באיזו תדירות אתה שומע שאושר והצלחה נמדדים במונחים של עושר ונכסים?‏ גישה זו מניעה מיליוני אנשים לעבוד שעות ארוכות ומייגעות כדי להרוויח יותר כסף.‏ אבל האם כסף ונכסים מביאים לאושר תמידי?‏ מה מוכיחות הראיות?‏

לפי כתב עת העוסק בחקר האושר (‏Journal of Happiness Studies)‏, ברגע שצרכינו הבסיסיים באים על סיפוקם,‏ הכנסה נוספת לא תתרום הרבה לאושרנו הכללי או לרווחתנו.‏ הכסף כשלעצמו אינו הבעיה.‏ זו ”‏השאיפה [‏לכסף]‏ שקשורה לחוסר אושר”‏,‏ מציין מאמר בכתב עת פסיכולוגי (‏Monitor on Psychology)‏. מילים אלה משקפות את העצה הבאה שנכתבה במקרא לפני כאלפיים שנה:‏ ”‏אהבת הכסף היא שורש של כל מיני רעות,‏ ויש שפיתחו אהבה זו.‏.‏.‏ והיו כמי שדוקר את כל גופו וגורם לעצמו מכאובים רבים”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מה הם כמה מן המכאובים הללו?‏

דאגות וחוסר שינה בשל הצורך להגן על העושר.‏ ”‏מתוקה שנת העובד,‏ אם מעט ואם הרבה יאכֵל;‏ והשובע [‏השפע]‏ לעשיר איננו מניח לו לישון”‏ (‏קהלת ה׳:‏11‏)‏.‏

אכזבה כשהאושר המיוחל אינו מתממש.‏ במובן מסוים,‏ אכזבה זו נוצרת מפני שההשתוקקות לכסף אינה יודעת שובע.‏ ”‏אוהב כסף לא ישׂבע כסף,‏ ומי אוהב בֶּהמון [‏עושר רב]‏ לא [‏ישבע]‏ תבוּאָה”‏ (‏קהלת ה׳:‏9‏)‏.‏ בנוסף,‏ הרעב לכסף עלול להוביל את האדם להקריב דברים חשובים שכן תורמים לאושר,‏ כמו זמן איכות יקר המוקדש למשפחה ולחברים או לפעילויות רוחניות.‏

צער ותסכול כשהכסף פוחת או כשההשקעות נכשלות.‏ ”‏אל תיגע [‏תתייגע]‏ להעשיר.‏ מבינתך חדל [‏עצור וגלה הבנה]‏.‏ התָעיף עיניך בו,‏ ואיננו?‏ כי עשׂה יעשה לו כנפיים כנשר [‏ו]‏יעוף”‏ (‏משלי כ״ג:‏4,‏ 5‏)‏.‏

 תכונות שתורמות לאושר

הסתפקות עצמית.‏ ”‏מאומה לא הבאנו לעולם,‏ וגם איננו יכולים להוציא ממנו מאומה.‏ אם כן,‏ כאשר יש לנו מזון,‏ בגדים וקורת גג,‏ נסתפק נא בהם”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אנשים שיודעים להסתפק במה שיש להם אינם נוטים להתלונן או לרטון,‏ וגישתם מגנה עליהם מפני קנאה.‏ רצונותיהם אינם עולים על אמצעיהם ולכן הם חוסכים מעצמם דאגות ולחצים מיותרים.‏

נדיבות.‏ ”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏)‏.‏ אנשים נדיבים מאושרים מפני שהם גורמים אושר לאנשים אחרים,‏ גם אם כל מה שביכולתם לתת הוא מעט מזמנם ומכוחם.‏ הם לרוב משיגים בשפע את מה שלא ניתן לקנות בכסף – אהבה,‏ כבוד וחברים אמיתיים שנותנים בחזרה בנדיבות!‏ (‏לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏

מתן עדיפות לאנשים על פני דברים חומריים.‏ ”‏טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו”‏ (‏משלי ט״ו:‏17‏)‏.‏ מה הכוונה?‏ קשרי ידידות אוהבים יקרים יותר מעושר חומרי.‏ והאהבה,‏ כמו שנראה בהמשך,‏ חיונית לאושר.‏

סַבּינה,‏ אישה מדרום אפריקה,‏ למדה את ערכם של עקרונות המקרא.‏ לאחר שבעלה נטש אותה היא התקשתה להשיג את הצרכים הבסיסיים שלה ושל שתי בנותיה.‏ היא החזיקה בשתי משרות ומדי יום קמה בשעה 00:‏4 לפנות בוקר.‏ למרות שגרת יומה המתישה,‏ סבינה החליטה ללמוד את המקרא.‏ מה הייתה התוצאה?‏

מצבה הכלכלי אומנם לא השתנה,‏ אך גישתה לחיים השתפרה בצורה ניכרת!‏ היא זכתה לאושר שנובע מסיפוק צורכה הרוחני (‏מתי ה׳:‏3‏)‏.‏ היא מצאה חברים אמיתיים בקרב אחיה לאמונה.‏ והיא נהנית מהאושר שבנתינה כאשר היא משתפת אחרים במה שלמדה.‏

‏”‏החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה”‏,‏ נאמר במקרא (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ מכאן שמן החוכמה לגלות הסתפקות עצמית ונדיבות ולתת עדיפות לאנשים על פני דברים חומריים!‏