עבור לתוכן

האם המסר המקראי השתנה לאורך הדורות?‏

האם המסר המקראי השתנה לאורך הדורות?‏

לא. מתוך השוואה בין כתבי יד עתיקים עולה שביסודו של דבר לא חלו שינויים בטקסט המקראי חרף אלפי שנות העתקות חוזרות ונשנות על גבי חומרים מתכלים.‏

אם כן, האם לא נעשו שום טעויות העתקה?‏

נמצאו אלפי כתבי יד עתיקים של המקרא. בחלקם יש מספר הבדלי טקסט, עובדה המצביעה על כך שנעשו טעויות העתקה. אך רוב ההבדלים הללו זניחים ואינם משנים את כוונת הכתוב. עם זאת, התגלו כמה הבדלים משמעותיים, ונראה כי חלקם נעשו במכוון לפני זמן רב במטרה לשנות את המסר המקראי. להלן שתי דוגמאות:‏

  1. בכמה תרגומי מקרא ישנים מופיעות המילים הבאות ביוחנן א’. ה’:7‏: ”בשמיים האב, הדבר ורוח הקודש, ושלושתם אחד המה”. אולם כתבי יד מהימנים מצביעים על כך שמילים אלה לא היו בטקסט המקורי, אלא נוספו מאוחר יותר.‏ * משום כך הן לא נכללו בתרגומי מקרא מודרניים מהימנים.‏

  2. השם המפורש של אלוהים מופיע אלפי פעמים בכתבי יד עתיקים של המקרא. למרות זאת תרגומי מקרא רבים החליפו את שם אלוהים בתארים כמו ”אדון” או ”אלוהים”.‏

האם נוכל להיות בטוחים שאין עוד טעויות רבות שטרם התגלו?‏

נכון להיום נמצאו כתבי יד כה רבים שכעת קל מתמיד לאתר טעויות טקסט.‏ * עד כמה מדויק המקרא שנמצא ברשותנו כיום לאור השוואה בין כתבי יד אלה?‏

  • בהתייחסו לתנ”ך ציין החוקר ויליאם ה. גרין: ”ניתן לומר בביטחון מלא שאין יצירה אחרת מימי קדם שנמסרה אלינו בדייקנות כה מרבית”.‏

  • בהקשר לכתבי־הקודש היווניים (או ”הברית החדשה”), כתב חוקר המקרא פ. פ. ברוס: ”הסימוכין לכתבי הברית החדשה מוצקים בהרבה מן הסימוכין לכתבים רבים של סופרים קלאסיים שאיש אינו מעז להטיל ספק במהימנות כתביהם”.‏

  • סר פרדריק קניון, בר־סמכא בעל שם לכתבי יד מקראיים, ציין שכל אחד ”יכול לקחת לידו את המקרא כולו ולומר ללא שמץ של חשש או היסוס שהוא מחזיק בידו את דברו האמיתי של אלוהים, שהועבר מדור לדור לאורך מאות שנים ללא השמטות משמעותיות”.‏

אילו הוכחות נוספות יש לכך שהטקסט המקראי נמסר בצורה מדויקת?‏

  • גם המעתיקים היהודים וגם המעתיקים המשיחיים שימרו טקסטים שחשפו טעויות חמורות שעשו משרתי אלוהים * (‏במדבר כ’:12;‏ שמואל ב’. י”א:4-2;‏ גלטים ב’:14-11‏). בנוסף, הם שימרו טקסטים שגינו את העם היהודי על מרדנותו ושחשפו תורות שהגו אנשים (‏הושע ד’:2;‏ מלאכי ב’:8, 9;‏ מתי כ”ג:8, 9;‏ יוחנן א’. ה’:21‏). העובדה שהטקסטים הללו הועתקו בדייקנות מעידה על כך שהמעתיקים היו נאמנים למלאכתם והתייחסו במלוא היראה לדברו הקדוש של אלוהים.‏

  • האין זה הגיוני להסיק שאלוהים, אשר דאג שהמקרא ייכתב מלכתחילה, גם ישמור על דיוקו?‏ * (‏ישעיהו מ’:8;‏ פטרוס א’. א’:24, 25‏) הרי הוא רצה שהמקרא יועיל לא רק לאנשים בימי קדם אלא גם לנו כיום (‏קורינתים א’. י’:11‏). למעשה, ”כל מה שנכתב מקדם נכתב להדרכתנו, כדי שבזכות עמידתנו האיתנה ותודות לנחמה שמתוך הכתובים תהיה לנו תקווה” (‏רומים ט”ו:4‏).‏

  • ישוע ותלמידיו ציטטו מתוך העתקים של התנ”ך מבלי להביע שום חשש לגבי מהימנות הטקסט הקדום (‏לוקס ד’:21-16;‏ מעשי השליחים י”ז:3-1‏).‏

^ ס' 5 מילים אלה אינן מצויות בקודקס סינאיטיקוס, בקודקס אלכסנדרינוס, בכתב יד וטיקנוס 1209, בוולגטה הלטינית המקורית, בתרגום הסורי הפילוקסני־הֵרַקְלֵיאָנִי ובתרגום הסורי הפשיטתא.‏

^ ס' 8 לדוגמה, נתגלו למעלה מ־5,000 כתבי יד ביוונית של כתבי־הקודש היווניים (או ”הברית החדשה”).‏

^ ס' 13 המקרא אינו מציג את בני האדם ששימשו כנציגי אלוהים כחסינים מפני טעויות. כתבי־הקודש מכירים בעובדה ש”אין אדם אשר לא יחטא” (‏מלכים א’. ח’:46‏).‏

^ ס' 14 במקרא נאמר שאלוהים אומנם לא הכתיב את כל המסר המקראי מילה במילה, אך הוא כיוון את מחשבותיהם של הכותבים (‏טימותיאוס ב’. ג’:16, 17;‏ פטרוס ב’. א’:21‏).‏