲמֻקָּה מִן הָעוֹר, צָרַעַת הִיא אֲשֶׁר פָּרְצָה בַּכְּוִיָּה, וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא. זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת.
26 אַךְ אִם הַכֹּהֵן בּוֹדֵק אוֹתָהּ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין שֵׂעָר לָבָן בַּכֶּתֶם וְהִיא אֵינָהּ עֲמֻקָּה מִן הָעוֹר וְהִיא דְּהוּיָה, יָשִׂים אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.+
27 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הָאִישׁ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאִם הַנֶּגַע הִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא. זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת.
28 אַךְ אִם הַכֶּתֶם נִשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר וְהוּא דָּהוּי, זוֹ רַק נְפִיחוּת שֶׁל הַכְּוִיָּה, וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר, כִּי זוֹ דַּלֶּקֶת שֶׁל הַכְּוִיָּה.
29 ”כַּאֲשֶׁר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה מְפַתְּחִים נֶגַע בָּרֹאשׁ אוֹ בַּסַּנְטֵר,
30 יִבְדֹּק הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע.+ אִם הוּא נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר וְהַשֵּׂעָר צָהֹב וְדַק, יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא; זֶהוּ נֶגַע שֶׁל הַקַּרְקֶפֶת אוֹ שֶׁל הַזָּקָן. זוֹהִי צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַסַּנְטֵר.
31 אַךְ אִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן שֶׁהַנֶּגַע אֵינוֹ נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר וְאֵין בּוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, עַל הַכֹּהֵן לָשִׂים אֶת הָאִישׁ הַנָּגוּעַ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.+
32 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאִם הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ לֹא הִתְפַּשֵּׁט וְלֹא נִהְיָה בּוֹ שֵׂעָר צָהֹב וּמַרְאֵה הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ אֵינוֹ עָמֹק מִן הָעוֹר,
33 עַל הָאִישׁ לְהִתְגַּלֵּחַ, אַךְ אֶת הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ לֹא יְגַלֵּחַ. וְהַכֹּהֵן יָשִׂים אֶת הָאִישׁ הַנָּגוּעַ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים.
34 ”הַכֹּהֵן יִבְדֹּק שׁוּב אֶת הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאִם נֶגַע הַקַּרְקֶפֶת וְהַזָּקָן לֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר וְהוּא אֵינוֹ נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר, עַל הַכֹּהֵן לְהַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר, וְהוּא יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִהְיֶה טָהוֹר.
35 אַךְ אִם הַנֶּגַע יִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר אַחֲרֵי שֶׁיְּטֹהַר הָאִישׁ,
36 יִבְדֹּק אוֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְאִם הִתְפַּשֵּׁט הַנֶּגַע בָּעוֹר, הַכֹּהֵן אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ שֵׂעָר צָהֹב; הָאִישׁ טָמֵא.
37 אַךְ אִם תַּרְאֶה הַבְּדִיקָה שֶׁהַנֶּגַע לֹא הִתְפַּשֵּׁט, וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ, הַנֶּגַע נִרְפָּא. הָאִישׁ טָהוֹר, וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהוּא טָהוֹר.+
38 ”אִם מִתְפַּתְּחִים כְּתָמִים בְּעוֹרָם* שֶׁל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְהַכְּתָמִים לְבָנִים,
39 יִבְדֹּק אוֹתָם הַכֹּהֵן.+ אִם כִּתְמֵי הָעוֹר לְבָנִים דְּהוּיִים, זוֹ פְּרִיחָה בִּלְתִּי מַזִּיקָה אֲשֶׁר פָּרְצָה בָּעוֹר. הָאָדָם טָהוֹר.
40 ”אִם אִישׁ מְאַבֵּד אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְנַעֲשֶׂה קֵרֵחַ, טָהוֹר הוּא.
41 וְאִם הוּא מְאַבֵּד אֶת הַשֵּׂעָר אֲשֶׁר בְּקִדְמַת רֹאשׁוֹ וְנַעֲשֶׂה קֵרֵחַ שָׁם, טָהוֹר הוּא.
42 אַךְ אִם יִתְפַּתֵּחַ פֶּצַע לָבָן־אֲדַמְדַּם בְּקָרַחַת קַרְקַפְתּוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ, זוֹהִי צָרַעַת הַפּוֹרֶצֶת בְּקַרְקַפְתּוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ.
43 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ, וְאִם הַנְּפִיחוּת מִן הַנֶּגַע הִיא לְבָנָה־אֲדַמְדַּמָּה בַּחֵלֶק הַקֵּרֵחַ בְּקָדְקוֹדוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ וְנִרְאֵית כְּצָרַעַת בְּעוֹרוֹ,
44 הוּא מְצֹרָע. טָמֵא הוּא, וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהוּא טָמֵא בְּשֶׁל הַנֶּגַע שֶׁבְּרֹאשׁוֹ.
45 וּבַאֲשֶׁר לַמְּצֹרָע אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע, יֵשׁ לִקְרֹעַ אֶת בְּגָדָיו, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָּרוּעַ וְעָלָיו לְכַסּוֹת אֶת שְׂפָמוֹ וְלִקְרֹא, ’טָמֵא, טָמֵא!’
46 הוּא יִהְיֶה טָמֵא כָּל עוֹד מַחֲלָתוֹ בּוֹ. טָמֵא הוּא, וְלָכֵן יָגוּר בְּמָקוֹם מְבֻדָּד. מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ יִהְיֶה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.+
47 ”אִם יִהְיֶה נֶגַע הַצָּרַעַת בְּבֶגֶד, אִם בְּבֶגֶד צֶמֶר וְאִם בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן,
48 אִם בְּחוּטֵי הַשְּׁתִי וְאִם בְּחוּטֵי הָעֵרֶב שֶׁל הַפִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל הַצֶּמֶר, וְאִם בְּעוֹר וְאִם בְּכָל דָּבָר הֶעָשׂוּי מֵעוֹר,
49 וְהַכֶּתֶם הַיָּרֹק־צְהַבְהַב אוֹ הָאֲדַמְדַּם מִן הַנֶּגַע דָּבַק בַּבֶּגֶד, בָּעוֹר, בַּשְּׁתִי, בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר, זֶהוּ נֶגַע מִצָּרַעַת, וְיֵשׁ לְהַרְאוֹתוֹ לַכֹּהֵן.
50 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע, וְעָלָיו לָשִׂים אֶת הַנֶּגַע בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.+
51 כַּאֲשֶׁר יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְיִרְאֶה שֶׁהוּא הִתְפַּשֵּׁט בַּבֶּגֶד, בַּשְּׁתִי, בָּעֵרֶב אוֹ בָּעוֹר (בְּלִי תְּלוּת בַּשִּׁמּוּשׁ אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בָּעוֹר), הַנֶּגַע הוּא צָרַעַת מַמְאֶרֶת, וְטָמֵא הוּא.+
52 עָלָיו לִשְׂרֹף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַּפִּשְׁתָּן אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר אֲשֶׁר בּוֹ הִתְפַּשֵּׁט הַנֶּגַע, כִּי זוֹ צָרַעַת מַמְאֶרֶת. יֵשׁ לִשְׂרֹף אוֹתָהּ בָּאֵשׁ.
53 ”אַךְ אִם יִבְדֹּק אוֹתוֹ הַכֹּהֵן וְהַנֶּגַע לֹא הִתְפַּשֵּׁט בַּבֶּגֶד אוֹ בַּשְּׁתִי אוֹ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר,
54 יְצַוֶּה הַכֹּהֵן שֶׁיְּכַבְּסוּ אֶת הַפְּרִיט הַנָּגוּעַ, וְהוּא יָשִׂים אוֹתוֹ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים.
55 וְאָז יִבְדֹּק הַכֹּהֵן אֶת הַפְּרִיט הַנָּגוּעַ לְאַחַר שֶׁכֻּבַּס הֵיטֵב. אִם לֹא הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה הַנֶּגַע, גַּם אִם לֹא הִתְפַּשְּׁטָה הַמַּחֲלָה, טָמֵא הוּא. שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ כִּי הוּא נֶאֱכַל, אִם מִצִּדּוֹ הַפְּנִימִי וְאִם מִצִּדּוֹ הַחִיצוֹנִי.
56 ”אוּלָם אִם בָּדַק אוֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְהַחֵלֶק הַנָּגוּעַ דָּהוּי לְאַחַר שֶׁכֻּבַּס הֵיטֵב, יִקְרַע אוֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב.
57 אַךְ אִם הוּא בְּכָל זֹאת מוֹפִיעַ בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל הַבֶּגֶד אוֹ בַּשְּׁתִי אוֹ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר, הוּא נֶגַע מִתְפַּשֵּׁט, וְעָלֶיךָ לִשְׂרֹף בָּאֵשׁ כָּל פְּרִיט נָגוּעַ.+
58 אֲבָל כַּאֲשֶׁר נֶעֱלָם הַנֶּגַע מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב אוֹ מִכָּל כְּלִי עוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס, יֵשׁ לְכַבְּסוֹ שֵׁנִית, וְהוּא יִהְיֶה טָהוֹר.
59 ”זֹאת תּוֹרַת נֶגַע הַצָּרַעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתָּן, אוֹ בַּשְּׁתִי אוֹ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר, כְּדֵי לְהַכְרִיז שֶׁהוּא טָהוֹר אוֹ טָמֵא”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”בעור בשרו”.
^ למילה המקראית ”צרעת” משמעות רחבה והיא יכולה להקיף מגוון מחלות עור מידבקות. היא יכולה גם לכלול נגעים מסוימים המופיעים בבגדים ובבתים.
^ או ”הנגע”.
^ או ”שנית”.
^ או ”כרונית”.
^ או ”לא מידבק”.
^ או ”זו מחלה”.
^ נה״מ, ”בעור בשרם”.