עבור לתוכן

מהו הפסח?‏

מהו הפסח?‏

תשובת המקרא

הפסח הוא חג יהודי הנחגג לזכר שחרור בני ישראל ביד אלוהים מעבדות במצרים ב־1513 לפה”ס. אלוהים ציווה על בני ישראל לציין מאורע חשוב זה מדי שנה בי”ד בחודש אביב, שמאוחר יותר נקרא ניסן (‏שמות י”ב:42;‏ ויקרא כ”ג:5‏).‏

מה משמעות שם החג?‏

המילה ”פסח” נוגעת למאורע שבו הציל אלוהים את בני ישראל מהמכה שהביאה למותם של כל בכורי מצרים (‏שמות י”ב:27; י”ג:15‏). לפני שהביא אלוהים מכה אדירה זו, הוא הורה לבני ישראל לשחוט שה או גדי ולהזות את דמו על מזוזות ביתם ועל המשקוף (‏שמות י”ב:21, 22‏). המטרה הייתה שאלוהים יראה אות זה ’ויפסח’ על בתיהם וכך יינצלו בכוריהם (‏שמות י”ב:7,‏ 13‏).‏

כיצד חגגו את חג הפסח בימי המקרא?‏

אלוהים סיפק לבני ישראל הנחיות איך לחגוג את הפסח הראשון.‏ * להלן חלק ממאפייני החג המוזכרים במקרא.‏

  • קורבן: בי’ באביב (ניסן) בחרה כל משפחה שה (או גדי) בן שנה, ובי”ד היא שחטה אותו. בפסח הראשון התיזו היהודים מדם החיה על שתי המזוזות ועל משקוף הדלת, צלו אותה בשלמותה ואכלו אותה (‏שמות י”ב:9-3‏).‏

  • סעודה: בנוסף לשה (או גדי) אכלו בני ישראל מצות ומרורים (ירק מר) כחלק מסעודת הפסח (‏שמות י”ב:8‏).‏

  • החג: בני ישראל חגגו את חג המצות במשך שבעה ימים לאחר הפסח, ובמהלכם הם לא אכלו חמץ (‏שמות י”ב:20-17;‏ דברי הימים ב’. ל’:21‏).‏

  • חינוך: ההורים ניצלו את חג הפסח כהזדמנות ללמד את ילדיהם על יהוה אלוהים (‏שמות י”ב:27-25‏).‏

  • עלייה לרגל: בשלב מאוחר יותר עלו בני ישראל לירושלים כדי לחגוג את הפסח (‏דברים ט”ז:7-5;‏ לוקס ב’:41‏).‏

  • מנהגים אחרים: בימיו של ישוע כלל חג הפסח שתיית יין ושירת שירים (‏מתי כ”ו:19,‏ 30;‏ לוקס כ”ב:18-15‏).‏

תפיסות מוטעות לגבי חג הפסח

תפיסה מוטעית: בני ישראל אכלו את סעודת הפסח בט”ו בניסן.‏

עובדה: אלוהים ציווה על בני ישראל לשחוט את השה מייד לאחר השקיעה בי”ד בניסן ולאכלו באותו הלילה (‏שמות י”ב:6,‏ 8‏). היממה של בני ישראל התחילה עם שקיעת החמה והסתיימה עם שקיעת החמה הבאה (‏ויקרא כ”ג:32‏). לכן בני ישראל שחטו את השה ואכלו את סעודת הפסח בתחילת י”ד בניסן.‏

תפיסה מוטעית: המשיחיים צריכים לחגוג את חג הפסח.‏

עובדה: לאחר שחגג ישוע את חג הפסח בי”ד בניסן 33 לספירה, הוא כונן טקס חדש: סעודת האדון (‏לוקס כ”ב:19, 20;‏ קורינתים א’. י”א:20‏). סעודה זו החליפה את חג הפסח, מכיוון שהיא משמרת את זכר קורבנו של ”המשיח, שה הפסח” (‏קורינתים א’. ה’:7‏). קורבן הכופר של ישוע נעלה מקורבן הפסח מאחר שהוא משחרר את כל בני האדם מעבדות לחטא ולמוות (‏מתי כ’:28;‏ עברים ט’:15‏).‏

^ ס' 7 עם חלוף הזמן התעורר הצורך לערוך מספר שינויים. לדוגמה, בני ישראל חגגו את הפסח הראשון ”בחיפזון” מכיוון שהיה עליהם להיות מוכנים לצאת ממצרים (‏שמות י”ב:11‏). אולם לאחר הגעתם לארץ המובטחת כבר לא היה צורך לחגוג את החג בחיפזון.‏