האם מוכרי בעלי החיים בבית המקדש בירושלים כונו בצדק ”‏שודדים”‏?‏

על־פי ספר הבשורה של מתי,‏ ”‏ישוע נכנס לבית המקדש וגירש משם את כל המוכרים והקונים והפך את שולחנות מחליפי הכספים ואת כיסאות מוכרי היונים.‏ אמר להם:‏ ’‏כתוב:‏ ”‏ביתי בית תפילה ייקרא”‏,‏ אבל אתם הופכים אותו למערת שודדים’‏”‏ (‏מתי כ״א:‏12,‏ 13‏)‏.‏

ממקורות יהודיים היסטוריים עולה שהמוכרים בבית המקדש ניצלו את הקונים וגבו מהם מחירים מופקעים.‏ לדוגמה,‏ במשנה (‏כרתות א,‏ ז)‏ נאמר שמחיר קורבן זוג יונים במאה הראשונה לספירה עמד על דינר זהב.‏ סכום זה היה שווה לשכר של 25 ימי עבודה של פועל פשוט.‏ על־פי התורה הורשו העניים להקריב יונים;‏ עם זאת,‏ אפילו מחירן של ציפורים אלה הרקיע שחקים (‏וי׳ א׳:‏14;‏ ה׳:‏7;‏ י״ב:‏6–8‏)‏.‏ מצב זה קומם את רבן שמעון בן גמליאל,‏ ולכן הוא הפחית את מספר הקורבנות שנדרשו.‏ בעקבות כך מחיר קורבן זוג יונים צנח מיידית למאית מהמחיר הקודם.‏

לאור האמור לעיל,‏ ישוע בצדק כינה את המוכרים בבית המקדש ”‏שודדים”‏ בשל נצלנותם וחמדנותם.‏