קורינתים א׳ 5:1-13
ה לְמַעֲשֶׂה, נִמְסַר לִי שֶׁיֵּשׁ זְנוּת*+ בֵּינֵיכֶם, זְנוּת* אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ אֲפִלּוּ בֵּין הַגּוֹיִים — אִישׁ חַי עִם אֵשֶׁת אָבִיו.+
2 וְאַתֶּם עוֹד מִתְגָּאִים בְּכָךְ? הַאֵין עֲלֵיכֶם לְהִתְאַבֵּל+ כְּדֵי שֶׁיֻּרְחַק מִקִּרְבְּכֶם עוֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה?+
3 אֲנִי אָמְנָם נֶעֱדָר מִכֶּם בְּגוּפִי אַךְ נוֹכֵחַ בְּרוּחִי, וּכְבָר שָׁפַטְתִּי אֶת הָאִישׁ הָעוֹשֶׂה כֵּן כְּאִלּוּ הָיִיתִי אִתְּכֶם.
4 כַּאֲשֶׁר תִּתְאַסְּפוּ יַחְדָּו בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ, בִּידִיעָה שֶׁאֲנִי אִתְּכֶם בְּרוּחִי יַחַד עִם גְּבוּרַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ,
5 מִסְרוּ אִישׁ כָּזֶה לִידֵי הַשָּׂטָן+ לְשֵׁם אָבְדַן הַבָּשָׂר כְּדֵי שֶׁהָרוּחַ תִּוָּשַׁע בְּיוֹם הָאָדוֹן.+
6 הִתְפָּאֲרוּתְכֶם אֵינָהּ בִּמְקוֹמָהּ. הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁמְּעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה?+
7 הָסִירוּ אֶת הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה; הֲרֵי אֵין בָּכֶם חָמֵץ, שֶׁכֵּן הֻקְרַב הַמָּשִׁיחַ, שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ.+
8 לָכֵן הָבָה נַחְגֹּג אֶת הַחַג+ לֹא בִּשְׂאוֹר יָשָׁן וְלֹא בִּשְׂאוֹר הָרֹעַ וְהָרֶשַׁע, אֶלָּא בְּמַצּוֹת הַיֹּשֶׁר וְהָאֱמֶת.
9 כָּתַבְתִּי לָכֶם בְּאִגַּרְתִּי לְהַפְסִיק לְהִתְרוֹעֵעַ עִם זוֹנִים.*
10 לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁתַּפְסִיקוּ לַחֲלוּטִין לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתָם שֶׁל זוֹנִים* מִקֶּרֶב הָעוֹלָם הַזֶּה,+ אוֹ שֶׁל חַמְדָנִים אוֹ סַחְטָנִים אוֹ עוֹבְדֵי אֱלִילִים. אַחֶרֶת הֲיִיתֶם צְרִיכִים לָצֵאת מִן הָעוֹלָם.+
11 אֲבָל כָּעֵת אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם לְהַפְסִיק לְהִתְרוֹעֵעַ+ עִם כָּל מִי שֶׁנִּקְרָא אָח, וְהוּא זוֹנֶה* אוֹ חַמְדָן+ אוֹ עוֹבֵד אֱלִילִים אוֹ מְגַדֵּף* אוֹ שַׁתְיָן+ אוֹ סַחְטָן,+ וְאַף לֹא לֶאֱכֹל עִם אִישׁ כָּזֶה.
12 מַדּוּעַ שֶׁאֶשְׁפֹּט אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ? הַאֵין עֲלֵיכֶם לִשְׁפֹּט אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּפְנִים,
13 וְאִלּוּ אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ?+ ”בַּעֲרוּ אֶת הָאִישׁ הָרַע מִקִּרְבְּכֶם”.+
הערות שוליים
^ או ”אדם שדיבורו פוגעני”.
