עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

מה אומר המקרא על חג הפסחא?‏

מה אומר המקרא על חג הפסחא?‏

תשובת המקרא

חג הפסחא אינו מבוסס על המקרא. אם תבדוק את שורשיו תגלה את משמעותו האמיתית — זוהי מסורת הנשענת על טקסי פוריות עתיקים. תן דעתך לנקודות הבאות.‏

  1. שם החג: האנציקלופדיה בריטניקה ‏(אנג’) מציינת: ”‏מקורו של השם האנגלי Easter אינו ברור דיו; הכומר האנגלו־סקסי בֶּדָה וֶנֶרַבִּילִיס מן המאה ה־8 קשר אותו לאלת האביב האנגלו־סקסית אֵאוֹסְטְרֶה‏”. אחרים קושרים אותו לעשתורת, או אסטרטה, אלת הפריון הפיניקית, אשר מקבילתה הבבלית הייתה אישתר.‏

  2. ארנבות, שפנים: סמלי פוריות ”‏אשר מקורם בטקסים ובסמלים קדומים שאפיינו את חגיגות האביב הפגאניות באירופה ובמזרח התיכון‏” (‏האנציקלופדיה בריטניקה ‏[אנג’]).‏

  3. ביצים: החיפוש אחר ביצי הפסחא, שאותן לפי האגדה מחלקת ארנבת הפסחא, ”‏אינו סתם משחק ילדים, אלא שריד של טקס פריון‏” (Funk & Wagnalls Standard Dictionary of Folklore, Mythology and Legend). בכמה תרבויות רווחה האמונה שבביצת הפסחא המקושטת ”‏טמונה סגולה מאגית לאושר, שגשוג, בריאות והגנה‏” (Traditional Festivals).‏

  4. בגדים חדשים: ‏”‏היה זה בגדר חוסר נימוס ולפיכך כגורם למזל רע לא לקבל את פני אאסטרה, אלת האביב הסקנדינבית, במלבושים חדשים‏” (The Giant Book of Superstitions).‏

  5. טקסי זריחה: יש הטוענים שטקסים אלה מקורם בטקסים קדומים של פולחן השמש ”‏אשר נערכו בנקודת השוויון של האביב כדי לקבל את פני השמש ואת כוחה האדיר המחדש את חיי כל הצמחים‏” (Celebrations—The Complete Book of American Holidays).‏

ספר המועדים האמריקני ‏(The American Book of Days) מתאר היטב את מקורו של חג הפסחא: ”‏אין צל של ספק שבראשית דרכה אימצה הכנסייה את המנהגים האליליים הקדומים והדביקה להם משמעות נוצרית‏”.‏

המקרא מזהיר אותנו שלא לעבוד את אלוהים לפי מסורות או מנהגים שאינם רצויים בעיניו (‏מרקוס ז’:8-6‏). בקורינתים ב’. ו’:17 נאמר, ”‏‏’היבדלו’, אומר יהוה‏, ’ובטמא חידלו לגעת’‏‏”. הפסחא הוא חג פגאני, אשר ממנו צריכים להימנע כל הרוצים להשביע את רצון אלוהים.‏