עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

מהו חטא?‏

מהו חטא?‏

תשובת המקרא

חטא הוא כל מעשה, רגש או מחשבה המנוגדים לאמות המידה של אלוהים. הוא כולל הפרה של חוקי אלוהים על־ידי עשיית הרע בעיניו (‏יוחנן א’. ג’:4; ה’:17‏). במקרא גם אי־עשייה נחשבת לחטא, כלומר אי־עשיית הטוב (‏יעקב ד’:17‏).‏

משמעות המילה חטא בשפות המקוריות שבהן נכתב המקרא היא ”להחטיא את המטרה”. לדוגמה, היו בעם ישראל הקדום חיילים שהיו מיומנים כל כך בהטלת אבני קלע שהם ’לא החטיאו’ (‏שופטים כ’:16‏). לפיכך לחטוא זה להחמיץ את המטרה ולא לעמוד באמות המידה המושלמות של אלוהים.‏

בתור הבורא יש לאלוהים הזכות לקבוע אמות מידה עבור בני האדם (‏ההתגלות ד’:11‏). עלינו לתת דין וחשבון על מעשינו לפני אלוהים (‏רומים י”ד:12‏).‏

האם אפשרי כלל לא לחטוא?‏

לא. במקרא נאמר ש”הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים” (‏רומים ג’:23;‏ מלכים א’. ח’:46;‏ קהלת ז’:20;‏ יוחנן א’. א’:8‏). איך הגענו למצב הזה?‏

אדם וחוה, הזוג האנושי הראשון, היו בהתחלה נטולי חטא. הסיבה לכך היא שהם נבראו מושלמים — בצלם אלוהים (‏בראשית א’:27‏). אך הם איבדו את השלמות בשל אי־ציותם לאלוהים (‏בראשית ג’:5, 6,‏ 19-17‏). כשנולדו ילדיהם הם הורישו להם את החטא והאי־שלמות (‏רומים ה’:12‏). דוד המלך אמר: ”בעוון חוללתי [נולדתי]” (‏תהלים נ”א:7‏).‏

האם יש חטאים חמורים יותר מאחרים?‏

כן. למשל, המקרא אומר שאנשי סדום הקדומה היו ’רעים וחטאים מאוד’ ושחטאתם הייתה ”כבדה מאוד” (‏בראשית י”ג:13; י”ח:20‏). תן דעתך לשלושה גורמים הקובעים את כובד החטא.‏

  1. חומרת המעשה. המקרא מזהיר אותנו מפני חטאים חמורים כגון זנות, עבודת אלילים, גניבה, שכרות, סחטנות, רצח ועיסוק בספיריטיזם (‏קורינתים א’. ו’:11-9;‏ ההתגלות כ”א:8‏). המקרא מראה שיש הבדל בין מעשים אלה לבין חטאים שנעשו בשגגה ללא מחשבה תחילה, לדוגמה, דיבור או מעשים הפוגעים באחרים (‏משלי י”ב:18;‏ אפסים ד’:31, 32‏). עם זאת, המקרא מציין שאל לנו להמעיט בחומרת אף חטא, מאחר שחטאים כאלה עלולים להוביל להפרה חמורה יותר של חוקי אלוהים (‏מתי ה’:27, 28‏).‏

  2. המניע. יש חטאים המתבצעים בשל אי־ידיעת דרישותיו של אלוהים (‏מעשי השליחים י”ז:30;‏ טימותיאוס א’. א’:13‏). המקרא אומנם אינו מצדיק חטאים כאלה, אך הוא מבדיל ביניהם לבין חטאים המהווים הפרה בזדון של חוקי אלוהים (‏במדבר ט”ו:30, 31‏). חטאים המתבצעים בזדון נובעים מתוך ’לב רע’ (‏ירמיהו ט”ז:12‏).‏

  3. התדירות. המקרא גם עושה הבחנה בין חטא חד־פעמי לבין חטא המתבצע דרך קבע במשך תקופה ארוכה (‏יוחנן א’. ג’:8-4‏). מי ש’מתהלכים בחטא בזדון’, גם לאחר שלמדו כיצד לעשות את הטוב והישר, יישפטו בחומרה על־ידי אלוהים (‏עברים י’:26, 27‏).‏

מי שביצעו חטא חמור עלולים לחוש שהם מוצפים ברגשות אשמה בשל כובד חטאם. לדוגמה, דוד המלך כתב: ”עוונותיי עברו ראשי, כמשא כבד יכבדו ממני” (‏תהלים ל”ח:5‏). עם זאת, המקרא מנחם אותנו במילים הבאות: ”יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל יהוה, וירחמהו, ואל אלוהינו, כי ירבה לסלוח” (‏ישעיהו נ”ה:7‏).‏

למד עוד

המצפה

אתה יכול לעמוד בפני פיתויים!‏

שלושה צעדים שיעזרו לך לפתח כוח רצון חזק.‏

תשובות לשאלות מקראיות

האם אלוהים יעזור לי אם אתפלל אליו?‏

האם לאלוהים אכפת מבעיותינו?‏

לאלוהים יש חדשות טובות עבורך!‏

כיצד נוכל להפיק תועלת מעקרונות המקרא?‏

ישוע הסביר מדוע נחוצה לנו הדרכה ולאילו שני עקרונות מקראיים יש חשיבות עליונה.‏