ישוע הכריז מסר של שלום.‏ אבל במקרה אחד הוא אמר לשליחיו:‏ ”‏אל תחשבו שבאתי להשכין שלום על הארץ;‏ לא באתי להשכין שלום,‏ כי אם להטיל חרב.‏ הרי באתי לגרום פילוג — איש יהיה נגד אביו,‏ בת נגד אימה וכלה נגד חמותה”‏ (‏מתי י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ למה ישוע התכוון?‏

ישוע לא רצה להפריד בין בני משפחה,‏ אבל הוא ידע שמה שהוא לימד יגרום פילוגים בחלק מהמשפחות.‏ לכן מי שרוצים להיות תלמידיו של המשיח ולהיטבל צריכים להיות מודעים להשלכות החלטתם.‏ זה עלול להיות קשה להמשיך לציית למה שלימד המשיח אם הם נתקלים בהתנגדות מצד בן זוג לא־מאמין או אחרים במשפחה.‏

המקרא מעודד את המשיחיים ’‏לחיות בשלום עם כל אדם’‏ (‏רומ׳ י״ב:‏18‏)‏.‏ אבל עיקרי האמונה שלימד ישוע יכולים להפוך ל”‏חרב”‏ בחלק מהמשפחות.‏ מצב זה יכול לקרות כשאחד מבני המשפחה מקבל את תורתו של ישוע ואילו אחרים דוחים אותה או מתנגדים לה.‏ במקרים כאלה,‏ קרובי משפחתו של מי שלומד את האמת — בני ביתו — הופכים ל’‏אויביו’‏ (‏מתי י׳:‏36‏)‏.‏

תלמידי המשיח שחיים בבית מפולג מבחינה דתית לפעמים נתקלים במצבים שבוחנים את אהבתם ליהוה ולישוע.‏ לדוגמה,‏ קרובי משפחה לא־מאמינים עלולים ללחוץ עליהם לחגוג חגים דתיים.‏ את מי הם יבחרו לרצות בשעת מבחן?‏ ישוע אמר:‏ ”‏מי שאוהב את אביו או את אימו יותר מאשר אותי אינו ראוי לי”‏ (‏מתי י׳:‏37‏)‏.‏ כמובן,‏ ישוע לא התכוון שכדי להיות ראויים לו,‏ אהבתם של תלמידיו כלפי הוריהם צריכה להתקרר.‏ הוא למעשה הדגיש את הצורך לראות את הדברים באור הנכון.‏ גם אם חברי משפחה לא־מאמינים מתנגדים לעבודתנו את יהוה,‏ אנחנו ממשיכים לאהוב אותם,‏ אבל אנחנו מכירים בכך שאהבתנו לאלוהים צריכה להיות במקום הראשון.‏

אין ספק שהתנגדות מצד המשפחה יכולה להיות דבר מאוד כואב.‏ בכל זאת,‏ תלמידי ישוע צריכים לזכור את דבריו:‏ ”‏מי שאינו מוכן לקבל על עצמו את עמוד ההוקעה שלו וללכת אחריי אינו ראוי לי”‏ (‏מתי י׳:‏38‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ המשיחיים רואים את ההתנגדות מצד המשפחה כחלק מהסבל שתלמידי המשיח מוכנים לעבור.‏ במקביל לכך,‏ הם מקווים שהתנהגותם הטובה תעזור לבני משפחתם הלא־מאמינים להתרכך ולהתעניין במסר המקראי (‏פט״א ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏