עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

מהי הנפש?‏

מהי הנפש?‏

תשובת המקרא

המילה ”נפש משמעה ”יצור נושם”, ומקבילתה היוונית פסיכה משמעה ”יצור חי”.‏ * אם כן, הנפש פירושה היצור בכללותו, ולא דבר מה בתוכו הממשיך לחיות לאחר מות הגוף. שים לב כיצד מראה המקרא שהנפש היא האדם בכללותו:‏

לאדם לא ניתנה נפש — הוא ’נהיה לנפש חיה’‏

  • לאחר שברא יהוה אלוהים את אדם הראשון, נאמר במקרא: ”ויהי האדם לנפש חיה” (‏בראשית ב’:7‏). לאדם לא ניתנה נפש — הוא נהיה לנפש חיה, כלומר, לאדם.‏

  • במקרא נאמר שהנפש יכולה לעבוד, להתאוות למזון, לאכול, לציית לחוקים ולגעת בנבלה (‏ויקרא ה’:2; ז’:20; כ”ג:30;‏ דברים י”ב:20;‏ רומים י”ג:1‏). פעולות אלו מתבצעות על־ידי האדם בכללותו.‏

האם הנפש בת אלמוות?‏

לא, הנפש יכולה למות. עשרות פסוקים במקרא מראים שהנפש בת תמותה. להלן מספר דוגמאות:‏

  • ”הנפש החוטאת היא תמות” (‏יחזקאל י”ח:4,‏ 20‏).‏

  • בעם ישראל הקדום, העונש על העבירות החמורות ביותר היה ’כריתת’ הנפש: ”ונכרתה הנפש ההיא” (‏שמות י”ב:15,‏ 19;‏ ויקרא ז’:20, 21,‏ 27; י”ט:8‏). במילים אחרות, האדם ’הומת’ (‏שמות ל”א:14‏).‏

  • במספר פסוקים מתאר המקרא את גופת האדם כ”נפש מת” (‏ויקרא כ”א:11;‏ במדבר ו’:6‏). תרגומי מקרא רבים מתרגמים את הצירוף ”נפש מת” בפסוקים אלה ל”גופה” או ‏”אדם מת”.‏

‏”נפש” פירושה לעיתים ”חיים”‏

המילה ”נפש” משמשת במקרא גם כמילה נרדפת ל”חיים”. למשל, באיוב ל”ג:22 המילה ”נפשו” מקבילה למילה ”חייתו”, כלומר, חייו. בדומה לכך, המקרא מראה שאדם יכול לסכן או לאבד את נפשו, כלומר את חייו (‏שמות ד’:19;‏ שופטים ט’:17;‏ פיליפים ב’:30‏).‏

שימוש זה במילה ”נפש” עוזר לנו להבין את הפסוק בבראשית ל”ה:18 שבו נאמר שהנפש ’יוצאת’. ביטוי זה מציין שחייו של האדם באים אל קצם. מספר תרגומים לאנגלית מתרגמים מילים אלו בבראשית ל”ה:18 כ”היא נשמה את נשימתה האחרונה” (‏Good News Translation; New Jerusalem Bible‏).‏ *

מקור האמונה בהישארות הנפש

האנציקלופדיה יודאיקה ‏(אנג’) מודה בכנות: ”קרוב לוודאי שהאמונה בהישארות הנפש חדרה ליהדות כתוצאה מהשפעה יוונית”. כמו כן, זרמים נוצריים המאמינים בהישארות הנפש שאבו אמונה זו לא מן המקרא אלא מן הפילוסופיה היוונית‏. באנציקלופדיה בריטניקה ‏(אנג’) נאמר: ”ההתייחסויות המקראיות לנפש קשורות לנשימה ואינן יוצרות כל הבחנה בין הנפש הרוחנית לבין הגוף הגשמי. המושגים הנוצריים המבוססים על דיכוטומיה בין גוף לנפש מקורם ביוונים הקדמונים”.‏

הניסיון למזג בין תורותיו של אלוהים לבין פילוסופיות אנוש, כגון האמונה בהישארות הנפש‏, אינו מקובל בעיניו. המקרא מתריע: ”היזהרו שאיש לא ייקח אתכם בשבי על־ידי פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן, לפי מסורות של בני אדם” (‏קולוסים ב’:8‏).‏

^ ס' 3 ראה ‏.ו־627 The New Brown, Driver, and Briggs Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, page 659, Lexicon in Veteris Testamenti Libros, page

תרגומי מקרא רבים מתרגמים את המילים ”נפש” ו”פסיכה” בצורה שונה לפי ההקשר — ”חיים”, ”האדם”, ”יצור” או ”גוף”.‏

^ ס' 13 מן הראוי לציין, שביהדות בת־זמננו מתייחסים תדירות למונח נשמה כאל אותו חלק שלטענתה ממשיך להתקיים לאחר המוות. אך עיון מעמיק במקרא מראה שהמונח נשמה מעולם לא שיקף רעיון זה; הוא מתייחס לתהליך הנשימה, ליצור נושם, אם אדם ואם בהמה (‏בראשית ז’:22;‏ דברים כ’:16;‏ יהושע י’:39, 40; י”א:11;‏ ישעיהו ב’:22‏).‏

 

למד עוד

מה באמת מלמד המקרא?‏

היכן נמצאים המתים?‏

למד מה אומר המקרא באשר למצב המתים ובאשר לסיבה שבני האדם מתים.‏

מה באמת מלמד המקרא?‏

מה הן באמת ה”נפש” וה”רוח”?‏

רבים חושבים שבמות האדם חלק סמוי כלשהו עוזב את הגוף וממשיך לחיות. מה אומר דבר־אלוהים בנושא?‏