עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

מהם השמיים?‏

מהם השמיים?‏

תשובת המקרא

במקרא נעשה שימוש במילה ”שמיים” בשלושה מובנים בסיסיים: (1) השמיים הגשמיים; (2) התחום הרוחני; (3) סמל למעמד נעלה או נשגב. בכל מקרה ומקרה ניתן ללמוד מההקשר על מובנה המדויק של המילה.‏ *

  1. השמיים הגשמיים. במובן זה מתייחסים ”השמיים” לאטמוספירה, היכן שנושבות הרוחות, הציפורים עפות, העננים ממטירים גשם ושלג והברקים מאירים (‏תהלים ע”ח:26;‏ משלי ל’:19;‏ ישעיהו נ”ה:10;‏ לוקס י”ז:24‏). הכוונה יכולה להיות גם לחלל החיצון, היכן ששוכנים ’השמש, הירח והכוכבים’ (‏דברים ד’:19;‏ בראשית א’:1‏).‏

  2. התחום הרוחני. המונח ”שמיים” מתייחס גם לשמיים הרוחניים, כלומר לתחום הרוחני, רמת קיום הנעלה מהיקום הגשמי ושאינה שוכנת בו (‏מלכים א’. ח’:27;‏ יוחנן ו’:38‏). בשמיים הרוחניים שוכנים יהוה אלוהים, אשר הוא ”רוח”, וכן היצורים הרוחניים שברא, המלאכים (‏יוחנן ד’:24;‏ מתי כ”ד:36‏). לעיתים נעשה שימוש בהאנשה של ”השמיים” בהתייחסות למלאכים הנאמנים, המכונים גם ”קהל קדושים” (‏תהלים פ”ט:8-6‏).‏

    כמו כן, המקרא משתמש במילה ”שמיים” בהתייחסו ישירות לחלק בתחום הרוחני שבו שוכן יהוה – ’מכון שבתו’ (‏מלכים א’. ח’:43,‏ 49;‏ עברים ט’:24;‏ ההתגלות י”ג:6‏). לדוגמה, המקרא ניבא שהשטן ושדיו יושלכו מן השמיים ולא יורשו עוד להיכנס למקום משכנו של יהוה. עם זאת, נובא שהם ימשיכו להתקיים בתחום הרוחני (‏ההתגלות י”ב:9-7,‏ 12‏).‏

  3. סמל למעמד נעלה או נשגב. כתבי­־הקודש מזכירים את המילים ”שמיים” או ”מרומים” כסמל למעמד נעלה, לרוב בהקשר לסמכות לשלוט. להלן כמה דוגמאות:‏

    • יהוה אלוהים עצמו בתור הריבון הכול יכול (‏דברי הימים ב’. ל”ב:20;‏ לוקס ט”ו:21‏).‏

    • מלכות אלוהים, הממשלה שתחליף את שלטון האדם. המקרא מכנה מלכות זו ”שמיים חדשים” (‏ישעיהו ס”ה:17; ס”ו:22;‏ פטרוס ב’. ג’:13‏).‏ *

    • משיחיים המחזיקים בתקווה לחיות בשמיים בעודם חיים עלי אדמות (‏אפסים ב’:6‏).‏

    • ממשלות אדם אשר רוממו עצמן מעל נתיניהן (‏ישעיהו י”ד:14-12;‏ דניאל ד’:19-17;‏ פטרוס ב’. ג’:7‏).‏

    • כוחות רוחניים מרושעים השולטים כעת על העולם (‏אפסים ו’:12;‏ יוחנן א’. ה’:19‏).‏

כיצד נראים השמיים?‏

התחום הרוחני הינו מקום שוקק פעילות. שוכנים בו מאות מיליוני יצורים רוחניים ”עושי דברו” של יהוה (‏תהלים ק”ג:20, 21;‏ דניאל ז’:10‏).‏

המקרא מתאר את השמיים כמקום מואר להפליא (‏טימותיאוס א’. ו’:15, 16‏). הנביא יחזקאל קיבל חזון שמימי שבו בלט אור ”נוגה”, ואילו דניאל ראה בחזון שמימי ”נהר אש” (‏יחזקאל א’:28-26;‏ דניאל ז’:9, 10‏). השמיים קדושים, או טהורים, ויפהפיים (‏תהלים צ”ו:6;‏ ישעיהו ס”ג:15;‏ ההתגלות ד’:2, 3‏).‏

המקרא מצייר תמונה מעוררת יראה באשר לשמיים (‏יחזקאל מ”ג:2, 3‏). אף־על־פי־כן, אין ביכולתם של בני האדם להבין לגמרי את מושג השמיים, הואיל והתחום הרוחני נשגב מבינתנו.‏

^ ס' 3 המילה ”שמיים” בעברית מקורה ככל הנראה בשורש קדום שמשמעו ”גבוה” או ”רם” (‏משלי כ”ה:3‏). ראה The New Brown, Driver, and Briggs Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, עמוד 1029 (באנגלית).‏

^ ס' 9 באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (אנג’) נאמר שהשמיים החדשים המוזכרים בישעיהו ס”ה:17 מסמלים ”ממשלה חדשה, מלכות חדשה” (כרך ד’, עמוד 122).‏

למד עוד

תשובות לשאלות מקראיות

מי עולים לשמיים?‏

קיימת תפיסה מוטעית רווחת לפיה כל האנשים הטובים עולים במותם לשמיים. מה באמת מלמד המקרא?‏

תשובות לשאלות מקראיות

מהו השאול? האם זהו מקום של עינויים נצחיים?‏

האם הרשעים נשרפים באש גיהינום? האם זהו העונש על חטאים? מצא תשובות מקראיות לשאלות אלו.‏