מהי משמעות עקרון הראשות במסגרת הנישואין?
מנקודת המבט המקראית
מהי משמעות עקרון הראשות במסגרת הנישואין?
במדינות רבות טקס החתונה המסורתי כולל החלפת נדרים שבו הכלה מתחייבת לשמוע בקול בעלה. עם זאת, נשים רבות נרתעות מהרעיון שהבעל הוא ראש האישה. נוכל לראות מה המקרא מלמד בנושא ועד כמה עמדתו מאוזנת והגיונית.
עקרון הראשות לפי המתכונת שקבע אלוהים
המקרא מתאר את עקרון הראשות באפסים ה׳:22–24: ”על הנשים להיכנע לבעליהן כמו לָאדון, שכן הבעל הוא ראש האישה כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה... למעשה, כשם שהקהילה נכנעת למשיח, גם הנשים צריכות להיכנע לבעליהן בכל דבר”. בתור ”ראש האישה”, האחריות לדאוג למשפחה מוטלת על כתפיו, והאישה תומכת בו ומכבדת את סמכותו (אפסים ה׳:33).
אבל סמכותו של הבעל מוגבלת, מכיוון שהוא עצמו צריך להיכנע לאלוהים ולמשיח. אין לו זכות לכפות על אשתו להפר את חוקיו של אלוהים או לפעול נגד צו מצפונה המודרך על־פי המקרא. אולם במסגרת הגבולות האלה הטיל עליו אלוהים את האחריות לקבל החלטות חשובות עבור המשפחה (רומים ז׳:2; קורינתים א׳. י״א:3).
המקרא מצווה על הבעל להפעיל את סמכותו בצורה בלתי אנוכית ולהציב את צורכי אשתו לפני צרכיו האישיים. באפסים ה׳:25 כתוב: ”הבעלים, המשיכו לאהוב את נשיכם, כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו למענה”. בעל שמחקה את המופת שהציב המשיח לא מנצל את מעמדו בתור ראש המשפחה לתועלתו האישית בלבד.
המקרא קורא לבעל לחיות עם אשתו ”על־פי ידע” (פטרוס א׳. ג׳:7). לא מספיק שהוא יהיה מודע להבדלים הפיזיים והרגשיים בינו לבינה, הוא צריך גם לנסות להבין למה אשתו זקוקה.
האישה היא שותפה של הבעל
האם בגלל שהאישה מקבלת על עצמה את ראשותו של בעלה היא צריכה להיות חסרת יוזמה לחלוטין? כדי לענות על כך נבחן את דוגמתה של שרה, אשתו של אברהם. היא מוזכרת במקרא כדוגמה למישהי ששמעה בקול בעלה (פטרוס א׳. ג׳:5, 6). היא כיבדה את רצונו בדברים גדולים וקטנים. למשל, היא הייתה מוכנה לעזוב את ביתה הנוח והאהוב כדי לחיות חיי נוודות באוהלים. היא גם הסכימה לבקשתו להכין ארוחה לאורחיו בהתראה קצרה (בראשית י״ב:5–9; י״ח:6). אבל בעניין רציני אחד היא הביעה כמה פעמים דעה שהייתה מנוגדת לזו של אברהם. זה היה במקרה עם הגר, שפחתו של אברהם, ובנו הבכור ישמעאל. שרה ביקשה מאברהם לגרש אותם מביתם. אלוהים לא נזף בה על כך, אלא אמר לאברהם: ”שמע בקולה”. בינתיים, שרה נכנעה לאברהם וחיכתה שיפעל. היא לא לקחה את המושכות לידיים ולא ניסתה לגרש את הגר וישמעאל בכוחות עצמה (בראשית כ״א:8–14).
דוגמתה של שרה ממחישה שאישה לא צריכה לחיות בצילו של בעלה. היא חברתו ושותפתו, והיא ראויה לכבוד (מלאכי ב׳:14). בתור שותפה יש לה תרומה משמעותית בקבלת החלטות לגבי המשפחה. יש לה גם סמכות מסוימת בחוג המשפחה, למשל ניהול רוב משק הבית ואף טיפול בחלק מהעניינים הכספיים. כמובן, בתור ראש המשפחה מתפקידו של הבעל לומר את המילה האחרונה (משלי ל״א:10–31; טימותיאוס א׳. ה׳:14).
כבוד לבורא
יהוה אלוהים ברא את הגבר והאישה הראשונים ואיחד אותם במסגרת קדושה, מסגרת הנישואין (בראשית ב׳:18–24). הוא גם הגדיר מה התפקידים של הבעל והאישה כדי שהם ייהנו מנישואיהם (דברים כ״ד:5; משלי ה׳:18).
בתור מכונן מסגרת הנישואין, ליהוה יש גם את הזכות וגם את היכולת לקבוע סטנדרטים לזוגות נשואים. בני הזוג זוכים לחסדו ותמיכתו של יהוה כשהם ממלאים את תפקידיהם ופועלים לפי עקרון הראשות, לא רק כי זה מועיל להם אלא מתוך כבוד למי שעומד מאחוריו — בוראם.
האם שאלת את עצמך?
◼ מי הציב את הדוגמה הטובה ביותר בתחום הראשות? (אפסים ה׳:25).
◼ האם אלוהים מגביל את סמכותו של הבעל? (קורינתים א׳. י״א:3).
◼ מהי המטרה של הנישואין ושל עקרון הראשות? (משלי ה׳:18).
[תמונה]
כאשר הבעל מחקה את דוגמתו של המשיח בהפעלת ראשותו, שני הצדדים חווים אושר וסיפוק