מאה שנים תחת שלטון המלכות!
”מי ייתן ואלוהי השלום... יצייד אתכם בכל דבר טוב כדי שתעשו את רצונו” (עב׳ י״ג:20, 21).
שירים: *136, 187
1. עד כמה חשובה הייתה פעילות הבישור לישוע? הסבר.
ישוע אהב לדבר על מלכות אלוהים. על־פי המתועד במקרא, הוא דיבר על המלכות יותר מכל נושא אחר — הוא התייחס אליה יותר מ־100 פעם במהלך שירותו. המלכות הייתה באמת יקרה ללבו (קרא מתי י״ב:34).
2. מה היה אולי מספר הנוכחים כאשר הוטלה המשימה שבמתי כ״ח:19, 20, ומה מביא אותנו למסקנה זו?
2 זמן קצר לאחר תחייתו נפגש ישוע עם יותר מ־500 מבשרי מלכות פוטנציאליים (קור״א ט״ו:6). ייתכן שבמעמד זה ציווה להכריז את בשורת המלכות לאנשים ”מקרב כל העמים” — משימה שהייתה אז כבירה בהחלט! a ישוע ניבא שמלאכה אדירה זו תתבצע עד ”אחרית הסדר העולמי”, וכך אכן היה. סביר מאוד להניח שאתה נוטל חלק בביצוע המשימה ובהתגשמות אותה נבואה (מתי כ״ח:19, 20).
3. באילו שלושה תחומים אנו מצוידים היטב לביצוע המשימה להכריז את הבשורה הטובה?
3 לאחר שציווה לבשר הבטיח ישוע לתלמידיו: ”הנה אני אתכם” (מתי כ״ח:20). לפיכך פעילות בישור נרחבת זו תתבצע תחת הדרכתו. כמו כן, אלוהים מצייד אותנו ”בכל דבר טוב” כדי לעזור לנו לבצע את אותה משימה (עב׳ י״ג:20, 21). במאמר זה נדון בשלושה מבין הדברים הטובים האלה: (1) הכלים שניתנו לנו, (2) השיטות שבהן נקטנו, ו־(3) ההכשרה שהוענקה לנו. ראשית, הבה נדון בחלק מן הכלים שבהם השתמשנו במרוצת 100 השנים האחרונות.
המלך מצייד את משרתיו בכלים להכרזת הבשורה
4. מדוע השתמשנו במגוון כלים בפעילות הבישור?
4 ישוע השווה את ”בשורת המלכות” לזרע הנזרע בסוגי אדמה שונים (מתי י״ג:18, 19). הגנן עשוי להשתמש במגוון כלים כדי להכין את גינתו לקליטת הזרעים. באותו אופן, לאורך השנים העניק לנו מלכנו כלים שבעזרתם אנו יכולים להכין את לבבותיהם של מיליוני אנשים לקליטת בשורת המלכות. חלק מן הכלים היו יעילים במשך עשר שנים בערך ואילו אחרים עדיין מוכיחים את עצמם. אך כל הכלים הללו אפשרו לנו לפתח בדרך זו או אחרת את כישורינו כמבשרים.
5. מהו כרטיס העדות, וכיצד עשו בו שימוש?
5 כלי אחד שעזר לרבים להתחיל בשירות היה כרטיס העדות, אשר מבשרי המלכות החלו להשתמש בו בשנת 1933. גודלו של כרטיס העדות היה בערך 8 על 13 סנטימטר, והוא הכיל מסר מקראי קצר. מעת לעת יצאו לאור כרטיסים חדשים ובהם מסרים חדשים. הצגת הדברים הייתה פשוטה. צ׳. ו. ארלנמייר היה בערך בן עשר כאשר בישר לראשונה בשיטה זו. הוא הסביר: ”הצגת הדברים הסטנדרטית הייתה: ’האם אתה מוכן בבקשה לקרוא את הכרטיס הזה?’ לאחר שבעל הבית קרא את הכרטיס, היינו מציעים לו את הספרות וממשיכים הלאה”.
6. איזו מטרה מעשית שירת כרטיס העדות?
6 כרטיסי העדות הועילו במגוון דרכים. חלק מהמבשרים אומנם רצו מאוד להשתתף בפעילות הבישור אבל היו ביישנים ולא ידעו מה לומר. לאחרים היה הרבה מה לומר. הם היו אומרים לבעל הבית את כל מה שהם יודעים בתוך דקות ספורות, אבל לא תמיד בטקט. בניגוד לכך, בעזרת מילים מעטות ותמציתיות שנבחרו בקפידה ”דיבר” כרטיס העדות בשם המבשר.
7. באילו קשיים נתקלו חלק מהמבשרים כשעשו שימוש בכרטיס?
7 כמובן, היו קשיים. גרייס א. אסטפ, עדת־יהוה ותיקה, סיפרה: ”לפעמים היו שואלים אותנו, ’אז מה כתוב שם? אתה לא יכול פשוט לומר לי?’” בנוסף לכך, חלק מבעלי הבתים לא היו מסוגלים לקרוא את הכרטיס. והיו שחשבו שהכרטיס נועד עבורם ולכן לקחו אותו מהמבשר וסגרו את הדלת. היו בעלי בתים שהתנגדו מאוד וקרעו את הכרטיס לגזרים. למרות הכול, האחים למדו לפנות לציבור ולהזדהות בגלוי כנציגי המלכות.
8. הסבר כיצד נעשה שימוש בפונוגרף הנייד. (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
8 כלי נוסף שהיה בשימוש בשנות ה־30 ובתחילת שנות ה־40 היה הפונוגרף הנייד, אשר חלק מהמבשרים קראו לו ”אהרון” משום שהוא דיבר במקומם. (קרא שמות ד׳:14–16.) בהסכמתו של בעל הבית היה המבשר משמיע הרצאה מקראית בת ארבע דקות וחצי ואחר כך מציע לו ספרות. לעיתים נאספו משפחות שלמות כדי להקשיב למסרים מקראיים מוקלטים. בשנת 1934 החלה חברת המצפה לייצר פונוגרפים ניידים המותאמים במיוחד לשירות. בסופו של דבר היו בנמצא תקליטים ב־92 נושאים שונים.
9. עד כמה יעיל היה השימוש בפונוגרף?
9 בעל בית בשם הילרי גוסלין שמע את אחד הנאומים המקראיים המוקלטים וביקש מן המבשר אם אפשר לשאול את הפונוגרף לשבוע כדי להשמיע את בשורת המלכות לשכניו. המבשר הסכים. כאשר חזר הוא גילה שמחכים לו מספר מעוניינים חדשים. ברבות הימים הקדישו חלקם את חייהם ליהוה, ובהמשך למדו שתי בנותיו של הילרי בבית־ספר גלעד ונשלחו לארצות זרות. בדומה לכרטיס העדות, עזר הפונוגרף לרבים להתחיל לבשר את הבשורה. מאוחר יותר ישים המלך מילים בפיהם בעזרת בית־הספר לשירות התיאוקרטי.
ניצול כל שיטה אפשרית כדי להגיע לאנשים
10, 11. כיצד שימשו העיתונים והרדיו להפצת האמת המקראית, ומדוע היו אלו שיטות יעילות?
10 בהכוונת המלך השתמשו משרתי אלוהים במגוון שיטות כדי להגיע לרבים ככל האפשר עם הבשורה הטובה. הדבר היה חשוב במיוחד כאשר ’מעטים היו הפועלים’. (קרא מתי ט׳:37.) בתחילת המאה ה־20 נעשה שימוש בעיתונים כדי להגיע לקהלים גדולים באזורים שבהם מספרם של משרתי יהוה היה מצומצם. מדי שבוע שידר צ׳ארלס טייז ראסל בטלגרף דרשה אל סוכנות עיתונות. הסוכנות שידרה בטלגרף את הדרשה אל עיתונים בארצות הברית, בקנדה ובאירופה. ההערכה היא שעד שנת 1913 כבר הגיעו דרשותיו של ראסל ל־000,000,15 קוראים באמצעות 000,2 עיתונים!
11 לאחר מותו של ראסל החלו לעשות שימוש בשיטה יעילה נוספת להפצת הבשורה הטובה. ב־16 באפריל 1922 השמיע ג׳וזף פ. רתרפורד את אחד משידורי הרדיו הראשונים שלו למספר מוערך של 000,50 מאזינים. ואז, ב־24 בפברואר 1924 החלו שידוריה של תחנת הרדיו הראשונה של הארגון, WBBR. באשר לשיטה חדשה זו ציין המצפה מ־1 בדצמבר 1924: ”אנו מאמינים שהרדיו הוא האמצעי החסכוני והיעיל ביותר עד כה להפצת בשורת האמת”. בדומה לעיתונים, הרדיו היה כלי שימושי שבעזרתו ניתן היה להגיע לקהלים גדולים באזורים שבהם חיו מבשרי מלכות מעטים.
12. (א) מאילו צורות של מתן עדות במקומות ציבוריים אתה נהנה ביותר? (ב) מה יכול לעזור לנו להתגבר על פחדים לגבי מתן עדות במקומות ציבוריים?
12 כיום מושם דגש רב יותר במתן עדות במקומות ציבוריים: בתחנות אוטובוס, בתחנות רכבת, בחניונים, בכיכרות ובשווקים. אם ההשתתפות בחלק מהיבטי שירות אלה מרתיעה אותך, חשוב בליווי תפילות על דבריו של משגיח נפה ותיק, אנג׳לו מנרה הבן: ”ראינו בכל היבט שירות חדש דרך נוספת לשרת את יהוה, דרך נוספת להוכיח לו את מסירותנו ומבחן נאמנות נוסף, והיינו להוטים להראות שאנו מוכנים לשרתו בכל צורה שהוא מבקש”. השתתפותנו בצורת בישור חדשה, אולי מחוץ לאזור הנוחות שלנו, מסייעת לנו לבנות ביטחון ואמונה ביהוה, והדבר מעמיק את רוחניותנו (קרא קורינתים ב׳. י״ב:9, 10).
13. איזה צורך ממלא אתר האינטרנט שלנו jw.org, ואילו חוויות היו לך כשהפנת אנשים אל האתר?
13 מבשרים רבים נהנים להפנות את האנשים אל האתר שלנו jw.org, שבו הם יכולים לקרוא ולהוריד ספרות מקראית ביותר מ־700 שפות. מדי יום נכנסים לאתר למעלה מ־6.1 מיליון אנשים. כפי שנכון היה לגבי שידורי הרדיו בעבר, אתר האינטרנט שלנו כיום נושא את הבשורה הטובה לאנשים שונים, גם באזורים מרוחקים.
הכשרת מבשרי הבשורה הטובה
14. לאיזו הכשרה נזקקו מבשרי המלכות, ואיזה בית־ספר עזר להם להפוך למורים יעילים?
14 דיברנו על מקצת הכלים והשיטות ששימשו אותנו בהפצת הבשורה הטובה. עם זאת, איזו הכשרה הוענקה לנו? מה אם בעל הבית התנגד למה ששמע באמצעות הפונוגרף או גילה עניין במה שקרא בכרטיס העדות? המבשרים היו צריכים ללמוד כיצד להתגבר בטקט על התנגדויות וכיצד ללמד במיומנות את ישרי הלב. אח נתן ה. נור הבין — אין ספק בעידודה של רוח הקודש — שיש צורך להכשיר את המבשרים להשתמש במתת הדיבור בשירות. באיזו דרך? באמצעות בית־הספר לשירות התיאוקרטי אשר החל להתקיים בקהילות בשנת 1943. בית־ספר זה עזר לנו להפוך למורים יעילים.
15. (א) במה התנסו כמה כאשר היה עליהם לתת חלק בבית־הספר לשירות התיאוקרטי? (ב) כיצד הבטחתו של יהוה בתהלים ל״ב:8 התאמתה במקרה שלך?
15 רבים היו צריכים זמן כדי להתרגל לדבר מול קהל. חוליו ס. ראמו סיפר על נאומו הראשון בבית־הספר בשנת 1944. מה היה נושא נאומו? הנאום היה על דואג, איש המוזכר רק בחמישה פסוקים במקרא! ”ברכיי שקשקו, ידיי רעדו ושיניי נקשו”, סיפר חוליו והוסיף שהיה עליו לבנות את הנאום כולו סביב אותם חמישה פסוקים. ”הגשתי את נאומי בשלוש דקות. זו הייתה התנסותי הראשונה בדיבור על במה, אבל לא ויתרתי”. גם ילדים הצטרפו לבית־הספר, אף שלא היה קל לחלקם להגיש נאום לקהילה. אנג׳לו מנרה, שהוזכר קודם לכן, נזכר בשיחת התלמיד הראשונה שהייתה לילד שרק החל את לימודיו בכיתה א׳. ”הוא היה כל כך נרגש שכאשר התחיל בנאומו הוא פרץ בבכי. אבל הוא היה נחוש לתת את הנאום ולא הפסיק לבכות לאורך כל הנאום”. האם אתה נרתע מלתת תשובות או להשתתף באסיפות בדרכים אחרות מביישנות או ממגבלה אחרת? בקש מיהוה שיעזור לך להתגבר על פחדיך. אולי תיווכח שהוא יעזור לך כפי שעזר לאותם תלמידים בימיו הראשונים של בית־הספר לשירות התיאוקרטי (קרא תהלים ל״ב:8).
16. איזו מטרה שירת בית־ספר גלעד (א) בעבר ו־(ב) מאז 2011?
16 ההכשרה העומדת לרשות משרתי יהוה אינה מסתכמת בבית־הספר לשירות התיאוקרטי. שליחים ואחים אחרים הפיקו תועלת רבה מן הלימודים בבית־הספר גלעד. לדברי אחד המדריכים, מטרת בית־הספר היא ”להחדיר בתלמידים רצון עז יותר לבשר את הבשורה”. בית־הספר גלעד נחנך בשנת 1943, ומאז למדו בו יותר מ־500,8 תלמידים. שליחים בוגרי גלעד שירתו ביותר מ־170 ארצות. מאז 2011 מוגבלת ההרשמה אך ורק למי שכבר משרתים בשירות מורחב מיוחד — חלוצים מיוחדים, משגיחים נודדים, חברי בית־אל או שליחי שטח שלא למדו בגלעד.
17. מה מידת יעילותה של ההכשרה בגלעד?
17 מה מידת יעילותה של הכשרה נוספת זו? תן דעתך לדוגמה הבאה. באוגוסט 1949 היו פחות מעשרה מבשרים מקומיים ביפן. אולם בתום אותה שנה בישרו שם במרץ 13 שליחים בוגרי גלעד. כיום ישנם כ־000,216 מבשרים ביפן, וקרוב ל־42 אחוז מהם משרתים כחלוצים!
18. ציין בתי־ספר נוספים העוזרים לעדים כשירים לגדול מבחינה רוחנית.
18 בתי־ספר אחרים, כגון בית־הספר לשירות המלכות, בית־הספר לשירות החלוצי, בית־הספר למבשרי המלכות, בית־הספר למשגיחי נפה ונשיהם ובית־הספר לחברי ועדי־סניף ונשיהם תורמים לאין שיעור לרוחניותם וליעילותם המוגברות של משרתי יהוה. אין ספק שהמלך ממשיך להכשיר את נתיניו!
19. אילו דברים המעידים על חדות הבחנה אמר צ׳ארלס טייז ראסל באשר לפעילות הבישור, וכיצד התאמתו דבריו?
19 חלפו יותר מ־100 שנה מאז לידת מלכות אלוהים. מלכנו, ישוע המשיח, מוסיף להכשיר אותנו. זמן קצר לפני מותו ב־1916 הפגין צ׳ארלס טייז ראסל יכולת מדהימה לראות את הנולד באשר להיקף פעילות הבישור. הוא אמר לאחד מעמיתיו הקרובים: ”הפעילות גוברת במהירות, והיא תוסיף לגבור, שכן צריכה להתבצע מלאכה חובקת עולם של הכרזת ’בשורת המלכות’” (האמונה צועדת קדימה, מאת א. י. מקמילן, עמ׳ 69 [אנג׳]). עד כמה הוא צדק! ועד כמה אסירי תודה אנו על כך שאלוהי השלום ממשיך לצייד אותנו לביצוע פעילות מהנה ביותר זו! הוא אכן נותן לנו ”כל דבר טוב” שאנו זקוקים לו לעשיית רצונו!
a יש לנו סיבה להאמין שמרבית הנוכחים באותו מעמד הפכו למשיחיים. באיגרתו אל הקורינתים מתייחס פאולוס אל החמש מאות כ”אחים”. מעניין לציין שהוא מוסיף: ”רובם עוד אתנו וחלקם כבר מתו”. אם כן, נראה כי פאולוס ומשיחיים אחרים בני המאה הראשונה הכירו רבים אשר שמעו במו אוזניהם את מצוותו של ישוע.