עבור לתוכן

מהי טבילה?‏

מהי טבילה?‏

תשובת המקרא

טבילה היא שיקוע הגוף כולו במים.‏ * זו הסיבה שישוע נטבל בנהר רחב ידיים (‏מתי ג’:13,‏ 16‏). בדומה לכך, במקרא מסופר על שר אתיופי שביקש להיטבל כשהגיע ל”מקווה מים” (‏מעשי השליחים ח’:40-36‏).‏

משמעות הטבילה

המקרא משווה את הטבילה לקבורה (‏רומים ו’:4;‏ קולוסים ב’:12‏). הטבילה מסמלת את מותו של הנטבל ביחס לאורח חייו הקודם ואת תחילתם של חייו החדשים כמשיחי המוקדש לאלוהים. הטבילה והצעדים המובילים אליה הם אמצעים מאת אלוהים המאפשרים לפרט לזכות במצפון נקי על בסיס אמונתו בקורבנו של ישוע המשיח (‏פטרוס א’. ג’:21‏). משום כך לימד ישוע את תלמידיו שעליהם להיטבל (‏מתי כ”ח:19, 20‏).‏

האם הטבילה מטהרת את האדם מחטאיו?‏

לא. המקרא מלמד שרק דמו השפוך של ישוע יכול לטהר אותנו מהחטא (‏רומים ה’:8, 9;‏ יוחנן א’. א’:7‏). כדי שאדם יוכל להפיק תועלת מקורבן המשיח, עליו לגלות אמונה בישוע, להתאים את אורח חייו לתורתו ולהיטבל (‏מעשי השליחים ב’:38; ג’:19‏).‏

האם המקרא מלמד שיש להטביל תינוקות?‏

לא. הרעיון שיש להטביל תינוקות אינו קיים במקרא. יש כנסיות המקיימות טקס שבו התינוק ”נטבל” (על־ידי התזת מים או יציקתם על ראשו) ומקבל שם. הטבילה המשיחית מיועדת לאנשים הבוגרים דיים להבין את ”הבשורה הטובה על מלכות אלוהים” ולהאמין בה (‏מעשי השליחים ח’:12‏). לפני שאדם נטבל, עליו לשמוע את דבר אלוהים, לקבל אותו ולהתחרט על חטאיו — צעדים שתינוק לא יכול לנקוט (‏מעשי השליחים ב’:22,‏ 38,‏ 41‏).‏

מלבד זאת, במקרא נאמר שאלוהים מחשיב את ילדיהם הקטנים של המשיחיים לקדושים, או טהורים, הודות לנאמנות ההורים (‏קורינתים א’. ז’:14‏). אילו היה ערך לטבילת תינוקות, לא היה צורך להחשיבם לטהורים על סמך התנהגות הוריהם.‏ *

תפיסות מוטעות לגבי הטבילה המשיחית

תפיסה מוטעית: המנהג להתיז או לצקת מים על הנטבל הוא תחליף ראוי לטבילה מלאה.‏

עובדה: כל הטבילות המוזכרות במקרא היו כרוכות בשיקוע הגוף כולו במים. לדוגמה, כשהתלמיד פיליפוס הטביל את השר האתיופי, נאמר שהם ”ירדו... אל המים” לקראת הטבילה, ואחרי כן ”עלו מן המים” (‏מעשי השליחים ח’:39-36‏).‏ *

תפיסה מוטעית: כשמסופר במקרא על משפחות שלמות שנטבלו, זהו רמז לכך שגם תינוקות היו בין הנטבלים. לדוגמה, בהקשר לסוהר מפיליפי נאמר ש’הוא וכל משפחתו נטבלו’ (‏מעשי השליחים ט”ז:34-31‏).‏

עובדה: במקרה של אותו סוהר כתוב שכל הנטבלים הבינו את ”דבר יהוה” ו’שמחו מאוד’ (‏מעשי השליחים ט”ז:32,‏ 34‏). עובדות אלה מובילות אותנו למסקנה שאם היו תינוקות בביתו של הסוהר, הם לא נמנו עם הנטבלים מכיוון שהם לא יכלו להבין את דבר יהוה.‏

תפיסה מוטעית: ישוע לימד שיש להטביל תינוקות כשאמר שהמלכות שייכת לילדים (‏מתי י”ט:15-13;‏ מרקוס י’:16-13‏).‏

עובדה: כשאמר ישוע את המילים הללו, הוא לא דיבר על נושא הטבילה. בהקשר זה הוא הסביר שהראויים להיכנס למלכות אלוהים צריכים להיות כילדים, כלומר ענווים ומוכנים ללמוד (‏מתי י”ח:4;‏ לוקס י”ח:16, 17‏).‏

^ ס' 3 המילה היוונית המתורגמת ל”טבילה” נגזרת מפועל שמשמעו ”לטבול בתוך”. ראה המילון התיאולוגי של הברית החדשה ‏(Theological Dictionary of the New Testament), כרך א’, עמוד 529.‏

^ ס' 10 לדברי האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא ‏(The International Standard Bible Encyclopedia), ”אין בברית החדשה שום תימוכין לטבילת תינוקות”. עוד נאמר בה שהמנהג צמח מתוך ”הנחה שגויה ומופרזת בדבר ערך הטבילה”, כלומר התפיסה שהטבילה עצמה מטהרת את האדם מחטאיו (כרך 1, עמודים 416, 417).‏

^ ס' 13 מתחת לכותרת ”טבילה (במקרא)” מציינת האנציקלופדיה הקתולית החדשה ‏(New Catholic Encyclopedia): ”ניתן לראות בבירור שהטבילה בכנסייה הקדומה הייתה כרוכה בשיקוע הגוף במים” (כרך 2, עמוד 59).‏