עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

האם גלגול נשמות הוא עיקר אמונה מקראי?‏

האם גלגול נשמות הוא עיקר אמונה מקראי?‏

תשובת המקרא

לא, הוא לא. המונח ”גלגול נשמות” והרעיון העומד מאחוריו אינם מופיעים במקרא. אמונה בגלגול נשמות מבוססת על האמונה בהישארות הנפש.‏ * אולם המקרא מלמד שהנפש היא האדם כולו ועל כן היא בת תמותה (‏בראשית ב’:7;‏ יחזקאל י”ח:4‏). במותו חדל האדם להתקיים (‏בראשית ג’:19;‏ קהלת ט’:5, 6‏).‏

מה ההבדל בין גלגול נשמות לתחיית המתים?‏

עיקר האמונה המקראי בדבר תחיית המתים אינו מבוסס על הישארות הנפש. בתחיית המתים, אנשים אשר איבדו את חייהם ישובו לחיות בזכות כוחו של אלוהים (‏מתי כ”ב:23,‏ 29;‏ מעשי השליחים כ”ד:15‏). תחיית המתים מעניקה לנו את התקווה הנפלאה לשוב לחיות בארץ חדשה ואת התוחלת לא למות שוב לעולם (‏פטרוס ב’. ג’:13;‏ ההתגלות כ”א:3, 4‏).‏

תפיסות מוטעות לגבי גלגול נשמות והמקרא

תפיסה מוטעית: המקרא אומר שנשמתו של הנביא אליהו התגלגלה ליוחנן המטביל.‏

עובדה: אלוהים ניבא – ”אנוכי שולח לכם את אליה הנביא”. ישוע הראה שיוחנן המטביל הגשים נבואה זו (‏מלאכי ג’:23, 24;‏ מתי י”א:13, 14‏). אך אין משמע הדבר שנשמתו של אליהו התגלגלה ליוחנן המטביל. יוחנן עצמו ציין שהוא איננו אליהו (‏יוחנן א’:21‏). אולם יוחנן ביצע פעילות דומה לזו שביצע אליהו – הכרזת הקריאה שמטעם אלוהים לחזור בתשובה (‏מלכים א’. י”ח:36, 37;‏ מתי ג’:1‏). יוחנן גם גילה ’רוח וגבורה’ דומים לאלו של אליהו הנביא (‏לוקס א’:17-13‏).‏

תפיסה מוטעית: המונח המקראי ’להיוולד מחדש’ מתייחס לגלגול נשמות.‏

עובדה: המקרא מראה שתהליך הלידה מחדש הינו תהליך רוחני שמתרחש בעוד האדם בחיים (‏יוחנן א’:12, 13‏). הלידה החדשה איננה תוצאה בלתי נמנעת של פעולות עבר אלא היא ברכה מאלוהים, אשר מעניקה למקבליה תקווה ייחודית לעתיד (‏יוחנן ג’:3;‏ פטרוס א’. א’:3, 4‏).‏

^ ס' 3 שורשיה של האמונה בהישארות הנפש ובגלגול נשמות נעוצים בבבל הקדומה. מאוחר יותר, פילוסופים הודים פיתחו את דוקטרינת הקרמה. לדברי עולם הדתות, לקסיקון דביר, ‏”ה’קרמה’ מרמזת... על תוצאות הפעולות הנעשות במסגרת קיומית אחת והעוברות אל הקיום הבא ומשפיעות על אופיו” (עמוד 178).‏

למד עוד

תשובות לשאלות מקראיות

מה קורה לאחר המוות?‏

האם המתים מודעים למה שקורה סביבם?‏