שמות 11‏:1‏-10

  • ההודעה על המכה העשירית ‏(‏1–10‏)‏

    • על בני ישראל לבקש מתנות ‏(‏2‏)‏

יא  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏ ”‏עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם,‏ וְאַחֲרֵי כֵן הוּא יְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם מִכָּאן.‏+ וְכַאֲשֶׁר יְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם,‏ הוּא אַף יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִכָּאן.‏+ 2  וְכָעֵת אֱמֹר לָעָם שֶׁכָּל אִישׁ וְאִשָּׁה יְבַקְּשׁוּ מִשְּׁכֵנֵיהֶם כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב”‏.‏+ 3  וִיהֹוָה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים.‏ וּמֹשֶׁה הָפַךְ לִמְכֻבָּד מְאוֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם.‏ 4  אָז אָמַר מֹשֶׁה:‏ ”‏כָּךְ אָמַר יְהֹוָה,‏ ’‏בְּעֵרֶךְ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא אֶל תּוֹךְ מִצְרַיִם,‏+ 5  וְכָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יָמוּת,‏+ מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה הָעוֹבֶדֶת בָּרֵחַיִם,‏ וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה.‏+ 6  בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה צְעָקָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה וְכָמוֹהָ לֹא תִּהְיֶה שׁוּב.‏+ 7  וְעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כֶּלֶב לֹא יִנְבַּח* — לֹא עַל הָאֲנָשִׁים וְלֹא עַל בַּהֲמוֹתֵיהֶם — לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי יְהֹוָה יָכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין הַמִּצְרִים וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’‏.‏+ 8  וְכָל עֲבָדֶיךָ יֵרְדוּ אֵלַי וְיִשְׁתַּחֲווּ לִי וְיֹאמְרוּ,‏ ’‏צֵא,‏ אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר הוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ’‏.‏+ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא”‏.‏ אָז יָצָא מִפַּרְעֹה בַּחֲמַת זַעַם.‏ 9  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏ ”‏פַּרְעֹה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם,‏+ לְמַעַן יִרְבּוּ מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”‏.‏+ 10  מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַּרְעֹה,‏+ אַךְ יְהֹוָה הֵנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת,‏ וְהוּא לֹא שִׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏לא יחרץ [‏יחדד]‏ כלב לשונו”‏.‏