קורינתים א׳ 2:1-16
ב לָכֵן כְּשֶׁבָּאתִי אֲלֵיכֶם, אַחִים, לֹא דִּבַּרְתִּי בְּמִלִּים רָמוֹת+ וְלֹא נִסִּיתִי לְהַפְגִּין חָכְמָה בְּהַכְרִיזִי לָכֶם אֶת הַסּוֹד הַמְּקֻדָּשׁ+ שֶׁל אֱלֹהִים;
2 שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָיִיתִי אִתְּכֶם הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא לָדַעַת דָּבָר בְּקִרְבְּכֶם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא מוּקָע.+
3 וּבָאתִי אֲלֵיכֶם בְּחֻלְשָׁה וּבְפַחַד וּבִרְעָדָה רַבָּה,
4 וְדִבּוּרִי וְהַטָּפָתִי לֹא הָיוּ בְּמִלּוֹת חָכְמָה מְשַׁכְנְעוֹת אֶלָּא בְּהַפְגָּנַת רוּחַ וּגְבוּרָה,+
5 כְּדֵי שֶׁאֱמוּנַתְכֶם תִּתְבַּסֵּס לֹא עַל חָכְמַת אָדָם כִּי אִם עַל גְּבוּרַת אֱלֹהִים.
6 אָנוּ מְדַבְּרִים עַל חָכְמָה בְּקֶרֶב הַבּוֹגְרִים,+ אַךְ לֹא עַל חָכְמַת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַזֶּה וְלֹא עַל חָכְמַת שַׁלִּיטֵי הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַזֶּה, אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֶל קִצָּם.+
7 אָנוּ מְדַבְּרִים עַל חָכְמַת אֱלֹהִים הַגְּלוּמָה בְּסוֹד מְקֻדָּשׁ,+ הַחָכְמָה הַנִּסְתֶּרֶת, אֲשֶׁר אוֹתָהּ יָעַד אֱלֹהִים מֵרֹאשׁ לִפְנֵי הָעוֹלָמוֹת,* וְזֹאת כְּדֵי שֶׁנְּפֹאַר בְּכָבוֹד.
8 וְאִישׁ מִשַּׁלִּיטֵי הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַזֶּה לֹא יָדַע אוֹתָהּ,+ שֶׁכֵּן אִלּוּ יָדְעוּ אוֹתָהּ לֹא הָיוּ מוֹקִיעִים אֶת הָאָדוֹן הַמְּפֹאָר,
9 אַךְ כַּכָּתוּב: ”עַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה, וְלֹא עָלוּ עַל לֵב אִישׁ הַדְּבָרִים שֶׁהֵכִין אֱלֹהִים לְאוֹהֲבָיו”.+
10 הֲרֵי לָנוּ גִּלָּה אֱלֹהִים אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ+ בְּאֶמְצָעוּת רוּחוֹ,+ שֶׁכֵּן הָרוּחַ חוֹקֶרֶת הַכֹּל, אֲפִלּוּ אֶת עֲמֻקּוֹת אֱלֹהִים.+
11 מִי מִבְּנֵי הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת הָאָדָם מִלְּבַד רוּחַ הָאָדָם שֶׁבְּקִרְבּוֹ? כֵּן גַּם אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת אֱלֹהִים מִלְּבַד רוּחַ אֱלֹהִים.
12 וַאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ לֹא אֶת רוּחַ הָעוֹלָם אֶלָּא אֶת הָרוּחַ שֶׁמֵּאֵת אֱלֹהִים,+ כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנָּתַן לָנוּ אֱלֹהִים בְּטוּבוֹ.
13 עַל דְּבָרִים אֵלֶּה אָנוּ גַּם מְדַבְּרִים, לֹא בְּמִלִּים שֶׁחָכְמַת אֱנוֹשׁ+ מְלַמֶּדֶת אֶלָּא בְּמִלִּים שֶׁהָרוּחַ מְלַמֶּדֶת,+ כְּשֶׁאָנוּ מַסְבִּירִים* עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים בְּמִלִּים רוּחָנִיּוֹת.
14 אַךְ הָאָדָם הַגַּשְׁמִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לְרוּחַ אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן סִכְלוּת הֵם בְּעֵינָיו, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת אוֹתָם כִּי הֵם נִבְחָנִים בְּצוּרָה רוּחָנִית.
15 לְעֻמַּת זֹאת, הָאָדָם הָרוּחָנִי בּוֹחֵן אֶת הַכֹּל,+ וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ נִבְחָן עַל־יְדֵי אִישׁ.
16 הֲרֵי ”מִי יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת יְהֹוָה* וְיוּכַל לְהַדְרִיכוֹ?”+ אֲבָל אֲנַחְנוּ, יֵשׁ לָנוּ הֲלַךְ הַחֲשִׁיבָה שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.+
הערות שוליים
^ או ”משלבים”.
