מהנדסי מכונות משתאים מיכולתה של הנמלה הנפוצה לשאת משקל הכבד בהרבה ממשקל גופה.‏ כדי להבין יכולת זו,‏ ביצעו מהנדסים מאוניברסיטת מדינת אוהיו בארה״ב ”‏הנדסה לאחור”‏ של חלק מאנטומיית הנמלה,‏ מאפייניה הפיזיים ותפקודיה המכאניים באמצעות מודלים ממוחשבים.‏ לבניית המודלים השתמשו בתמונות חתך רוחב שהפיקו בעזרת קרני רנטגן (‏סריקות מיקרו CT)‏ וכן בהדמיית הכוחות שמפעילה הנמלה כשהיא נושאת משאות.‏

חלק חשוב מאוד באנטומיית הנמלה הוא צווארה,‏ הנדרש לשאת את מלוא משקל המשאות שהיא אוחזת בפיה.‏ רקמות רכות בצוואר הנמלה מחוברות לשלד הקשיח של בית החזה (‏הגוף)‏ של הנמלה ולראשה במבנה המחקה את שילוב אצבעות הידיים.‏ ”‏התכנון והמבנה של חיבור זה הכרחיים לביצועים של מפרק הצוואר”‏,‏ אומר אחד החוקרים.‏ ”‏החיבור הייחודי בין החומרים הקשיחים לרכים ככל הנראה מחזק את הקשר ביניהם ועשוי להיות מאפיין מפתח ביצירת מבנה המאפשר למפרק הצוואר לשאת משקל רב כל כך”‏.‏ החוקרים מקווים שהבנה ברורה זו של תפקוד צוואר הנמלה תתרום לשכלול תכנון מנגנונים ברובוטים מעשה ידי אדם.‏

מה דעתך?‏ האם צוואר הנמלה על מורכבותו ומנגנוניו המתואמים להפליא התפתח בתהליך אבולוציוני?‏ או האם הוא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏