במדבר 12‏:1‏-16

  • מרים ואהרון מדברים נגד משה ‏(‏1–3‏)‏

    • משה עניו יותר מכל אדם ‏(‏3‏)‏

  • יהוה מגן על משה ‏(‏4–8‏)‏

  • מרים מוכה בצרעת ‏(‏9–16‏)‏

יב  וּמִרְיָם וְאַהֲרֹן הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר נֶגֶד מֹשֶׁה בְּשֶׁל הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית אֲשֶׁר לָקַח,‏ כִּי אִשָּׁה כּוּשִׁית לָקַח.‏+ 2  הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏הַאִם רַק דֶּרֶךְ מֹשֶׁה דִּבֵּר יְהֹוָה?‏ הַאִם לֹא גַּם דַּרְכֵּנוּ דִּבֵּר?‏”‏+ וִיהֹוָה הִקְשִׁיב.‏+ 3  וְהָאִישׁ מֹשֶׁה הָיָה עָנָו* מְאוֹד,‏+ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏ 4  וִיהֹוָה אָמַר פִּתְאוֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם:‏ ”‏צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד”‏.‏ וּשְׁלָשְׁתָּם יָצְאוּ.‏ 5  וִיהֹוָה יָרַד בְּעַמּוּד הֶעָנָן+ וְעָמַד בְּפֶתַח הָאֹהֶל וְקָרָא לְאַהֲרֹן וּלְמִרְיָם.‏ וּשְׁנֵיהֶם נִגְּשׁוּ קָדִימָה.‏ 6  וְהוּא אָמַר:‏ ”‏שִׁמְעוּ נָא אֶת דְּבָרַי.‏ אִם יִהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם נְבִיא יְהֹוָה,‏ בְּמַרְאֶה*+ אִוָּדַע אֵלָיו,‏ וּבַחֲלוֹם+ אֲדַבֵּר אֵלָיו.‏ 7  לֹא כָּךְ הוּא בַּאֲשֶׁר לְעַבְדִּי מֹשֶׁה!‏ עַל כָּל בֵּיתִי מֻפְקָד הוּא.‏*+ 8  פָּנִים אֶל פָּנִים* אֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו,‏+ בְּגָלוּי וְלֹא בְּחִידוֹת;‏ וְאֶת מַרְאֵה יְהֹוָה הוּא רוֹאֶה.‏ מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר נֶגֶד עַבְדִּי,‏ נֶגֶד מֹשֶׁה?‏”‏ 9  וְכַעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה בָּעַר נֶגְדָּם,‏ וְהוּא עָזַב אוֹתָם.‏ 10  הֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל,‏ וְהִנֵּה מִרְיָם הֻכְּתָה בְּצָרַעַת לְבָנָה כַּשֶּׁלֶג.‏+ וְאַהֲרֹן פָּנָה אֶל מִרְיָם וְרָאָה שֶׁהֻכְּתָה בְּצָרַעַת.‏+ 11  מִיָּד אָמַר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏אָנָּא,‏ אֲדוֹנִי!‏ אַל נָא תִּזְקֹף לְחוֹבָתֵנוּ אֶת הַחֵטְא הַזֶּה!‏ נָהַגְנוּ בְּטִפְּשׁוּת בַּעֲשׂוֹתֵנוּ זֹאת.‏ 12  אָנָּא,‏ אַל תָּנִיחַ לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ נֶאֱכַל חֲצִי בְּשָׂרוֹ!‏”‏ 13  וּמֹשֶׁה הֵחֵל לִצְעֹק אֶל יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏אֱלֹהִים,‏ רַפֵּא נָא אוֹתָהּ!‏ אָנָּא מִמְּךָ!‏”‏+ 14  הֵשִׁיב יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏אִלּוּ יָרַק אָבִיהָ בְּפָנֶיהָ,‏ הַאִם לֹא הָיְתָה מֻשְׁפֶּלֶת שִׁבְעָה יָמִים?‏ תּוּשַׂם הִיא בְּהֶסְגֵּר שִׁבְעָה יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה,‏+ וְאַחֲרֵי כֵן אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲשִׁיבָהּ”‏.‏ 15  וּמִרְיָם הוּשְׂמָה בְּהֶסְגֵּר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעָה יָמִים,‏+ וְהָעָם לֹא פֵּרֵק אֶת הַמַּחֲנֶה עַד אֲשֶׁר הוּשְׁבָה מִרְיָם.‏ 16  לְאַחַר מִכֵּן עָזַב הָעָם אֶת חֲצֵרוֹת,‏+ וְהֵם הֵחֵלּוּ לַחְנוֹת בְּמִדְבַּר פָּארָן.‏+

הערות שוליים

או ”‏שפל רוח”‏.‏
או ”‏בחזון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בכל ביתי נאמן הוא”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏פה אל פה”‏.‏