מתי 13:1-58
-
משלים על המלכות (1–52)
-
הזורע (1–9)
-
מדוע דיבר ישוע במשלים (10–17)
-
פשר משל הזורע (18–23)
-
החיטים והעשבים הרעים (24–30)
-
גרגיר החרדל והשאור (31–33)
-
הדיבור במשלים מגשים נבואה (34, 35)
-
פשר משל החיטים והעשבים הרעים (36–43)
-
אוצר טמון והפנינה המובחרת (44–46)
-
הרשת (47–50)
-
אוצרות חדשים וישנים (51, 52)
-
-
ישוע נדחה בעירו (53–58)
יג בְּאוֹתוֹ יוֹם יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל יַד הַיָּם.
2 כֵּיוָן שֶׁהִתְקַהֵל סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב, נִכְנַס לְסִירָה וְיָשַׁב בָּהּ, וְכָל הַהֲמוֹנִים עָמְדוּ עַל הַחוֹף.+
3 אָז הֵחֵל לוֹמַר לָהֶם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים:+ ”הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.+
4 כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ הַצִּפּוֹרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם.+
5 אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל קַרְקַע סַלְעִית, הֵיכָן שֶׁלֹּא הָיְתָה הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִיָּד נָבְטוּ מִפְּנֵי שֶׁהָאֲדָמָה לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה.+
6 אוּלָם כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ, וּבְאֵין שָׁרָשִׁים הִתְיַבְּשׁוּ.
7 אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים, וְהַקּוֹצִים עָלוּ וְחָנְקוּ אוֹתָם.+
8 וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּרִי — זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.+
9 מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיַּקְשִׁיב”.+
10 נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים וְשָׁאֲלוּ: ”מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים?”+
11 הֵשִׁיב וְאָמַר: ”לָכֶם נִתָּן לְהָבִין אֶת סוֹדוֹתֶיהָ הַמְּקֻדָּשִׁים+ שֶׁל מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתָּן.
12 כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד, וְשֶׁפַע רַב יִהְיֶה לוֹ; אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.+
13 מִשּׁוּם כָּךְ מְדַבֵּר אֲנִי אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים; כִּי רוֹאִים הֵם אַךְ לְמַעֲשֶׂה אֵינָם רוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים אַךְ אֵינָם מַקְשִׁיבִים, וְגַם אֵינָם מְבִינִים.+
14 וּמִתְקַיֶּמֶת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ: ’אַתֶּם תִּשְׁמְעוּ אַךְ לֹא תָּבִינוּ; תַּבִּיטוּ אַךְ לֹא תִּרְאוּ.+
15 כִּי נֶאֱטַם לֵב הָעָם הַזֶּה, וּבְאָזְנֵיהֶם שָׁמְעוּ אַךְ לֹא הִקְשִׁיבוּ, וְאֶת עֵינֵיהֶם עָצְמוּ, לְמַעַן לֹא יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם וְלֹא יָבִינוּ בִּלְבָבָם וְלֹא יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם וַאֲנִי לֹא אֲרַפֵּא אוֹתָם’.+
16 ”אַךְ אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם כִּי רוֹאוֹת הֵן, וְאָזְנֵיכֶם כִּי שׁוֹמְעוֹת הֵן.+
17 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ,+ וְלִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ.
18 ”וּבְכֵן, הַקְשִׁיבוּ לְפֵשֶׁר מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ.+
19 כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתוֹ, בָּא הָרָשָׁע+ וְחוֹטֵף אֶת מָה שֶׁנִּזְרַע בְּלִבּוֹ; זֶהוּ הַנִּזְרָע בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.+
20 הַנִּזְרָע בְּקַרְקַע סַלְעִית הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה.+
21 אַךְ אֵין לוֹ שָׁרָשִׁים בְּתוֹכוֹ, וְהוּא מַחְזִיק מַעֲמָד לִזְמַן קָצָר, וּבִשְׁעַת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר הוּא נִכְשָׁל מִיָּד.
22 הַנִּזְרָע בֵּין הַקּוֹצִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַזֶּה+ וְתַעֲתוּעֵי הָעֹשֶׁר חוֹנְקִים אֶת הַדָּבָר, וְהוּא חָדֵל לְהָנִיב פְּרִי.+
23 הַנִּזְרָע בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמֵבִין אוֹתוֹ וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי — זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים”.+
24 הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל נוֹסָף: ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ שֶׁזָּרַע זְרָעִים טוֹבִים בְּשָׂדֵהוּ.
25 בְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים בָּא אוֹיְבוֹ, זָרַע עֲשָׂבִים רָעִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ לוֹ.
26 כַּאֲשֶׁר צָמְחוּ הַגִּבְעוֹלִים וְעָשׂוּ פְּרִי, נִרְאוּ גַּם הָעֲשָׂבִים הָרָעִים.
27 נִגְּשׁוּ עַבְדֵי אֲדוֹן הַבַּיִת וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, ’אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם לֹא זָרַעְתָּ זְרָעִים טוֹבִים בְּשָׂדְךָ? אִם כֵּן, מִנַּיִן הִגִּיעוּ הָעֲשָׂבִים הָרָעִים?’
28 אָמַר לָהֶם, ’אִישׁ אוֹיֵב עָשָׂה זֹאת’.+ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הָעֲבָדִים, ’הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?’
29 הֵשִׁיב וְאָמַר, ’לֹא, שֶׁמָּא בְּלַקֶּטְכֶם אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים, תַּעַקְרוּ אִתָּם גַּם אֶת הַחִטִּים.
30 הָנִיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֹּל יַחַד עַד הַקָּצִיר, וּבְעוֹנַת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ תְּחִלָּה אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְאִגְדוּ אוֹתָם לַאֲלֻמּוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם. אַחַר כָּךְ אִסְפוּ אֶת הַחִטִּים וְהַכְנִיסוּ אוֹתָן לַאֲסָמִי’”.+
31 הוֹסִיף וְסִפֵּר לָהֶם עוֹד מָשָׁל: ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לָקַח אִישׁ וְזָרַע בְּשָׂדֵהוּ.+
32 אָמְנָם קָטָן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִכָּל יֶרֶק וְהוֹפֵךְ לְעֵץ אֲשֶׁר עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וְשׁוֹכְנִים בֵּין עֲנָפָיו”.
33 עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְעִרְבְּבָה עִם שָׁלוֹשׁ סְאִים* קֶמַח עַד שֶׁהַבָּצֵק כֻּלּוֹ הֶחְמִיץ”.+
34 אֶת כָּל אֵלֶּה אָמַר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹנִים בִּמְשָׁלִים. לְמַעֲשֶׂה, בְּלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם,+
35 לְמַעַן יִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: ”אֶפְתַּח פִּי בִּמְשָׁלִים; אַכְרִיז אֶת שֶׁהָיָה נִסְתָּר מֵרֵאשִׁית”.*+
36 אַחֲרֵי כֵן שִׁלֵּחַ יֵשׁוּעַ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְנִכְנַס לַבַּיִת. נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: ”הַסְבֵּר לָנוּ אֶת מְשַׁל הָעֲשָׂבִים הָרָעִים שֶׁבַּשָּׂדֶה”.
37 הֵשִׁיב וְאָמַר: ”הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזְּרָעִים הַטּוֹבִים הוּא בֶּן הָאָדָם;
38 הַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם.+ הַזְּרָעִים הַטּוֹבִים הֵם בְּנֵי הַמַּלְכוּת, אַךְ הָעֲשָׂבִים הָרָעִים הֵם בְּנֵי הָרָשָׁע,+
39 וְהָאוֹיֵב הַזּוֹרֵעַ אוֹתָם הוּא הַשָּׂטָן.* עוֹנַת הַקָּצִיר הִיא אַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי,* וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים.
40 לְפִיכָךְ כְּמוֹ שֶׁמְּלַקְּטִים אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם בָּאֵשׁ, כָּךְ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי.*+
41 בֶּן הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו, וְהֵם יְלַקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע,
42 וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ.+ שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם.
43 בְּאוֹתָהּ עֵת יָאִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ+ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיַּקְשִׁיב.
44 ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה, שֶׁאוֹתוֹ מָצָא אִישׁ וְטָמַן שׁוּב. וּמֵרֹב שִׂמְחָה הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַשָּׂדֶה הַהוּא.+
45 ”עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר נוֹדֵד הַמְּחַפֵּשׂ פְּנִינִים מֻבְחָרוֹת.
46 כַּאֲשֶׁר מָצָא פְּנִינָה יְקָרָה אַחַת, הָלַךְ וּמִיָּד מָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.+
47 ”עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה כָּל מִינֵי דָּגִים.
48 כַּאֲשֶׁר הִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף. יָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים+ לְתוֹךְ כֵּלִים, אַךְ אֶת הַלֹּא רְאוּיִים לְמַאֲכָל+ הִשְׁלִיכוּ.
49 כָּךְ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי.* הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַפְרִידוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים
50 וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם.
51 ”הַאִם הֵבַנְתֶּם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”כֵּן”.
52 אָמַר לָהֶם: ”הוֹאִיל וְאַתֶּם מְבִינִים זֹאת, דְּעוּ כִּי כָּל מוֹרֶה הַלּוֹמֵד עַל אוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הוּא כְּאִישׁ, אֲדוֹן הַבַּיִת, הַמּוֹצִיא מִבֵּית אוֹצָרוֹ דְּבָרִים חֲדָשִׁים וִישָׁנִים”.
53 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ לְסַפֵּר אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה, הָלַךְ מִשָּׁם.
54 הוּא בָּא אֶל עִירוֹ+ וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם. הִשְׁתּוֹמְמוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: ”מִנַּיִן לוֹ הַחָכְמָה הַזֹּאת וּמִנַּיִן לוֹ הַכּוֹחַ לְחוֹלֵל אֶת הַגְּבוּרוֹת הַלָּלוּ?+
55 הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר!+ וְאִמּוֹ הִיא מִרְיָם, וְאֶחָיו הֵם יַעֲקֹב, יוֹסֵף, שִׁמְעוֹן וִיהוּדָה.+
56 וְאַחְיוֹתָיו, הֲרֵי כֻּלָּן פֹּה אִתָּנוּ! אִם כֵּן, מִנַּיִן לוֹ כָּל אֵלֶּה?”+
57 וְהוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.+ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אֶת הַנָּבִיא מְכַבְּדִים בְּכָל מָקוֹם מִלְּבַד בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ”.+
58 וּבִגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם לֹא עָשָׂה שָׁם גְּבוּרוֹת רַבּוֹת.
