לג׳ון הייתה קריירה מצליחה מאוד כיועץ בארצות־הברית.‏ עוד בגיל צעיר הוא כבר נסע מסביב לעולם והרוויח סכומים נאים של כסף.‏ לו ולאשתו היו בית יפה וחיים נוחים.‏ בעיני רבים,‏ הם היו מבורכים.‏

חשוב על מקרה אחר.‏ מתוך למעלה מ־000,‏5 מועמדים,‏ קוסטאס a היה מבין ה־80 שנבחרו לעבוד כמתמחים בבנק אירופי גדול.‏ תוך שנים ספורות הוא עלה בסולם הדרגות ולבסוף מונה כראש אגף בבנק אחר.‏ כשהתפטר כדי לפתוח חברה משלו,‏ כבר הרוויח בשנה אחת מה שרוב האנשים מרוויחים במשך תקופת חיים שלמה.‏ הוא הרגיש מבורך.‏

אך שני האנשים משוכנעים שיש ברכות גדולות יותר מעושר חומרי.‏ למשל,‏ ג׳ון עוסק כיום בהתנדבות בהוראת המקרא ועוזר לאחרים לכונן קשר קרוב עם אלוהים.‏ ”‏מנסיוני האישי,‏ עושר חומרי לא מוביל לאושר”‏,‏ אומר ג׳ון.‏ ”‏כל המאמצים להשיג כסף ולשמור עליו בקושי משאירים זמן לעיסוקים אחרים.‏ אבל חיים שמבוססים על עקרונות מקראיים מאפשרים לך ליהנות משפע של ברכות,‏  כמו נישואין הרבה יותר מאושרים,‏ שלוות נפש ומצפון נקי”‏.‏

קוסטאס הגיע למסקנות דומות:‏ ”‏אלוהים לא רוצה שנרדוף אחר חיי שפע.‏ אני בדעה גמורה שאם הוא נתן לנו יותר מן הדרוש לנו לסיפוק צורכי היומיום,‏ אנו מחויבים להשתמש במשאבים אלה בהתאם לרצונו”‏.‏ קוסטאס ומשפחתו התחילו לא מזמן ללמוד שפה זרה כדי שיוכלו לעזור ליותר אנשים להכיר את עקרונות המקרא.‏ הוא אומר:‏ ”‏למדנו שהנותן מאושר יותר מן המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏)‏.‏

כן,‏ ג׳ון וקוסטאס למדו שעושר חומרי אינו משתווה כלל לברכות רוחניות.‏ דניאל גילברט,‏ פרופסור באוניברסיטת הארוורד,‏ מציין שמומחים לבריאות הנפש ”‏הקדישו עשרות שנים לבדיקת הקשר בין עושר ואושר,‏ והגיעו למסקנה הכללית שהעושר מעצים את אושרו של האדם כאשר הוא עוזר לו לצאת ממצב של עוני מרוד וממקם אותו במעמד הביניים”‏.‏ אבל הוא מוסיף:‏ ”‏אחרי השלב הזה הוא תורם אך מעט לתחושת האושר”‏.‏

‏”‏מעל לקו העוני”‏,‏ ציין מומחה אחד,‏ ”‏מפתיע לגלות שלעלייה ברמת ההכנסה יש קשר קלוש לתחושת האושר”‏.‏ דברים בנימה דומה הודגשו בפני כתב אחד בתחילת המאה הקודמת מפי אנדרו קרנגי,‏ חלוץ בתעשיית הפלדה ומי שהיה אז אחד האנשים העשירים ביותר בעולם.‏ ”‏לא צריך לקנא בי”‏,‏ אמר לו קרנגי.‏ ”‏במה יכול העושר שלי לעזור לי?‏ אני כבר בן שישים ויש לי בעיות בעיכול.‏ הייתי נותן את כל המיליונים שלי אילו היה בידי להשיב לעצמי את הבריאות והנעורים”‏.‏

 אז הוסיף הכתב:‏ ”‏מר קרנגי הסתובב לפתע,‏ ומתוך רגש עמוק ובל יתואר אמר בחרש ובמרירות:‏ ’‏הייתי מוכר ברצון את כל אשר לי,‏ ובלבד שאוכל לשוב ולחיות את חיי מחדש’‏”‏.‏ מולטימיליונר אחר,‏ אֵיל הנפט ג׳.‏ פול גטי,‏ הביע מאוחר יותר דעה דומה:‏ ”‏כסף אינו קשור בהכרח לאושר;‏ אולי לאומללות”‏.‏

קרוב לוודאי תסכים עם אחד מכותבי המקרא,‏ שביקש:‏ ”‏רֵאשׁ [‏עוני]‏ ועושר אל תיתן לי.‏ הטריפני לחם חוקי,‏ פן אשבע וכיחשתי ואמרתי:‏ ’‏מי יהוה?‏’‏ ופן איוורש וגנבתי ותפשתי [‏ותקפתי]‏ שם אלוהיי”‏ (‏משלי ל׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏

שלמה המלך הסביר:‏ ”‏גדלתי והוספתי מכל שהיה לפניי בירושלים”‏.‏ אך הוסיף:‏ ”‏הכול הבל ורעות רוח”‏.‏ עוד אמר שלמה:‏ ”‏ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה”‏ (‏קהלת ב׳:‏9–11;‏ ה׳:‏11,‏ 12;‏ משלי י׳:‏22‏)‏.‏

ברור אפוא שנוכל למצוא אושר אמיתי שאינו בר חלוף רק אם נספק בצורה נאותה את צרכינו הרוחניים.‏ אם נציב את אלוהים במקום הראשון בסדר העדיפויות שלנו,‏ כל היבט בחיינו יהיה עשיר ומספק יותר.‏

לשמחתנו,‏ נוכל להיות בטוחים שהכסף לא תמיד יהיה מקור לדאגה.‏ במקרא מובטח שמערכת המסחר הנגועה בחמדנות ובניצול תחלוף מן העולם לבלי שוב (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ הסדר העולמי החדש שיכונן אלוהים יונהג לפי עקרונות הצדק שלו.‏ כדור־הארץ יהפוך לגן עדן,‏ בהתאם למטרתו הראשונית של אלוהים כאשר הניח שם את הזוג הראשון.‏ איזו ברכה נפלאה תהיה זו לראות את כדור־הארץ כולו מתמלא באושר,‏ שלום ואהבה!‏ (‏ישעיהו ב׳:‏2–4;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8–11‏)‏.‏

החיים בתקופה זו לא יהיו אפרוריים ומשמימים.‏ ברכות חומריות ילכו יד ביד עם הברכות הרוחניות כאשר יגשים אלוהים את מטרתו המקורית שבני אדם יחיו לנצח בגן עדן עלי אדמות.‏ לכולנו מובטח שפע של מזון,‏ דיור נאות ועבודה משמעותית,‏ והעוני יהיה נחלת העבר (‏תהלים ע״ב:‏16;‏ ישעיהו ס״ה:‏21–23;‏ מיכה ד׳:‏4‏)‏.‏

כל מי שמגלה אמונה כנה ביהוה,‏ אלוהי המקרא,‏ ”‏לא יבוש”‏,‏ כלומר לא יתאכזב (‏רומים י׳:‏11–13‏)‏.‏ מן התבונה אפוא שנחתור להשיג כבר עכשיו ברכות טובות יותר מעושר (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏6–10‏)‏.‏