קורינתים ב׳ 13:1-14
יג זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם. ”לְפִי עֵדוּתָם שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים יִקָּבַע כָּל עִנְיָן”.+
2 אַף שֶׁכָּעֵת אֵינֶנִּי אֶצְלְכֶם אֲנִי כִּבְיָכוֹל אִתְּכֶם בַּשֵּׁנִית, וַאֲנִי מַזְהִיר מֵרֹאשׁ אֶת מִי שֶׁחָטְאוּ וְאֶת כָּל הַשְּׁאָר, שֶׁאִם אָשׁוּב לֹא אָחוּס עֲלֵיהֶם,
3 שֶׁכֵּן אַתֶּם מְחַפְּשִׂים הוֹכָחָה לְכָךְ שֶׁהַמָּשִׁיחַ — שֶׁאֵינוֹ חַלָּשׁ כְּלַפֵּיכֶם אֶלָּא חָזָק בְּקִרְבְּכֶם — אָכֵן מְדַבֵּר דַּרְכִּי.
4 הֲרֵי הוּא הוּקַע בְּשֶׁל חֻלְשָׁה, אַךְ הוּא חַי בִּזְכוּת גְּבוּרַת אֱלֹהִים.+ אָמְנָם גַּם אָנוּ חַלָּשִׁים אִתּוֹ, אַךְ נִחְיֶה אִתּוֹ+ בִּזְכוּת גְּבוּרַת אֱלֹהִים הַפּוֹעֶלֶת בָּכֶם.+
5 בִּדְקוּ תָּמִיד אִם אַתֶּם חַיִּים עַל־פִּי הָאֱמוּנָה; בַּחֲנוּ תָּמִיד אֵיזֶה מִין אֲנָשִׁים אַתֶּם.+ אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְאֻחָד אִתְּכֶם? אֶלָּא אִם כֵּן אֵינְכֶם רְצוּיִים.
6 אֲנִי מְקַוֶּה מְאוֹד שֶׁתַּכִּירוּ בְּכָךְ שֶׁאָנוּ רְצוּיִים.
7 אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לֶאֱלֹהִים שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כָּל רַע — לֹא כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נֵרָאֶה רְצוּיִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תַּעֲשׂוּ אֶת הַטּוֹב, גַּם אִם אֲנַחְנוּ נֵרָאֶה לֹא רְצוּיִים.
8 הֲרֵי אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד הָאֱמֶת אֶלָּא רַק בְּעַד הָאֱמֶת.
9 אָנוּ בְּהֶחְלֵט שְׂמֵחִים כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם חֲזָקִים. וְזוֹ תְּפִלָּתֵנוּ: שֶׁתְּתַקְּנוּ אֶת עַצְמְכֶם.
10 זוֹ הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּהֵעָדְרִי, כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִנְקֹט יָד קָשָׁה בְּהַפְעִילִי אֶת הַסַּמְכוּת שֶׁנָּתַן לִי הָאָדוֹן+ לִבְנוֹת וְלֹא לַהֲרֹס.
11 לְסִיּוּם, אַחִים, הַמְשִׁיכוּ לִשְׂמֹחַ, לְתַקֵּן אֶת עַצְמְכֶם, לְהִתְנַחֵם,+ לִהְיוֹת תְּמִימֵי דֵּעִים+ וְלִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם;+ וֶאֱלֹהֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם+ יִהְיֶה אִתְּכֶם.
12 בָּרְכוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה.
13 כָּל הַקְּדוֹשִׁים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם.
14 חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאַהֲבַת אֱלֹהִים וְהַשֻּׁתָּפוּת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִהְיוּ עִם כֻּלְּכֶם.
