הוא לא היה עשיר ולא שליט רב־עוצמה.‏ אף לא היה לו בית משלו.‏ למרות זאת,‏ תורתו השפיעה על מיליונים.‏ האם ישוע באמת היה קיים?‏ מה בפיהם של בני־סמכא מימינו ומימי קדם?‏

• מייקל גראנט,‏ היסטוריון ומומחה לתרבות הקלאסית העתיקה,‏ ציין:‏ ”‏אם ננהג כפי שעלינו לנהוג,‏ ונבחן את הברית החדשה לאור הקריטריונים שאנו מחילים על חיבורים קדומים אחרים בעלי מידע היסטורי,‏ לא נוכל לשלול את קיומו של ישוע,‏ כשם שלא נוכל לשלול את קיומם של אינספור אישים פגאניים אשר אמיתותם ההיסטורית מעולם לא הוטלה בספק”‏.‏

• רודולף בוטלמן,‏ פרופסור ללימודי הברית החדשה,‏ אמר:‏ ”‏אין כל בסיס לספקות בדבר קיומו של ישוע,‏ וטענות כאלה אף אינן ראויות להפרכה.‏ שום אדם בר־דעת לא יטיל ספק בכך שישוע הוא מייסדה של אותה תנועה היסטורית שהקהילה [‏המשיחית]‏ הקדומה בארץ ישראל ייצגה בבירור את ראשיתה”‏.‏

• וויל דוראנט,‏ היסטוריון,‏ סופר ופילוסוף,‏ כתב:‏ ”‏ההנחה כי קומץ אנשים פשוטים [‏כותבי ספרי הבשורה]‏ המציא תוך דור אחד אישיות כה עצומה ומרתקת,‏ מוסר כה נעלה וחזון כה מלהיב של אחוה אנושית,‏ היא בבחינת נס מופלא הרבה יותר מכל המסופר [‏בספרים אלה]‏”‏.‏ a

• אלברט איינשטיין,‏ פיזיקאי יהודי יליד גרמניה,‏ הצהיר:‏ ”‏אני יהודי,‏ אך אני מוקסם מדמותו הקורנת של הנצרתי”‏.‏ כשנשאל אם הוא רואה בישוע דמות היסטורית,‏ הוא השיב:‏ ”‏ללא ספק!‏ אי־אפשר לקרוא את ספרי הבשורה מבלי להרגיש את נוכחותו הממשית של ישוע.‏ אישיותו פועמת בכל מילה.‏ אף מיתוס אינו יכול להיות כה חי וממשי”‏.‏

  ‏”‏אי־אפשר לקרוא את ספרי הבשורה מבלי להרגיש את נוכחותו הממשית של ישוע”‏ (‏אלברט איינשטיין)‏

 מה מגלה ההיסטוריה?‏

התיעוד המקיף ביותר של חיי ישוע ושירותו הוא התיעוד המקראי שבספרי הבשורה הנושאים את שם כותביהם — מתי,‏ מרקוס,‏ לוקס ויוחנן.‏ נוסף על כך,‏ שמו של ישוע מוזכר במספר מקורות קדומים שאין להם כל זיקה לדת המשיחית.‏

• טאקיטוס

  ‏(‏56–120 לספירה בקירוב)‏ טאקיטוס נחשב לאחד מגדולי ההיסטוריונים הרומים הקדומים.‏ בחיבורו ספרי־השנים הוא תיאר את האימפריה הרומית בין השנים 14 לספירה ל־68 לספירה.‏ (‏ישוע מת בשנת 33 לספירה.‏)‏ טאקיטוס כתב כי בשנת 64 לספירה פרצה דליקה שהמיטה הרס על רומא,‏ והקיסר נירון הואשם בהצתה.‏ אך טאקיטוס ציין כי נירון טפל את האשמה על המשיחיים ”‏למען מחות שמועה זו”‏.‏ טאקיטוס הוסיף:‏ ”‏אבי השם כריסטיאנים [‏משיחיים]‏ היה כריסטוס [‏משיח]‏,‏ אשר בימי שלטונו של טיבריוס הוציאו להורג הפרוקוראטור פונטיוס פילאטוס”‏ (‏ספרי־השנים,‏ ספר 15,‏ מד.‏ תרגום:‏ שרה דבורצקי)‏.‏

• סווטוניוס

  ‏(‏69–122 לספירה בקירוב)‏ בחיבורו חיי שנים־עשר הקיסרים תיעד סווטוניוס,‏ היסטוריון רומי,‏ מאורעות מתקופות שלטונם של הקיסרים הראשונים.‏ בביוגרפיה אודות קלאודיוס הוא סיפר על מהומות בקרב היהודים ברומא שככל הנראה פרצו על רקע מחלוקות באשר לישוע (‏מעשי השליחים י״ח:‏2‏)‏.‏ סווטוניוס כתב:‏ ”‏את היהודים,‏ שעל ידי הסתת כרסטוס [‏ישוע]‏ עוררו מהומת מתמידות,‏ גירש [‏קלאודיוס]‏ מרומא”‏ (‏קלאודיוס,‏ ספר 25,‏ ד;‏ תרגום:‏ אלכסנדר שור)‏.‏ אומנם סווטוניוס האשים שלא בצדק את ישוע במהומות,‏ אך הוא לא הטיל ספק בקיומו.‏

• פליניוס הצעיר

  ‏(‏61–113 לספירה בקירוב)‏ פליניוס,‏ סופר רומי שכיהן כאיש ממשל בביתיניה (‏כיום טורקיה)‏,‏ כתב לקיסר הרומי טריאנוס כדי להיוועץ בו בשאלה כיצד יש לנהוג במשיחיים בפרובינציה.‏ הוא ציין כי ניסה לאלץ את המשיחיים להתכחש לאמונתם והוציא להורג את מי שמיאנו לעשות זאת.‏ הוא הסביר:‏ ”‏חשבתי לנכון לשחרר את אלה שהכחישו שהם [‏משיחיים]‏ כעת או שהיו כאלה בעבר.‏ שכן,‏ לפי נוסח שאמרתי לפניהם,‏ הם פנו לאלים שלנו,‏ ולפני הדיוקן שלך,‏ שביקשתי להביא לשם כך עם פסלי האלים,‏ הם הקריבו קורבנות בקטורת וביין ונוסף על כך קיללו את הנוצרי [‏את ישוע]‏”‏ (‏פליניוס:‏ המכתבים,‏ ספר עשירי,‏ 96.‏ תרגום:‏ ארנסט דוד קולמן)‏.‏

•  יוסף בן מתתיהו

  ‏(‏37–100 לספירה בקירוב)‏ היסטוריון יהודי זה,‏ שנולד למשפחת כוהנים,‏ ציין שהכוהן הגדול חנן,‏ אדם בעל השפעה פוליטית רבה,‏ ”‏הושיב סנהדרין של דיינים והביא לפניה את אחיו של ישו[‏ע]‏ הקרוי המשיח — שמו יעקוֹב”‏ (‏קדמוניות היהודים,‏ ספר עשרים,‏ 200.‏ תרגום:‏ אברהם שליט)‏.‏

• התלמוד

  התלמוד,‏ שחובר בין המאה השלישית למאה השישית לספירה,‏ מעיד על כך שאפילו מתנגדי ישוע איששו את קיומו.‏ לדוגמה,‏ נאמר בו שב”‏פסח תלאוהו ליש”‏ו הנוצרי”‏ — אמירה המדויקת מבחינה היסטורית.‏ (‏תלמוד בבלי,‏ סנהדרין,‏ מג א;‏ ראה יוחנן י״ט:‏14–16‏.‏)‏ במקום אחר כתוב:‏ ”‏שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון יש”‏ו הנוצרי”‏ (‏תלמוד בבלי,‏ ברכות,‏ יז ב;‏ ראה לוקס י״ח:‏37‏)‏.‏

ראיות מקראיות

ספרי הבשורה מהווים תיעוד מקיף של חיי ישוע ושירותו,‏ והם מוסרים פרטים מדויקים על אנשים,‏ מקומות ותאריכים.‏ פרטים כאלה הם קריטריונים מרכזיים לביסוס מהימנותו של תיעוד היסטורי.‏ דוגמה לכך ניתן למצוא בלוקס ג׳:‏1,‏ 2‏.‏ המידע בפסוקים אלה מסייע לנו למקם בציר הזמן את התקופה המדויקת שבה החל בתפקידו יוחנן המטביל,‏ מבשר בואו של ישוע.‏

לוקס כתב:‏ ”‏בשנת חמש־עשרה לשלטון הקיסר טיבריוס,‏ כאשר היה פונטיוס פילטוס נציב יהודה,‏ והורדוס מושל מחוז הגליל,‏ ופיליפוס אחיו מושל המחוזות יטור וטרכונה,‏ וליסַנְיָס מושל מחוז אבילין,‏ בימי הכוהן הגדול חנן וקַיָפָא,‏ דיבר אלוהים אל יוחנן בן זכריה בהיותו במדבר”‏.‏ בזכות הרשימה המפורטת הזו ניתן לקבוע כי השנה שבה ”‏דיבר אלוהים אל יוחנן”‏ הייתה שנת 29 לספירה.‏

 שבע דמויות המפתח שמזכיר לוקס בשמן ידועות היטב להיסטוריונים.‏ מעניין לציין שבעבר היו מבקרים שפקפקו בקיומם של פונטיוס פילטוס וליסנייס.‏ אך המבקרים נחפזו להשמיע את טענותיהם.‏ לימים נחשפו כתובות עתיקות שעל גביהן חקוקים שמותיהם של שני אישים אלה.‏ התגליות הללו מאששות את דייקנותו של לוקס.‏ b

מדוע חשוב לבחון את הנושא?‏

השאלה בנוגע לקיומו של ישוע היא מהותית לאור חשיבותה הרבה של תורתו.‏ למשל,‏ ישוע לימד כיצד ניתן לחיות חיים מאושרים ומספקים.‏ c הוא גם הבטיח שיבוא יום שבני האדם ייהנו משלום וביטחון אמיתיים תחת ממשלה עולמית אחת הנקראת ”‏מלכות אלוהים”‏ (‏לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏

‏”‏מלכות אלוהים”‏ היא מונח מתאים משום שבאמצעות ממשלה זו ישלוט אלוהים על העולם (‏ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏ ישוע הבהיר זאת כאשר לימד את תלמידיו כיצד עליהם להתפלל:‏ ”‏אבינו שבשמיים.‏.‏.‏ תבוא מלכותך.‏ ייעשה רצונך.‏.‏.‏ בארץ”‏ (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ כיצד ייראו חיינו תחת שלטונה של מלכות אלוהים?‏ תן דעתך להבטחות הבאות:‏

• יבוא הקץ למלחמות ולסכסוכים אזרחיים (‏תהלים מ״ו:‏9–12‏)‏.‏

• הרשע,‏ החמדנות והשחיתות יימחו מהעולם,‏ וכן גם עושי הרע (‏תהלים ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏

• נתיני המלכות ייהנו מעבודה פורייה ותכליתית (‏ישעיהו ס״ה:‏21,‏ 22‏)‏.‏

• כדור הארץ ישתקם לחלוטין מהנזק שנגרם לו,‏ והאדמה תצמיח שפע יבול (‏תהלים ע״ב:‏16;‏ ישעיהו י״א:‏9‏)‏.‏

יש החושבים שהבטחות אלה הן תקוות שווא.‏ אך האין זו תקוות שווא לשים מבטחנו במאמצי אנוש?‏ האין זה נכון שחרף הקדמה המפליאה בתחום החינוך,‏ המדע והטכנולוגיה,‏ מיליונים כיום חיים בחוסר ביטחון תהומי וחרדים מפני המחר?‏ מדי יום אנו עדים לדיכוי כלכלי,‏ פוליטי ודתי,‏ וכן לתאוות בצע ושחיתות.‏ המציאות מוכיחה ששלטון האדם נחל כישלון (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏.‏

לכל הפחות,‏ יהיה זה ראוי שנשקול את השאלה בנוגע לקיומו של ישוע.‏ d בקורינתים ב׳.‏ א׳:‏19,‏ 20 נאמר:‏ ”‏רבות ככל שיהיו הבטחותיו של אלוהים,‏ הן נהיו ל’‏כן’‏ באמצעותו [‏באמצעות ישוע]‏”‏.‏