עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

מה אומר המקרא על חג המולד?‏

מה אומר המקרא על חג המולד?‏

תשובת המקרא

המקרא אינו מציין את תאריך לידתו של ישוע וגם לא נאמר בו שעלינו לחגוג את יום הולדתו. באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (אנג’) נכתב: ”‏אין כל צו מאלוהים לחגוג את חג המולד, ואין לחג זה שורשים בברית החדשה‏”.‏

בחינת ההיסטוריה של חג המולד מעלה כי שורשיו נעוצים בטקסי דת אליליים. המקרא מראה שהניסיון לעבוד את אלוהים בדרך שאינה מקובלת עליו מעורר את מורת רוחו (‏שמות ל”ב:7-5‏).‏

שורשי מנהגי חג המולד

  1. חגיגת יום הולדתו של ישוע: ‏”‏המשיחיים הקדומים לא חגגו את יום הולדתו [של ישוע] מפני שחגיגות ימי הולדת נחשבו בעיניהם למנהג אלילי‏” (‏אנציקלופדיית וורלד בוק ‏[אנג’]).‏

  2. ה־25 בדצמבר: ישוע לא נולד ב־25 בדצמבר. מנהיגי הכנסייה ככל הנראה בחרו בתאריך זה כדי שיתאים לחגיגות הפגאניות שנערכו ביום היפוך החורף או בסביבות אותו יום.‏

  3. מתנות, סעודות ומסיבות: האנציקלופדיה אמריקנה ‏(אנג’) מציינת: ”‏סאטוּרנאליה, חג רומאי שנחוג באמצע דצמבר, שימש דגם לרבים ממנהגי חג המולד. מחגיגה זו, לדוגמה, צמחו המנהגים לערוך סעודה מפוארת, לתת מתנות ולהדליק נרות‏”. באנציקלופדיה בריטניקה ‏(אנג’) נאמר כי ”‏כל המלאכות ובתי העסק הושבתו‏” במהלך חג הסאטורנאליה.‏

  4. אורות חג המולד: לפי האנציקלופדיה לדתות ‏(אנג’) תושבי אירופה קישטו את בתיהם ”‏באורות ובמגוון צמחים ירוקי־עד‏” כדי לחגוג את היפוך החורף ולהרחיק את הרוחות הרעות.‏

  5. ענף של שיח הדִבקוֹן או צמח הצינית: ‏”‏הדרואידים ייחסו סגולות מאגיות במיוחד לשיח הדבקון. הצינית, צמח ירוק־עד, הייתה מושא לסגידה ונחשבה כמבשרת שובה של השמש‏” (‏האנציקלופדיה אמריקנה ‏[אנג’]).‏

  6. עץ חג המולד: ‏”‏פולחן העצים, שרווח בקרב תושבי אירופה הפגאנים, המשיך להתקיים אחרי התנצרותם‏”. הד לפולחן זה הוא המנהג ”‏למקם את עץ היוּל [עץ ראש השנה] בכניסה לבית או בתוכו בחגי אמצע החורף‏” (‏האנציקלופדיה בריטניקה ‏[אנג’]).‏