הידעת?‏

הידעת?‏

האם משלו של ישוע על ”‏הכלבלבים”‏ נועד להשפיל?‏

ילדה עם גור כלבים,‏ פסל יווני או רומי (‏בין המאה הראשונה לפה״ס למאה השנייה לספירה)‏

במקרה אחד,‏ כאשר שהה ישוע מחוץ לגבולות ישראל בפרובינציה הרומית של סוריה,‏ ניגשה אליו אישה ממוצא יווני וביקשה את עזרתו.‏ בתשובתו השתמש ישוע בדימוי שבו השווה את הנוכרים ל”‏כלבלבים”‏.‏ בתורת משה נחשבו הכלבים לחיות טמאות (‏ויקרא י״א:‏27‏)‏.‏ אך האם התכוון ישוע להשפיל את האישה היוונייה או נוכרים אחרים?‏

כלל וכלל לא.‏ כוונתו של ישוע,‏ כפי שהסביר לתלמידיו,‏ הייתה שבאותה עת הוא התמקד במתן עזרה ליהודים.‏ הוא המחיש את הנקודה באמרו לאישה היוונייה:‏ ”‏לא יאה לקחת את לחמם של הילדים ולהשליך אותו אל הכלבלבים”‏ (‏מתי ט״ו:‏21–26;‏ מרקוס ז׳:‏26‏)‏.‏ היוונים והרומאים החשיבו את הכלב לחיית מחמד אהובה.‏ הם גידלו כלבים בבתיהם,‏ והילדים היו משחקים אתם.‏ סביר להניח שהמילה ”‏כלבלבים”‏ ציירה במוחה של האישה היוונייה תמונה מחממת לב.‏ היא חלקה על דבריו של ישוע והשיבה:‏ ”‏נכון אדוני,‏ אבל הכלבלבים אוכלים מהפירורים הנופלים משולחן אדוניהם”‏.‏ ישוע שיבח אותה על אמונתה וריפא את בתה (‏מתי ט״ו:‏27,‏ 28‏)‏.‏

האם השליח פאולוס נתן עצה נבונה כשהמליץ לדחות מסע בים?‏

תגליף המתאר ספינת סוחרים גדולה (‏המאה הראשונה לספירה)‏

הספינה שבה שט פאולוס לאיטליה נאבקה ברוחות עזות.‏ באחת מחניות הביניים יעץ השליח לדחות את המשך המסע (‏מעשי השליחים כ״ז:‏9–12‏)‏.‏ האם היה בסיס לעצתו?‏

יורדי ים בימי קדם ידעו היטב שניווט כלי שיט בים התיכון מסוכן בחודשי החורף.‏ בין אמצע נובמבר לאמצע מרס נחשב הים לאזור סגור לשיט.‏ אולם המסע שעליו דיבר פאולוס נערך בספטמבר או אוקטובר.‏ בחיבורו מן המאה הרביעית לספירה,‏ על עיקרי המלחמה בים (‏Epitome of Military Science)‏, כתב הסופר הרומאי וגטיוס את הדברים הבאים באשר לניווט בים:‏ ”‏חודשים מסוימים נוחים ביותר,‏ אחרים מוטלים בספק והשאר אינם אפשריים כלל”‏.‏ וגטיוס אמר שהניווט בטוח בין 27 במאי עד 14 בספטמבר,‏ ואילו שתי התקופות המוטלות בספק,‏ או המסוכנות,‏ חלות בין 15 בספטמבר ל־11 בנובמבר ובין 11 במרס ל־26 במאי.‏ פאולוס,‏ שנהג לערוך מסעות רבים בים,‏ ללא ספק היה מודע לכך.‏ קרוב לוודאי שרב החובל ובעל האונייה היו מודעים גם הם לעובדות הללו,‏ אך הם התעלמו מעצתו של פאולוס.‏ לבסוף נטרפה הספינה (‏מעשי השליחים כ״ז:‏13–44‏)‏.‏